מין אוראלי יכול להכניס אותך לכלא

מין אוראלי יכול להביא אותך לכלא. חינוך לנשק בכיתה א' זה דבר רצוי. הפלות אסורות אחרי השליש הראשון. אלה כמה מהחוקים שהוגשו ונחקקו במדינות ארצות הברית בחודשים האחרונים.

מדי שנה נחקקים בארצות הברית מאות חוקים שתקפים לערים ומדינות מסוימות, ונבדלים מהחוקים הפדרליים שתקפים לכל האומה. רבים מהם עונים על צרכים ובעיות מקומיים, אחרים עשוים להישמע כאילו הם עונים על צרכים ובעיות מימי הביניים. מאחורי כמה מהחוקים המטרידים והמוזרים ביותר עומד לרוב עיקרון משותף: השמרנות האמריקאית שהולכת ומתחזקת. דוגמה לכך היא תנועת "מסיבת התה", ארגון פוליטי שחבריו דוגלים בתפיסת עולם שלפיה אסור לממשלה להתערב בכלכלה, המשפחה המסורתית היא ערך עליון, הפלות הן רצח, תאגידים הם בני אדם, וזכותו הטבעית של כל אדם להסתובב עם אקדח טעון. סקר שערכו באחרונה רשת ABC ו"הוושינגטון פוסט" הראה ש־40% מבעלי זכות ההצבעה האמריקאים תומכים במפלגת התה, לעומת 32% בשנה שעברה. התנועה עצמה קמה רק ב־2008.

רפורמת הבריאות של אובמה, התקדים לגבי הכרה בנישואים חד־מיניים והמדינות שהעבירו חוקים ללגליזציה של מריחואנה זכו לפרסום שהציג את ארצות הברית של 2013 כליברלית מתמיד. החוקים האלה, שרבים מהם מועברים במדינות דרום ארצות הברית שזכו לכינוי "חגורת התנ"ך", הם תגובת הנגד, המתוקשרת פחות אך רבת העוצמה.

רוב החוקים האלה, המגוחכים והשערורייתיים מדי, לא באמת ייאכפו, ודווקא פרשנים מתונים בארצות הברית מעידים, בכל פעם שחוק משונה חדש נחשף בעיתונים, ש"זה רק מהלך סימבולי". אבל אם החוקים לא ייאכפו, מדוע חוקקו מלכתחילה? התשובה חייבת להיות: כי רבים סבורים שזה הכיוון שאליו אמריקה צריכה לצעוד.

1. מיזורי: חוק SB75, “הנחיות חדשות בנוגע לביטחון הציבור"

חינוך לנשק מכיתה א'

לפני חודש וחצי חתם מושל מדינת מיזורי ג'יי ניקסון על סעיף חוק שמקדם "חנוך לבטיחות נשק לילדים" החל מכיתה א'. החוק מעודד בתי ספר לאמץ את תוכנית "אדי העיט", שמממן איגוד הרובים הלאומי (NRA), ושבמסגרתה אדם בתחפושת עיט נכנס לכיתה ומלמד ילדים מה לעשות בראותם כלי נשק (בגדול: לא לגעת ולהודיע למבוגר). חוקים דומים קיימים במדינות נוספות בדרום ארצות הברית, ובהן טקסס, צפון קרוליינה, אוהיו ווירג'יניה. הסעיף החדש כולל הנחיות שונות למורים, ובהן: "על צוות בית הספר והמדריכים בתוכנית להימנע מהבעת שיפוט ערכי בנוגע לכלי ירי".

