שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בדיקת כלכליסט

נושי בורגראנץ' קיבלו שיעור בעקיפת התור

פסילת הסדר הנושים בבורגראנץ' ע"י ביהמ"ש מספקת הצצה מרתקת לדרך הפעולה של המפרקים: ב־2009 הם הודיעו שיפעלו להעביר את פז לסוף התור של הנושים. ב־2011 הודיעו שטרם הכריעו. ב־2012 כבר ביקשו לשלם לפז 8 מיליון שקל - יותר מלכל נושה אחר. למה? המפרקים: "ההסדר איזן בין הצדדים"

ענת רואה 08:2601.09.13

חקירה שממצאיה נשמרים תחת איפול, הצהרות לוחמניות שהתפוגגו עם הזמן ודיווחים עמומים לבית המשפט שחושפים טפח אך מסתירים טפחיים - כל אלו אפיינו את ההתנהלות התמוהה של המפרקים של רשת בורגראנץ' קודם להחלטתה יוצאת הדופן של השופטת מיכל אגמון־גונן לפסול את הסדר הנושים שהוגש לאישורה. 

 

כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"כלכליסט", הסדר הנושים לא אושר לאחר שהשופטת מצאה שעו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר, המנהלים המיוחדים, וכן עו"ד שלמה נס, כונס הנכסים, הסתירו מהנושים את הספקות שהיו להם לגבי מעמדה של מי שהוצגה כנושה מובטחת, חברת פז. בעלי התפקיד הגישו לנושים הסדר שלפיו פז, שבעבר היתה בעלת בורגראנץ', תקבל 8 מיליון שקל, יותר משליש מקופת הפירוק תוך מצג שהיא נושה מובטחת.

 

בדיקה שערך "כלכליסט" במסמכי התיק רק מחדדת את השאלות והתהיות בנוגע לאופן הפעולה של בעלי התפקיד, ולסיבות שמאחורי בחירתם שלא לחשוף את התמונה המלאה בתיק. מהמסמכים הללו עולה בבירור שלא רק שהמנהלים המיוחדים היו מודעים כבר לפני כמה שנים לספק לגבי מעמדה של פז, אלא שהם אף הודיעו לבית המשפט שיפעלו להכריז על פז כנושה נדחית שאינה זכאית לקבל כספים מהקופה בטרם קיבלו כל הנושים האחרים את מלוא חובם.

 

צדיק בינו, בעל השליטה בחברת פז צדיק בינו, בעל השליטה בחברת פז צילום: אוראל כהן

 

המעמד המשפטי של פז השתנה בן לילה

 

המצב המשפטי המקובל הוא שבעלים של חברה בעת קריסתה כמעט תמיד יוגדרו נושים נדחים, גם אם מוכח שהם הלוו לחברה כסף ויש חוב גדול כלפיהם. התפיסה היא שראוי קודם שכל הנושים יקבלו את חובם ורק אם נותר כסף עודף בקופה, יקבלו אותו הבעלים.

 

נראה שהספק לגבי המעמד של פז היה אמור להיות ברור: פז אמנם לא היתה בעלת הרשת במועד הקריסה, אבל מכירת אחזקותיה נעשתה בעסקה סיבובית ובמימון דק (כפי שקבעה השופטת אגמון־גונן). פז מכרה את אחזקותיה ואיש העסקים יוסי חושינסקי רכש אותן ממנה, אך לא שילם דבר בתמורה. פז נתנה לו הלוואה רישומית של 20 מיליון שקל. כלומר, כספי ההלוואה לא הועברו בפועל לחושינסקי, והם היו אמורים להימשך מתוך קופת בורגראנץ' בתשלומים. מאחר שהרשת נמכרה במצב קשה, כפי שהעידו הצדדים וכפי קבעה השופטת, תמוהה ההחלטה להעמיס את ההלוואה הזו על קופת הרשת. ואולי בכלל פירעון ההלוואה זירז את הקריסה.

 

בעת מתן ההלוואה הרישומית רשמה פז לטובתה שעבודים על הרשת ושינתה את מעמדה המשפטי מקצה לקצה: אילו הרשת היתה קורסת יום לפני המכירה, פז היתה מאבדת את מלוא השקעתה. שעה לאחר המכירה, שכאמור לא הועברו בה כספים כלשהם, קריסה של בורגראנץ' היתה הופכת את פז לנושה מובטחת בסכום של 20 מיליון שקל. במועד הקריסה באוגוסט 2008 הספיקה פז לקבל 5.6 מיליון שקל על חשבון אותה הלוואה.

 

המפרקים במרץ 2009: פז תועבר לסוף התור

 

בדיון במרץ 2009, ביקש עו"ד ברגרזון מהשופטת לאשר תקציב לביצוע חקירות. לפי הפרוטוקול, הכוונה היתה לעסקת המכירה. לטענת ברגרזון, "מ'המכירה הזו' קרו שני דברים: פז קיבלה שעבודים שלא היו קודם על כל נכסי החברה ואת היכולת לשלוט על כל פעילות החברה, אף על פי שהיא למעשה מכרה אותה לצד ג', עד למצב שניתן לה וטו על כל הוצאה מעל 10,000 שקל, גישה מלאה להנהלת החשבונות ולדו"חות. היא קיבלה דיווחים כמעט און־ליין".

