שבוע של פניות פרסה

השבוע אירעו שתי פרשות שניתן להגדיר רק כ"תמוהות": בשני המקרים הוצגו תוכניות פעולה ממשלתיות שבהחלט עשויות בעתיד להפוך את חיי אזרחי מדינת ישראל הנוהגים ברכב למעט נסבלים יותר - ובשני המקרים זמן קצר בלבד לאחר הצגת התוכניות מיהרו אותם גורמים שהיו שותפים לתוכניות לקבור אותן באופן פומבי.

התוכנית הראשונה היא תוכנית המשך לפרויקט "נעים בירוק" הפועל זה מספר חודשים - מדובר בפרויקט שעשוי לקבוע את האופן בו עתידה התחבורתי של מדינת ישראל יראה: כיום על כל המכוניות החדשות מוטל מס קנייה מסוים, בגובה 83% שממנו מנוכים סכומים שונים בהתאם לרמת זיהום האוויר שפולטת המכונית. שיעורי המס הללו זהים לכל בעל רכב, כלומר גם אם מדובר במכונית של פלוני שנוסע מדי שנה אלף קילומטרים וגם אם מדובר במכוניתו של אלמוני שנוסע מדי שנה חמישים אלף קילומטרים. התוכנית החדשה נועדה ליצור הבדלה בין הפלוני והאלמוני ולהתאים את שיעור המס שיוטל על הרכב לכמות הקילומטרים השנתית שנוסע הרכב באמצעות מכשור אלקטרוני פשוט שיתעד את כמות הקילומטרים היומית.

יתרה מזאת, מדובר בתוכנית שלוקחת בחשבון שיעורי גודש, כלומר בעתיד הכניסה לתל אביב לדוגמה תהיה זולה יותר למי שמגיע עם מכוניתו בשעות שבהן אין עומס, שעות שהמערכת שתותקן במכוניות תוכל לזהות. קל לטעון כמובן שמדובר בעוד דרך לקחת מהציבור כספים, אך לתוכנית הזו יש "תופעת לוואי" מבורכת וחשובה: ביחד עם העלאת המס על הקילומטרים, יירד שיעור המס על הרכב עצמו והמכוניות יוזלו ולא רק זאת: בפועל, מי שייסע מעט יזכה להטבות. מי שיבחר לנסוע הרבה יצטרך לשלם יותר בהתאם לנסיעתו. מדובר בפיתרון שמדינות רבות באירופה בוחנות את אימוצו ומן הסתם, בהתחשב בגודש התחבורתי בעולם יהיה מדובר בפיתרון שמדינות רבות יאמצו כדי לנטר עומסי תנועה. דוגמאות ראשונות לשימוש במערכות דומות כבר נראות ברחובות ערים באירופה. ואולם, זמן קצר לאחר פרסום המכרז מיהר שר התחבורה עצמו להוציא הודעה בהולה הסותרת את המכרז ומודיעה על הפסקתו. מהו הנימוק של שר התחבורה ישראל כץ לביטול המכרז?

שר התחבורה ישראל כץ צילום: אוראל כהן

החשש מפני הטלת מסים נוספת על הציבור. העובדה שמדובר במערכת שמטילה מס רק על מי שנוסע ברכב ומעניקה בפועל הטבות למי שנוסע מעט נעלמה כנראה מעיני שר התחבורה, כמו גם העובדה שלכשתוטמע המערכת יוזל מס הקנייה על מכוניות חדשות. בל נשכח שמדובר באותו שר שלאחרונה טען בכנסת במהלך הדיון בחוק רישוי רכב שאת המס הגבוה מוטל על מכוניות חדשות בישראל לא ניתן להוזיל. עובדתית, שר התחבורה סתם את הגולל על האפשרות שהמס באמת יוזל, באמצעות חיסול התוכנית שהיתה אמורה להעביר את נטל מס הקנייה על מכוניות חדשות אל מי שבאמת נוסע הרבה.

אלא שפניית הפרסה של שר התחבורה אינה היחידה שבה נתקלנו השבוע. השבוע אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר של השר להגנת הסביבה עמיר פרץ. מדובר בתוכנית חשובה, שנועדה בין היתר גם לצמצם את שיעור זיהום האוויר הנפלט ממכוניות באמצעים מגוונים הכוללים שיתופי רכב וצמצום השימוש ברכבי ליסינג.