רובה צלפים. "חינוך לבטיחות נשק" לילדים, החל מכיתה א' צילום: צביקה טישל

ה־NRA מסביר באתרו שמטרתו של "אדי" אינה ללמד ילדים "אם רובים הם טובים או רעים", אלא רק לקדם בטיחות ולמנוע את התופעה של פעוטות שמוצאים את האקדחים של הוריהם ויורים בטעות בעצמם ובמשפחתם. מבקרי התוכנית טוענים שמטרתו האמיתית של ה־NRA - לובי אימתני שפופולרי בקרב ארגונים קיצוניים וזוכה לביקורת קשה בסרט התיעודי זוכה האוסקר על האלימות באמריקה "באולינג לקולומביין" - היא לגייס תומכים עתידיים בגיל כמה שיותר צעיר. אחרי הכל, זה הגוף שפנה החודש לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את האיסור למכור רובים לצעירים מתחת לגיל 21.

תחקיר של ABC מ־1999 ושני מחקרים מ־2004, של אוניברסיטת צפון דקוטה ושל אקדמיית רופאי הילדים האמריקאית, מצא שתוכניות לבטיחות נשק בקרב ילדים הן חסרות תועלת, ואף עשויות להגביר את הסיכון לתאונות.

2. וירג'יניה: הצעת חוק מספר 18.2-361, "פשעים נגד הטבע"

שנת מאסר על מין אוראלי

ב־5 בנובמבר השנה יבחרו תושבי וירג'יניה מושל חדש. בקלפי הם יתלבטו בין איש העסקים הדמוקרט טרי מקאליף לבין התובע הכללי במדינה, הרפובליקן קן קוצ'ינלי. אחת ההבטחות המרכזיות בקמפיין של קוצ'ינלי היא להחזיר את החוק הארכאי "פשעים נגד הטבע" שבוטל ב־2003, שמגדיר מין אוראלי ואנאלי כפשעים שנמצאים בשורה אחת עם גילוי עריות ואונס בעלי חיים. לדברי קוצ'ינלי, החוק הוא הדרך היחידה להילחם בפדופילים, והוא לא באמת תקף ליחסי מין בהסכמה בין בוגרים, אבל עיון בו חושף תמונה אחרת. סעיפו הראשון קובע: "כל אדם היודע בהמה בכל צורה, או היודע פיזית כל אדם זכר או נקבה באמצעות פי הטבעת או עם/בעזרת הפה או נכנע מרצונו לידע בשרים שכזה, הוא או היא יהיה אשם בעבירה מדרגה שישית" - דינן של עבירות מסוג זה הוא בין שנה לחמש שנות מאסר.

לקוצ'ינלי, שהצהיר כי אינו מאמין בהתחממות הגלובלית ובעבר כסנאטור ניסה להעביר חוקים נגד מרפאות להפלות, יש סיכוי טוב לזכות בבחירות, עם תוצאות צמודות בסקרים, וסקר מיולי אף צפה לו ניצחון ברוב של 37% לעומת 31% למקאליף.

מוניקה לוינסקי. התפרסמה בשל מעורבותה בשערוריית המין עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון צילום: שאטרסטוק

3. נלסון, ג'ורג'יה: סעיף 38-6 ב"צו בטיחות המשפחה"

חובה להחזיק רובה טעון

חוקים שמעודדים נשיאת נשק הם להיט עדכני במסדרונות החקיקה. הדוגלים בהם מזכירים את המקרים החוזרים ונשנים של מטורפים שיורים בעוברי אורח תמימים, וטוענים שככל שיותר אנשים שפויים יסתובבו עם אקדחים, כך יהיה קל יותר לעצור את המטורפים עם האקדחים.

חמשת חברי המועצה בעיירה נלסון בג'ורג'יה, למשל, אישרו השנה פה אחד חוק שמחייב את כל בתי האב בעיירה להחזיק כלי ירי ותחמושת, כדי "לעזור לניהול ביטחון העיר ורווחתם הכללית של תושביה". החוק כנראה גם נועד לטרפד כל ניסיון עתידי של המשטרה הפדרלית להחרים כלי נשק, שנחשבים חביבים מאוד על 1,300 תושבי נלסון. עיירות באיידהו ויוטה שוקלות להעביר חוקים דומים.

