$
מוסף  אוקטובר 2013

הכסף במחילת הארנב

לא הרבה ישראלים מכירים את השירות, אבל באזור סן פרנסיסקו ובניו יורק טאסקראביט כבר הפך לאחד השחקנים הבולטים במה שמכונה כלכלת השיתוף

נמרוד צוק 09:1724.10.13

שלוש דקות אחרי שפרסמתי מודעה באתר טאסקראביט (TaskRabbit), שהציעה למשתמשים בשירות להתראיין לכתבה, הגיעה התגובה הראשונה. לורן נ' – שחקנית, זמרת, קריינית, כותבת, במאית, בייביסיטר וליצנית מניו יורק, שמתארת את עצמה בפרופיל שלה כ"זו שידועה כאחת שתמיד מגיעה בזמן" - רצתה 20 דולר בתמורה להשתתפות בראיון. נפרדנו כידידים. דקות אחר כך הגיעו הצעות נוספות, ובתוך כמה שעות הצטברו בתיבה שלי יותר מ־90 הצעות במחיר שנע בין דולר אחד ל־187 דולר, הסכום שביקש ג'ון פ', מעצב פנים ומתכנן אירועים שמכנה את עצמו "גורו לייפסטייל".

 

לא הרבה ישראלים מכירים את השירות, אבל באזור סן פרנסיסקו ובניו יורק טאסקראביט כבר הפך לאחד השחקנים הבולטים במה שמכונה כלכלת השיתוף. הרעיון של השירות, שהקימה היזמית והמתכנתת לאה באסקי עוד ב־2008 בבוסטון (תחת השם RunMyErrand), הוא פשוט: לחבר בין אנשים שצריכים עזרה במטלות נקודתיות, כמו הובלת רהיטים, הסעה, הוצאת כלב לטיול או קניות בסופר, ויכולים לשלם, לבין ה"ארנבים" – אנשים שזקוקים להכנסה צדדית או מחפשים תעסוקה גמישה ומוכנים לבצע את המשימות. בדומה ל־Airbnb, האתר מרוויח עמלה על כל עסקה – 20% מהתגמול הסופי, שנקבע לאחר מו"מ בין הצדדים. החברה עורכת בדיקות רקע לכל אחד מהארנבים ומפעילה מערכת ניקוד שמעניקה דירוג גבוה יותר ככל שמשתמשים באתר וזוכים לביקורות חיוביות. את המטלה אפשר לתמחר מראש, כך שהארנב הראשון שמוכן לבצע אותה זוכה במשימה, לפרסם מכרז פתוח ולבחור את ההצעה המתאימה ביותר לאחר עיון בפרופיל של המציע, בכישוריו ובהמלצות עליו.

 

בשנתיים האחרונות, על רקע המשבר הכלכלי, צמח השירות והגיע מ־2,000 איש בסוף 2011 לכ־15 אלף ארנבים כיום, ובאוגוסט הוא החל לפעול בחמש ערים נוספות בארצות הברית. מאז הקמתו גייס האתר כ־38 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, במאי האחרון הוא השיק שירות נוסף שמאפשר לחברות לשכור עובדים זמניים מקרב מתוך המשתמשים, ולאחרונה קמו לו שלל מתחרים שמחקים את המודל, דוגמת TaskHero שמתמקד ביצירת הכנסות ליוצאי הצבא האמריקאי או AirTasker שמציע שירות דומה באוסטרליה. לטענת מייסדי טאסקראביט, חלק מהארנבים מגיעים להכנסה חודשית של 5,000 דולר.

 

למשתמשי טאסקראביט יש הרבה מה להגיד עליו, בעיקר כשעל הפרק תגמול כספי: כריסטין א', טבחית, מנקה ומטפלת מברוקלין, אמרה: "יש לי מחשבות רבות על השירות ועל האופן שבו עזר לי בתקופה של אבטלה, אך גם על הבעייתיות והנזק שהוא גורם לכלכלה שלנו", אבל ביקשה 50 דולר כדי להרחיב. ברברה פ', סטודנטית שזכתה להמלצות חמות מרוב 19 מעסיקיה, טענה שבחודש אחד בלבד הרוויחה 1,000 דולר במטלות ניקיון, קניות, שיווק, אריזה וארגון אירועים, ורצתה 45 דולר כדי להתראיין. הצלם רוברט א', לעומת זאת, כתב כי החוויה שלו היתה מאכזבת, מאחר שהוא לא מעוניין לעבוד בעבודות פיזיות תמורת פחות משכר מינימום, וכשזה מגיע לעבודות צילום, אנשים מחפשים את האופציה הזולה ביותר ולאו דווקא עבודה מקצועית.

