מנהל הכספים של האצ'יסון: "לי קא שינג מחפש השפעה, לא שם על בניין"

"את לי לא מעניין לשים את השם שלו על בניין, מניעה אותו ההשפעה שיכולה להיות לכסף על חיים של אנשים". כך סיפר אתמול בראיון ל"כלכליסט" פרנק סיקסט, עורך דין בהכשרתו וסמנכ"ל הכספים של האצ'יסון וומפואה, שכבר מכהן בחברה יותר מ־20 שנה.

סיקסט עבר להונג קונג ב־1983, וב־1991 הצטרף לדירקטוריון של האצ'יסון, שם התחיל לגלות מעורבות גם בקבלת ההחלטות העסקיות. על פי דיווחים, סיקסט הוא המוח מאחורי כמה מהעסקאות הגדולות ביותר של האצ'יסון בשנים האחרונות.

האצ'יסון וומפואה היא אחד מ־500 הקונצרנים הגדולים בעולם על פי דירוג מגזין "פורצ'ן". היא פועלת ב־52 מדינות, מעסיקה יותר מ־250 אלף עובדים והפעילות שלה כוללת שישה תחומים עיקריים: נמלים, נדל"ן ומלונאות, קמעונאות, תשתיות, אנרגיה וטלקומוניקציה. נוסף על כך שולחת האצ'יסון זרועות לעשרות תחומים על פני הגלובוס, ובהם מיחזור אשפה בניו זילנד, מכשור רפואי, תעופה וכרמים באוסטרליה. למרות זאת, סיקסט זכר כל שלב ושלב בפעילות של החברה בישראל ואת שמות האנשים שהיו מעורבים בה.

סיקסט. "על מדיניות התרומות: "לי קא־שינג מצפה להחזר על ההשקעה הפילנתרופית שהוא מבצע כפי שהוא מצפה להחזר על ההשקעה העסקית" צילום: עמית שעל

למה בחרתם לתרום דווקא לטכניון? איך נולדה היוזמה?

"הקבוצה שלנו הרוויחה הרבה מהשקעה בטכנולוגיות, לכן היה טבעי מאוד לחפש את הקשר שיעשיר וירחיב את הזדמנויות החינוך הטכנולוגי - להביא חינוך טכנולוגי מדרגה ראשונה לסין. הטכניון היה מועמד ברור מאליו בזכות ההיקף הגדול של התחומים שהוא עוסק בהם. בין האוניברסיטאות צפויים תוכניות משותפות וחילופי סטודנטים וחוקרים. זו פלטפורמת שיגור ליצירת פתרונות לחלק מהאתגרים החשובים ביותר של המאה ה־21".

קרן לי קא־שינג, שהוקמה ב־1980, תרמה עד היום יותר מ־14.4 מיליארד דולר הונג קונגי (1.86 מיליארד דולר אמריקאי), ולי תורם גם באמצעות קבוצת צ'אונג קונג. עם הפרויקטים שנטלה על עצמה עד היום הקרן ניתן למנות אגפים בבתי חולים, הקמת אוניברסיטה, יזמות קהילתית בשיטת מיקור המונים, תוכנית לאומית להקמת הוספיסים ויצירת פלטפורמה המאפשרת לאוכלוסיות כפריות גישה ללימוד מרחוק.

איך אתם בוחרים למי לתרום?

"אנחנו מנסים למצוא את המקומות שניתן ליצור בהם חיבורים וקשרים בין המוחות הטובים ביותר בעולם לבין הסטודנטים הטובים ביותר בסין. אנחנו מחפשים את התחומים שבהם נוכל להשפיע על חיים של מספר גדול ככל האפשר של אנשים בסין ומסביב לעולם, באמצעות פתרונות טובים יותר לבעיות רפואיות, סביבתיות או טכנולוגיות. המדד הוא עוצמת ההשפעה".

אתם מודדים ומנהלים את ההשקעות הפילנתרופיות כמו את ההשקעות העסקיות?