חבר המועצה בנלסון דוויין כרוניק ענה בתשובה לשאלת עיתונאים כי המהלך לא שונה מלתלות שלט בכניסה לבית כדי להרתיע גנבים. נלסון ממוקמת כ־80 ק"מ מאטלנטה, יש בה שוטר אחד בלבד, ובעשור האחרון לא נרשם בה פשע אלים.

4. כל ארה"ב: צו FY 2012 ב"חוק ההקצבות החקלאיות"

פיצה היא ירק

החוק הזה אינו חוק מדינה אלא חוק פדרלי. הוא גם פחות חדש מהאחרים, אבל הוא מייצג היטב את ההשפעה החזקה של תאגידים והלוביסטים שלהם על המדיניות הציבורית בארצות הברית. החוק הזה, שעבר בקונגרס האמריקאי לפני כשנה וחצי, קובע שפיצה היא ירק. ליתר דיוק, הוא קובע שהודות לרוטב העגבניות שבפיצה, אפשר להחשיבה כירק ולכן אפשר להגיש בקפטריות של בתי ספר ציבוריים פיצות על תקן סלט או ירקות מבושלים.

פיצה היא ירק?! צילום: בלומברג

איך זה קרה? משרד החקלאות האמריקאי החליט, לראשונה זה 15 שנה, לקבוע תקנות בריאות למפעל ההזנה בבתי ספר ציבוריים, שמאכיל מדי יום 32 מיליון תלמידים בתקציב של 11 מיליארד דולר בשנה. המטרה היתה להילחם במגיפה של השמנת יתר בקרב ילדים בעזרת חיוב בתי הספר להגיש ארוחות בריאות יותר, ובין היתר לקבוע ששתי כפות רסק עגבניות אינן שוות ערך למנת ירק - גישה שעד אז אפשרה לבתי ספר להגיש פחות ירקות ויותר פיצות.

נציגי תעשיית המזון הקפוא התאגדו מיד עם שמרנים שסבורים שאל לה לממשלה לקבוע מה ילדים יאכלו, ובמקום שיתווסף סעיף ששולל את עניין הרסק־ירק, בוסס סעיף ישן שמכשיר זאת. החוק קובע כעת ש"כף אחת של רסק עגבניות שוות ערך לרבע כוס ירקות".

לחגיגה הצטרף לובי מגדלי תפוחי האדמה, שהביא לביטול הסעיף שמגביל את מספר הפעמים בשבוע שבהן אפשר להגיש צ'יפס.

5. טקסס: חוק HB2, "יחסים ופיקוח על הליך הפלות"

ההפלות בדרך להפוך להיסטוריה

ביולי חתם מושל טקסס ריק פרי על חוק הפלות מהמחמירים בארצות הברית. החוק דורש ממרפאות להפלות במדינה לעמוד בסטנדרטים חדשים ומחמירים של מרכזי ניתוח - סטנדרטים שיביאו לסגירה של 37 מבין 42 מרפאות ההפלות שפועלות במדינה. הוא אוסר ביצוע הפלות אחרי השבוע ה־20 להיריון - לחלוטין וללא יוצא מהכלל, ומטיל הגבלות נוספות על רופאים שמבצעים הפלות. "זה יום מאוד שמח וחגיגי", אמר פרי לאחר החתימה, והודה למתנגדי ההפלות על "תמיכתם בבריאותן של נשים בטקסס".

הקץ להפלות בטקסס?

פרי, שבבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית היה המתמודד הרפובליקני המוביל בסקרים ופרש מהמירוץ לאחר שהתמיכה בו ירדה, הכריז כבר לפני חצי שנה שהוא רוצה "להפוך את ההפלות להיסטוריה". והוא לא לבד. בשבוע שבו החוק נחתם כבר הוגשה הצעה לחוק חדש שיאסור הפלות אחרי השבוע השישי. חוק דומה עבר בצפון קרוליינה, וההגבלות שהוא מטיל הביאו החודש לסגירה זמנית של כל מרפאות ההפלות במדינה.