 

עו"ד שלמה נס (משמאל) ועו"ד עמית לדרמן מצוות משרדו בבית המשפט. "איזנו בין זכויות הצדדים" עו"ד שלמה נס (משמאל) ועו"ד עמית לדרמן מצוות משרדו בבית המשפט. "איזנו בין זכויות הצדדים" צילום: עמית שעל

 

ברגרזון הוסיף ש"שאלת השאלות" היא אם השעבודים שרשמה פז לטובתה תקפים ומהי האחריות של נושאי המשרה בפז ובבורגראנץ' שאישרו עסקה שעלולה להיחשב כחלוקה אסורה וכהפרה לכאורה של חובות הזהירות והאמון של הדירקטורים. בהמשך אמר עו"ד אמיר דולב ממשרד ברגרזון שייצג את המנהלים המיוחדים: "כדי שהנושים יראו כסף, אנו הולכים בשני מסלולים במקביל". הוא פירט שאחד מהם הוא "להביא לדחיית החוב של פז לסוף התור כפי שהיה ערב העסקה, וכדי להביא למצב זה, נתמודד עם העסקה כפי שנעשתה".

 

המסלול השני היה לחקור את אחריות נושאי המשרה. החקירה הסתיימה כנראה, אך עד היום ממצאיה לא פורסמו או הוגשו לבית המשפט. תצהיר של רמי אלעד, אחיו של יוסי חושינסקי, שניהל את הרשת לאחר מות אחיו, מעלה שבמסגרת החקירה הוא העביר לברגרזון מסמכים רבים כבר ביוני 2009.

 

חושינסקי מת בינואר 2008, ובתצהיר של אלעד נכתב שלאחר מות אחיו ואף בטרם ההלוויה, פנו אליו מפז כדי לברר מה יעלה בגורל ההלוואה. בכל החודשים שלאחר מכן המשיכה פז להיות מעורבת ברשת, ואף תזמנה את מועד הקריסה כשפנתה למנות את נס ככונס מטעמה.

 

הזמן חלף וכל הנושים הגישו את תביעותיהם למנהלים המיוחדים, גם פז. בנובמבר 2011 הגישו בעלי התפקיד בקשה משותפת לשכר טרחה: "בשלב זה מצויים בעלי התפקיד בשלבים סופיים של ההכרעה בתביעות החוב שהוגשו על ידי נושי החברה, כשמספר מועט של תביעות חוב מורכבות עדיין מתבררות ואף זאת יושלם בקרוב".

 

פז הוגדרה בבקשה כ"נושה הגדולה", ולא "מובטחת", ונכתב שבעלי התפקיד פועלים "הן במישור החקירתי והן במישור של ניהול מו"מ" מול פז כדי לגבש מתווה להסדר מיטבי. המשפט הזה היה כנראה רמז למהלכים של בעלי התפקיד לייתר את הצורך בהכרעה משפטית מנומקת בתביעת החוב של פז.

 

2012: הסדר מוגש, פז הופכת לנושה מובטחת

 

חודשים בודדים חלפו ובמרץ 2012 הגישו בעלי התפקיד בקשה והצעה להסדר נושים. במסמך פורט רק חלק מהעובדות ואחרות הוסתרו. בעלי התפקיד כתבו בו שוב שהם מצויים "בשלבים סופיים של הכרעה בתביעות החוב" וציינו שוב ש"מספר מועט ביותר" של תביעות טרם הוכרעו ו"יושלמו בהקדם". הם שוב ציינו שמתנהל מו"מ עם פז שהפעם הוצגה כ"נושה המובטח".

 

בהצעת ההסדר עצמה הובהר ש"הנושה המובטח" הוא פז. סעיף 6, שכותרתו "נושה מובטח - פז חברת נפט בע"מ", כלל את הרמז היחיד במסמך לכך שתביעת החוב כלל לא הוכרעה.

בגוף הסעיף נכתב: "לטענת פז, יש לה שעבודים על נכסי החברה". מאחורי המילים "לטענת פז" הסתתר רמז שלא היתה הכרעה של בעלי התפקיד. ספק גדול אם בכירי עורכי הדין בישראל שהיו קוראים את הצעת ההסדר בזמן אמת היו שמים לב לדקות המסתתרת מאחורי שתי המילים הללו.

 

המפרקים בסוף 2012: החוב לפז לא אושר

 

בסופו של דבר, העובדה שתביעת החוב של פז לא הוכרעה התבררה באקראי במהלך ערעור של אלעד על הכרזתו כנושה נדחה. בנובמבר 2012 מופיעה בפרוטוקול תשובה לשאלה שהפנתה ככל הנראה השופטת לעו"ד דולב: "לשאלה למה אישרנו את תביעת החוב של פז", אמר דולב, "לא אישרנו. הגענו להסכם פשרה מותנה, לפיו תקבל פז את הכספים".

 

מטעם עו"ד שאול ברגרזון, רו"ח אלי שפלר וד"ר שלמה נס נמסר: "ההסדר איזן בין טענות וזכויות הצדדים השונים ונועד לאפשר תשלום לנושים רגילים. ההסדר הכולל את פז כנושה מובטחת, בתשלום מופחת משנדרש על ידה, אושר פה אחד על ידי כל אסיפות הנושים ועל ידי הכנ"ר. זאת לאחר שנוהלו בדיקות מקיפות ודיונים בנוגע לסוגיות שונות הקשורות לפז ולנושים האחרים, ובכלל זה זכויות הבעלים הקודמים (חושינסקי) שנדחו במסגרת ההסדר והחלטות בעלי התפקיד שאף אושרו על ידי בית המשפט, ובסיומם הוצג בפירוט רב מתווה הסדר הנושים ואושר. בכל מקרה, בעלי התפקיד יפעלו בהתאם להחלטת בית המשפט".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x