"במידה רבה כן. אוניברסיטת שנטאו (שהקים לי קא־שינג - מ"פ וג"ח) למשל - שהיא אמנם ממשלתית כמו כל האוניברסיטאות בסין, אבל יש בה השפעה רבה יותר על המגזר הפרטי בזכות התרומה של לי - נדרשת לעמוד בסטנדרטים עסקיים, בעיקר בכל הקשור לחשבונאות. לי מצפה להחזר על ההשקעה הפילנתרופית כפי שהוא מצפה להחזר על ההשקעה העסקית".

האחזקות של האצ'יסון (מימין, בכיוון השעון): חנות של חברת 3 איטליה, נמל הונג קונג וסניף של רשת הקמעונאות Parknshop צילום: בלומברג

"סביבה נוחה להשקעה"

מה חיבר קונצרן אדיר כמו האצ'יסון לישראל?

"מצאנו בישראל את אחת מהסביבות המזמינות והנוחות ביותר להשקעה שנתקלנו בהן בעולם, בעיקר בכל הנוגע לאנשים. מצאנו פה עמיתים מצוינים ואנחנו עובדים יחד 15 שנה". האצ'יסון פועלת בישראל באמצעות דן אלדר ועמיקם כהן.

סיקסט אמר: "בזמנו אפשר לומר שהיינו חלוצי העידן הדיגיטלי בטלפוניה הסלולרית. הצלחנו מאוד בהקמת רשתות GSM באירופה, באסיה ובאוסטרליה, וחיפשנו הזדמנויות לקבל רישיונות ושווקים פוטנציאליים לרשתות סלולריות לסטנדרט ה־GSM החדש. הגענו לישראל לאחר שזכינו במכרז להקמת רשת GSM. זה היה השער, אבן הפינה, לכל הפעילות העסקית שלנו פה.

"אנחנו פועלים היום בישראל גם בתחומים כמו תשתיות מים וטכנולוגיות מים. נכנסו אליהם לפני חמש שנים, ולא מזמן סיימנו את פרויקט מפעל ההתפלה בשורק, שהוא מיזם הנדסי מופלא ואחד ממתקני ההתפלה הגדולים והמתקדמים בעולם. השקענו ב־12 חברות סטארט־אפ הקשורות לתחום המים.

"החברות הפרטיות וקרנות הצדקה של לי משקיעות בטכנולוגיות IT ובכתריסר חברות סטארט־אפ. כמו בכל ארגון גדול וטוב אנחנו מחליטים איפה לשים את הכסף על פי איכות ההנהלה, וזכינו לפגוש בישראל מנהלים מצוינים", הסביר סיקסט.

"לא מאמינים במינוף"

הייתם מעוניינים להשקיע בחברות כמו תנובה, שופרסל או תעש?

"לא בחנו את הענפים האלה בישראל. אנחנו גם מחפשים רווח גבוה, לכן אנחנו מעדיפים להיות מעורבים בתהליך הבנייה של החברות ופחות להיכנס לתוך חברות ותיקות, שנוטות להיות יקרות יותר. אנחנו לא פוסלים שום דבר, אבל משקיעים רק בששת תחומי הליבה שהחברה עוסקת בהם, כי שם יש לנו המומחיות הניהולית הגדולה ביותר".

מהם הקריטריונים שלכם לבחירת השקעה?

"אנחנו משקיעים תובעניים יחסית. היעד התאגידי המרכזי שלנו הוא לעבוד עם העסקים שיש לנו ולבצע רכישות הקשורות אליהם. אנחנו שואפים להגדיל את בסיס ההכנסות החוזרות שלנו. יש לנו יעד צמיחה אגרסיבי במיוחד, אנחנו שואפים להכפיל את בסיס ההכנסות החוזרות בתוך חמש שנים מ־2011.