ייתכן שהחוק של פרי ותאומו בצפון קרוליינה ייפסלו לבסוף בבית המשפט העליון האמריקאי. שופט פדרלי כבר פסל הצעה לחוק דומה בוויסקונסין. אבל חוקי מדינה אמריקאיים נגד הפלות נמצאים באינפלציה משמעותית בשנתיים האחרונות: מתחילת השנה הועלו ברחבי אמריקה 55 הצעות לחוקים דומים, שמדאיגים את כל מי שדוגל בזכותן של נשים לקבוע אם להפיל או לא.

6. יוטה: יוזמה ל"אחריות הורים וכבוד למורים"

חינוך לא־חובה

הרפובליקני אהרון אוזמונד, מחוקק בן 43 מהסנאט של יוטה, רוצה לשים קץ לחוק חינוך חובה במדינתו, ולאפשר לילדי יוטה, וליתר דיוק להורים שלהם, לבחור אם הילדים ילכו לבית הספר או לא. בבלוג הסנאט של יוטה הוא טען לפני כמה שבועות שלא ראוי שכספי מסים יממנו 990 שעות חינוך בשנה, וכתב: "המורים ובתי הספר נאלצו להפוך להורים חלופיים. הם מצופים לעשות הכל, כולל ייעוץ התנהגותי, סיפוק תזונה הולמת וחינוך מיני, כמו גם לוודא מוכנות מלאה לתואר ראשון ולקריירה.

"חוקת יוטה דורשת שנספק את ההזדמנות לחינוך ציבורי חינם לכל ילד. אבל חינוך ציבורי אינו חינם. הוא עולה למשלם המסים מיליארדים בשנה", כתב, "כשהורה מחליט לרשום את ילדו לבית ספר ציבורי, גם ההורה וגם הילד צריכים להתחייב לאמות מידה התנהגותיות ומחויבות אקדמית".

ההורים יבחרו אם הילדים ילכו לבי"ס או לא

7. טנסי: הצעת תיקון לחוק HB0229, "צו הגנת הכיתה"

הומואים? לא בבית ספרנו

בית הנבחרים של טנסי כמעט העביר באחרונה חוק שאוסר על מורים לספר לתלמידים עד כיתה ט' שקיימת תופעה בשם הומוסקסואליות, או "לספק כל הנחיה או חומר הנוגעים לנטייה מינית שאינה הטרוסקסואליות".

הצעת החוק, שזכתה בתקשורת האמריקאית לכינוי "Don't Say Gay" ("אל תאמר הומו"), נומקה בידי כמה מתומכיה כדרך להעביר את הסמכות בדיון הרגיש לידי ההורים. "זכותי כאמריקאי לחירות ואושר כוללת את הזכות לחנך את ילדיי כפי שאני רואה לנכון", הסביר הדמוקרט ג'ון דברי שתמך בחוק.

לעומתו היוזם, הרפובליקן סטייסי קמפילד, ירד לשורש העניין והסביר שהבעיה היא סכנות ההומוסקסואליות. בראיון לרדיו שעסק בהצעת החוק הקפיד קמפילד להסביר שמגיפת האיידס פרצה באשמת דייל שקיים יחסי מין עם קוף.

החוק נפל בשנה שעברה בקריאה אחרונה, והשנה צץ שוב, עם סעיף חדש שמחייב מורים לדווח להורים על חשד לנטיות הומוסקסואליות אצל ילדיהם. החוק נכשל שוב, וחוק דומה נכשל במדינת מיזורי.

אבל גם כהצעה כושלת, מדובר במהלכים דרמטיים. "הסכנה בהצעת חוק כזו היא באופן שבו היא מעצבת את השיח במדינה", כתב מיכאלאנג'לו סניורלי, העורך הראשי של מדור "קולות גאים" באתר החדשות זוכה הפוליצר האפינגטון פוסט, "כשנבחרי ציבור אומרים דברים כאלה בזמן שכל כך הרבה ילדים מרגישים דחויים ומדוכאים, זו רטוריקה מאוד מזיקה".