 

לואי ו', מוזיקאי ואמן מניו יורק שהסכים להתראיין חינם, סיפר לי שהחל להשתמש בטאסקראביט לאחר שעבר לעיר מסיאטל, ושמע על האתר מחברה ללימודים. "המשימה הראשונה שלי היתה לאסוף עבור מישהו משחק וידיאו מחנות וקיבלתי על זה 16 דולר. במקרה אחר עבדתי כדורמן במסיבה. המשימה הכי מעניינת שעשיתי היתה להחזיק בלונים על גשר ברוקלין כחלק מהצעת נישואים יצירתית", הוא אומר. "אבל כדי להפוך את זה למקור הכנסה עיקרי אתה צריך להיות מאוד מחויב, להשקיע הרבה זמן בחיפוש מטלות ובזכייה במכרזים. אני חושב שזו תופעה שהולכת ומתרחבת, ושהאתר יהפוך בסופו של דבר לפופולרי כמו craigslist או ebay".

 

 

אלי לאונרד, אם לשניים מסיאטל שעובדת מהבית כמתרגמת ועורכת, כתבה לי שטאסקראביט עוזר לה לגמור את החודש, ושהיא מתעניינת מאוד בכל מה שקשור בכלכלת השיתוף ומשתדלת להיעזר בה כמה שיותר, למשל בקניית בגדים בחנויות יד שנייה וברכישת חלב מייצור מקומי. היא אמרה שהיא מחפשת דרך לחלוק מוצרי מזון קפואים ששוכבים אצלה במקרר ללא שימוש עם תלמידי קולג' שזקוקים לתרומת מזון.

 

אף שהאפשרות לזכות בהכנסה צדדית היא המוטיבציה העיקרית, כסף הוא לא הדבר היחיד שמושך אנשים לטאסקראביט, אלא גם תחושת הקהילה והאפשרות לחוות חוויות יוצאות דופן. "אני קומיקאי מקומי, ובזמן שאני מפתח את הקריירה שלי, טאסקראביט מספק לי תזרים הכנסות ועבודות מעניינות", אומר לי טימותי גרונדין. "פעם שילמו לי כדי להתלבש כליצן, להשתכר ולהפתיע חבר של המזמין. בפעם אחרת הלכתי למסיבה וקיבלתי 40 דולר כדי לחכות לצוות ניקיון בזמן שמארגן המסיבה הלך לישון במונית שנכתב עליה באותיות ענק 'אני אפס'".

 

אבל לא הכל ורוד. טאסקראביט היה נתון בעבר לביקורת ציבורית כאשר התפרסם שגוגל מממנת לעובדיה את השימוש בשירותיו כדי לפנות להם זמן נוסף לעבודה, וגם בספטמבר האחרון, ביום השקת אייפון 5S, כשרבים שכרו ארנבים כדי שיעמדו במקומם בתור לרכישת המכשיר. מקרים מסוג זה הופכים את טאסקראביט לגורם שמדגיש עוד יותר את הפערים הכלכליים המתרחבים בין עובדי ענף הטכנולוגיה ואזרחים מבוססים אחרים לבין עניים ובני מעמד הביניים הנשחק, שנאלצים לבלות כמה שעות בתור בתעריף של 14 דולר לשעה כדי לחסוך המתנה ממי שיכול להרשות לעצמו להוציא 750 דולר על סמארטפון חדש.

 

הפרשן והחוקר רוברט קוטנר ממגזין "The American Prospect" טבע לאחרונה את הביטוי "כלכלת טאסקראביט" ככינוי להיעדר הביטחון התעסוקתי ולתגמול הזעום שמאפיין חלקים גדולים משוק העבודה כיום, וביקר בחריפות את האופן שבו האתר משסה אלה באלה עובדים מהעשירונים הנמוכים על הזכות לנקות בתים או להרכיב רהיטי איקאה. מנגד, אי אפשר להכחיש שטאסקראביט יוצר הזדמנויות חדשות ומיידיות לקבלת הכנסה צדדית שרבים במשק האמריקאי המדשדש זקוקים להן. ובעבור אנשים שהסיוט הגדול ביותר שלהם הוא ישיבה יומיומית במשרד או קבלת הוראות שרירותיות ממנהלים, הוא מציע אופציה מעניינת לסגנון חיים חלופי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x