$
דעות

איכות חיים במקום קיצוץ

מהו הפתרון לבעיית הגירעון שיגדיל את הכנסות מעמד הביניים מבלי לפגוע בחלשים

דוד שור 09:1624.05.13

הדיון הציבורי בעד ונגד הצעות האוצר לצמצום הגירעון משקף תפיסה שגויה לפיה אין ברירה אלא לקבל החלטות קשות שתפגענה בתושבי המדינה. נעדרת עד כה התייחסות ראויה לצעדים פשוטים בתחום המדיניות הסביבתית המסוגלים לתרום לפתרון הבעיה התקציבית. צעדים אלה לא רק שלא יכאיבו, אלא אף יעשו לנו טוב. בכוחם לא רק להקטין את הוצאות המדינה ולהגדיל את הכנסותיה מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות החלשות, אלא אף לתרום לעיצוב סביבה בריאה וטובה יותר לכולנו.

 

 

 

הגזירות שהממשלה מבקשת להפיל עלינו בתקופה הקרובה תפגענה בשירותים חשובים. במקום לפגוע ביכולת של ילדינו לשגשג ושל המשק להתפתח, אפשר לקצץ בהוצאות בדרך שתיטיב עמנו. למשל ביטול שורה של פרויקטים הרסניים ובזבזניים. תקציב המדינה המוצעת כולל הוצאות על תכניות הרסניות שעלותן הסביבתית והחברתית עולה על תרומתן.

 

לדוגמה, פרויקט הרכבת לאילת המתוכננת צפוי להביא לפגיעות כואבות באזורים ייחודיים ובעלי פוטנציאל תיירותי גדול בנגב. לפי נתונים של החברה להגנת הטבע, עלויות התכנון בלבד של הפרויקט לשנה הנוכחית הן 100 מיליון שקלים. ניתן לבטל תכנית בזבזנית זו ולחסוך מאות מיליוני שקלים מיד ומיליארדים רבים בשנים הבאות - וגם לחסוך את ההרס המתוכנן לחבל ארץ יקר וחשוב.

 

 

הנגב. ביטול פרוייקט הרכבת לאילת יחסוך מיליארדי שקלים ואת ההרס המתוכנן לחבל ארץ יקר הנגב. ביטול פרוייקט הרכבת לאילת יחסוך מיליארדי שקלים ואת ההרס המתוכנן לחבל ארץ יקר צילום: מאיר אזולאי

 

דרך סביבתית נוספת שתסייע לצמצום הגירעון היא הקטנת הזיהום. דו"ח של האיחוד האירופי בנושא הפוטנציאל לצמצום הזיהום בישראל מצביע על כך שהגנה אינטנסיבית יותר על הסביבה הישראלית היתה חוסכת למשק מיליארדי שקלים בשנה. חלק מהחיסכון הזה היה נזקף אמנם לטובת תושבים ועסקים באופן ישיר ולא לתקציב המדינה, אך חלק מעלויות הזיהום - הוצאות מערכת הבריאות על הטיפול במחלות סביבתיות, ימי מחלה של עובדי מדינה, ועוד - הן הוצאות לתקציב המדינה. צמצום הזיהום יביא לא רק לעלייה באיכות החיים בישראל אלא גם לצמצום בהוצאות אלה.

 

גם בצד ההכנסות מציעה הממשלה לצמצם את הגירעון על ידי צעדים שיפגעו קשות בתושבי הארץ, בראש ובראשונה על ידי הגדלת שיעורי המס שאנו משלמים. גם כאן אפשר להקטין או למנוע את הפגיעה במעמד הביניים ובשכבות החלשות על ידי הגדלת ההכנסות שמקורן בפעילויות הגורמות לנו נזק. בכוחן של ההכנסות האלה לא רק לתרום לצמצום הגירעון אלא לתמרץ את התאגידים לצמצם את השפעתם השלילית עלינו ועל הארץ בה אנו חיים.

 

בראש ובראשונה מדובר כמובן באוצרות טבע של ישראל: גם לאחר הגדלת נתח המדינה ברווחי הגז, היא אינה גובה תמלוגים ראויים על רבים ממשאבי הטבע השייכים לציבור אך מנוצלים בידי חברות מסחריות. על ידי גביית תמורה ראויה עבור השימוש בנכסים ציבוריים ניתן להוסיף כסף רב לתקציב המדינה.

 

לדוגמה, לפי הערכות ידידי כדור הארץ מזרח התיכון, מפעלי ים המלח בישראל צורכים קרוב ל-300 מיליון מטרים מעוקבים (מ"ק) מים בשנה - ולא משלמים עליהם אגורה. אם המדינה הייתה גובה 3.5 שקלים למ"ק על מים אלה - הרבה פחות ממה שאנו משלמים עבור המים בבתים שלנו - הגירעון היה מצטמצם במיליארד שקל בשנה.

 

 

מפעלי ים המלח. יכולים לסייע בצמצום הגרעון במיליארד שקל בשנה מפעלי ים המלח. יכולים לסייע בצמצום הגרעון במיליארד שקל בשנה צילום: עמית שעל

 

מעבר לכך, ניתן גם לייצר הכנסות משמעותיות על ידי היטלים סביבתיים. הכנסת העניקה לממשלה כוח לדרוש תשלומים עבור פעולות שונות הפוגעות בסביבה, והממשלה אכן גובה היטלים סביבתיים אחדים, לדוגמה היטל ההזרמה לים שמשלמים בעלי היתרים להזרמת שפכים לים. אך על אף החוק, הממשלה לא קבעה היטלים בתחומים חשובים, כמו מפעלים המזהמים את האוויר ומתקנים הפועלים על חופי הים. בכוחם של היטלים אלה להוסיף מיליונים רבים לקופת המדינה וגם לשפר את איכות הסביבה.

 

הצעדים המוצעים כאן הן דוגמאות בלבד לדרכים בהם ניתן להקטין את הגירעון בתקציב בדרך המטיבה אתנו ועם הסביבה שלנו. צעדים כאלה יוצרים רווח משולש: גם צמצום הגרעון, גם מניעת צעדי צנע פוגעניים, וגם שיפור בבריאות, בסביבה, ובאיכות החיים בישראל.

 

ד"ר דוד שור הוא ראש התוכנית למשפט וסביבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x