שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

לא חשוב כמה גדול

רה"מ והנגידה מתעלמים מהשאלות החשובות ואינם מסכימים על היקף המעורבות הרצוי של הממשלה

אלכס זבז'ינסקי 08:5218.11.13

לפני כשבועיים הציגו נגידת בנק ישראל וראש הממשלה תפיסות שונות ביחס לגודל הרצוי של הממשלה. לא למספר השרים החברים בה, אלא למשקל הממשלה בכלכלה. המשקל נמדד בדרך כלל באמצעות חלק ההוצאות או ההכנסות של הממשלה בסך התוצר במשק. 

העובדה היא שישנן בעולם ממשלות גדולות שכלכלתן פורחת, וממשלות גדולות עם כלכלה כושלת. והסיפור חוזר על עצמו עם ממשלות קטנות כמובן. לכן, כששאלת גודל המדינה מתמקדת רק במשקל הוצאות הממשלה, מפוספסת נקודה חשובה. אם הממשלה גובה מסים גבוהים ומספקת שירותים מצוינים לתושבים, אך החוב שלה ביחס לתוצר כל הזמן עולה, אזי רווחת תושביה בהווה פשוט "אוכלת" את רווחתם של התושבים בעתיד.

 

יש הבדל בין "מדינה גדולה" במדינות סקנדינביה לבין "מדינה גדולה" באיטליה, פורטוגל או צרפת. משקל המסים ביחס לתוצר דומה בין שתי הקבוצות, אך בשעה שהחוב ביחס לתוצר במדינות סקנדינביות נמוך, מדינות דרום אירופה חיים טוב על חשבון הדורות הבאים.

 

מנגד, יש מדינות בהן גם הממשלה גובה מסים נמוכים וגם החוב הממשלתי הינו נמוך, דוגמת צ'ילה, אינדונזיה, סין, קוריאה או שוויץ. חלקן מוצלחות מאוד וגם טוב לחיות בהן וחלקן פחות.

 

הצלחתה של מדינה בעלת סקטור ציבורי גדול לייצר צמיחה ולא לחיות באוברדרפט טמון במספר גורמים קריטיים.

 

ראשית, נדרשת רמת האמון גבוהה בין מדינה לאזרחיה, אותו מנתבת המדינה למסים יעילים לטובת התושבים ולא לטובת קבוצות לחץ שונות. יכולתה של המדינה לפעול לרווחת תושביה הינה קריטית להצלחה כלכלית.

 

נקודה שנייה היא יכולת המדינה לפצות על מסים גבוהים באמצעות יצירת כלכלת שוק אפקטיבית וגמישה.

 

ראש הממשלה נתניהו והנגידה פלוג ראש הממשלה נתניהו והנגידה פלוג צילום: אמיל סלמן, נועם מושקוביץ'

 

ההוכחה לכך שגם ממשלה גדולה יכולה להיות ידידותית לכלכלה נמצאה בסקר אחרון "Doing Business" שמפרסם הבנק העולמי מדי שנה. הסקר בוחן את "ידידותיות" הרגולציה לעסקים במידות שונות ומדרג אותן.

 

ממצאי הסקר מראים בפירוש שאין קשר בין גודל הממשלה ליכולת העסקים לפרוח. יש מספיק דוגמאות של ממשלות קטנות וגדולות שהצליחו ליצור רגולציה ידידותית. הסקר גורס בצורה מפורשת שלמדינה יש תפקיד מפתח בפיתוח המגזר העסקי. השאלה רק לא כמה רגולציה המדינה מטילה, אלא האם זאת רגולציה יעילה.

 

עד נקודה חשובה הינה לא רק כמה מסים מדינה גובה, אלא איזה מסים. כאן, הדעות בקרב הגורמים המקצועיים בעולם די חד משמעיות. הניסיון מראה בבירור שהטלת מסים עקיפים, כגון מסי צריכה או מסים על נכסים שונים, עדיפה על פני מסי עבודה, כגון מס הכנסה ומס חברות

 

גם במקרה של ישראל הוויכוח לא צריך להתמקד בשאלה האם עדיפה ממשלה גדולה או קטנה. בכל גודל שהוא, חיוני שהממשלה לא תתפתה להגדיל חובות, שניתנת העדפה להפחתת מסים על העבודה, שהממשלה תדע לייעל שירותים ציבוריים ולחסל בזבוזים, ששוק העבודה יישאר גמיש תוך הבטחה זכויות ואפשרויות לחזור לשוק העבודה למובטלים ושהמטרה העיקרית של הרגולציה תהיה הקלה על המגזר העסקי ולא רק מילוי תפקיד שיטור.

 

ממשלה גדולה או קטנה - הכלים להצלחה נותרים זהים בשני המקרים.

 

אלכס זבז'ינסקי הוא הכלכלן הראשי במיטב דש בית השקעות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x