"במקביל המשמעת הפיננסית שלנו שמרנית במיוחד: אנחנו לא מאמינים ברמות גבוהות של חוב, המינוף שלנו נמוך, אנחנו רוצים החזרים טובים על ההשקעות. בדו"חות האחרונים שלנו יחס ההתחייבויות להון העצמי היה כ־23% וכרגע הוא אפילו נמוך יותר. היו"ר לי החליט שלא נעלה מעבר לרמות האלה. אנחנו לא רוצים לצבור הכנסות גבוהות בצבירת חוב גבוה, אף שזה הדבר הקל יותר לעשות. הגישה השמרנית הזאת היא בזכות הפילוסופיה של היו"ר החזק שלנו (לי - ג"ח ומ"פ)".

אילו תחומים אטרקטיביים להשקעה בעיניכם היום בעולם?

יש כמה הזדמנויות טובות להשקעה במקומות שונים בעולם. אנחנו מנסים למזג בין כמה מחברות הטלקום שלנו באירופה, לכן קנינו השנה את אורנג' באוסטריה ומיזגנו אותה עם 3, מפעילת ה־3G שלנו באירופה. אנחנו מחכים גם להיתר מרשות ההגבלים העסקיים כדי לרכוש את הפעילות של טלפוניקה באירלנד. השקענו באחרונה יותר מהרגיל בתחום האנרגיה, גדלנו גם בתחום התשתיות בחמש השנים האחרונות. אנחנו מגדילים את ההשקעות בסין ומפתחים פרויקטים גדולים של נדל"ן מסחרי ואת תחום הקמעונאות. אנחנו פותחים יותר מ־400 חנויות בשנה בתחום הבריאות והטיפוח".

"נוטים להשקיע לטווח ארוך"

בפועל אתם מוכרים יותר מאשר קונים.

"נכון, ככה גדלים לאורך זמן. אנחנו מבצעים רכישות כדי לטפח אותן. אנחנו לא מוכרים עסקים, אלא אם כן זה הזמן הנכון לקצור את הרווח ולהשקיע את ההון הזה בהזדמנויות חדשות. אנחנו לא מתביישים למכור כשהזמן מתאים לכך, אבל אנחנו בהחלט נוטים להשקיע לטווח ארוך".

האצ'יסון היא מפעילת הנמלים הגדולה בעולם. איזו עצה תוכל לתת לישראל לקראת הפרטת שני נמלים?

"חשוב לנהל את התהליכים האלה בקפידה. הממשלות חייבות לחשוב לטווח הארוך, יש הרבה יתרונות בהפעלת נמל פרטי, אך חשוב להיות חכמים, לנהוג ביושר ולא לבנות פרויקטים מנופחים מדי במטרה ליצור מקומות עבודה, כשהשוק לא באמת יכול לתמוך בכך.

"לנמלים פרטיים יש הרבה יתרונות, בראש ובראשונה מבחינת יעילות ומבחינת היכולת למשוך תנועת ספינות ולא רק לנהל את התנועה הקיימת. הקשרים שיש למפעילים פרטיים עם חברות ספנות שונות יכולים להגדיל משמעותית את הפעילות בנמלים. זה למעשה שילוב בין יעילות, פריון וקשרים עם התעשייה הגלובלית, שמשפר את התשתית הלוגיסטית".

איך זה לעבוד אצל אדם כמו לי קא־שינג? הוא ידוע כאדם בעל מוסר עבודה גבוה במיוחד שלא מחמיץ יום עבודה.

"לי מייצר נאמנות גבוהה בקרב כל ההנהלה הבכירה שלו. וכן, אנחנו תופסים את עצמנו כאנשים שעובדים קשה, אבל באופן מתקבל על הדעת. יש אצלנו משמעת גבוהה יחסית, אבל שכבת ההנהלה הבכירה דקה יחסית, לכן תהליך קבלת ההחלטות יעיל. השילוב בין המנהיגות שלו לבין ההזדמנות לעבוד בשישה תחומי פעילות ענקיים בעשרות מדינות בעולם יוצר עניין בלתי פוסק, לכן אני שם כל כך הרבה זמן".