למרות שבתוכנית לא כתוב במפורש שתטפל בנושא שווי השימוש לרכב צמוד, ניתן לפרש את המהלך כניסיון נוסף להחיות את תוכניתו של אגף התקציבים באוצר לפצל את שווי השימוש לרכב צמוד כך שיכלול את מרכיב הדלק.

זיהום אוויר מאגזוז. מה שבאמת מעניין את הפוליטיקאים זה הבחירות צילום: shutterstock

כיום מחזיקי רכב צמוד משלמים מדי חודש שווי שימוש בסך של 2.48 אחוזים משווי הרכב עצמו. התוכנית היא להוזיל את שווי השימוש הזה, לטובת מחזיקי הרכב הצמוד, אך להטיל מס נוסף על הדלק, שכיום נחשב לכמעט בלתי מוגבל בגופים מסוימים בתחומי ההייטק.

ההיגיון מאחורי התוכנית פשוט ומשתלב באופן נאה עם פרויקט "נעים בירוק": מי שנוסע הרבה מזהם הרבה ולכן צריך לשלם. מי שיבחר לא לנצל את מכונית הליסינג לנסיעות מרובות ולא נחוצות יוכל ליהנות משווי שימוש נמוך.

אלא שגם כאן הגולל על התוכנית נסתם במהרה והסותם הוא לא אחר ממשרד האוצר, שותפו של המשרד להגנת הסביבה במהלך. על פי הודעת האוצר, שנמסרה לתקשורת בבהילות בשעות הלילה המאוחרות, "אין בכוונת משרד האוצר להציע פתרונות נוספים שמטרתם הפחתת השימוש ברכב צמוד באמצעות הגבלת ניכוי הוצאות דלק". כלומר, מחזיקי רכב צמוד לא ישלמו שווי שימוש על הדלק, ובא לציון גואל.

מתחשבים בזיהום האוויר?

מדוע באוצר מיהרו לקבור תוכנית הגיונית למדי שניסו להוציא לפועל מספר פעמים ללא הצלחה? תגובתו של האוצר מנסה לספק הסבר הגיוני: "המדובר הוא ברכבי ליסינג מזהמים בלבד, זאת בהמשך למדיניות האוצר להפחתת זיהום אוויר מכלי רכב המיושמת באמצעות המיסוי הירוק ושיטת חישוב שווי השימוש הליניארית של זקיפת שווי שימוש ברכב".

בעברית פשוטה, באוצר טוענים שמכיוון ששווי השימוש ברכב צמוד נגזר כאחוז קבוע ממחיר הרכב, אזי מחזיקי רכב צמוד כבר בוחרים ברכבים יותר נקיים, מכיוון שהם יותר זולים ולכן שווי השימוש שלהם יותר נמוך. המציאות בפועל אינה מיישרת קו עם טענות אנשי האוצר, תשאלו כל איש הייטק שמתלבט בין קיה פורטה לטויוטה קורולה לפורד פוקוס וליונדאי I35, ותופתעו לגלות שמחיריהן כמעט זהים למרות שמדובר במכוניות שפליטת המזהמים שלהן שונה לחלוטין.

בפועל כיום מי שמתלבט בין דגם משפחתי זה או אחר - הדגמים שנפוצים ביותר בציי הרכב - כלל אינו לוקח בחשבון את שיקולי זיהום האוויר. מדוע אם כך הקפיד האוצר להודיע שלא יפגע בשווי השימוש? התשובה היא שמדובר בפרה קדושה: אנשי משרד האוצר יודעים היטב שמחזיקי רכב צמוד בישראל הם לרוב משכילים, מבוססים כלכלית וגם מאוגדים - ולכן הם מהווים כוח אלקטוראלי בלתי מבוטל. איתם לא מתעסקים ולהם לא קוטעים את אספקת הדלק החופשית. לעומת זאת, אזרחים "רגילים" שאינם מחזיקים ברכב צמוד ונאלצים לשלם בתחנת הדלק על כל ליטר, פחות מעניינים את הפוליטיקאים.

בשורה התחתונה, השבוע נקברו שתי תכניות שבאמת יכלו להפוך את ענף הרכב בישראל למעט יותר שיוויוני, שפוי וגם משתלם כלכלית לצרכן הסופי.