• תפריט
בארץ

רפורמה בשירותי הדת: המועצות הדתיות יצומצמו מ-133 ל-80

כך הכריז בנט ואמר כי הרפורמה תנגיש את שירותי הדת לציבור. סגן השר לשירותי דת אלי בן דהן: "זה שינוי אמיתי. לא יהיה קהל שבוי לנישואין וכל מועצה דתית תיאלץ לפתוח את שעריה בגם בערבים ובימי שישי"

תומר אביטל 14:2519.05.13

ייפתחו אזורי הרישום לנישואין בכל הארץ כדי ליצור תחרות בין הרבנים, יאוחדו מועצות דתיות כך שיצטמצמו מ-133 לכ-80 ובראשם יעמוד אדם שנבחר במכרז- נטול קרבה פוליטית לשרי הממשלה. אלו הן חלק מבשורות רפורמה חדשה בשירותי הדת שמפרסמת היום (א') סיעת הבית היהודי.

במסיבת עיתונאים שמתרחשת בדקות אלו הכריז שר הכלכלה ושר הדתות נפתלי בנט כי "היום אנו יוצאים במהפכה ענקית בשירותי הדת. זה מקביל לרפורמה בנמלים כפול שלוש". בנט סיפר שכשהוא התחתן ב-99' הוא הגיע למועצה הדתית בירושלים. "הרב החל לשאול אותנו לאיזו מפלגה אנו מצביעים - ואני תמיד חושב איזה מסר זה לזוגות לא דתיים".

 

שר הכלכלה נפתלי בנט. "מקביל לרפורמה בנמלים כפול שלוש" שר הכלכלה נפתלי בנט. "מקביל לרפורמה בנמלים כפול שלוש" צילום: טלי מאייר

 

לדברי בנט, הרפורמה תנגיש את שירותי הדת לציבור "ותקרב את עם ישראל ליהדות. זו מהפכה בשירות ולא ביהדות".

 

סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן הוסיף כי "זה שינוי אמיתי. לא יהיה קהל שבוי לנישואין וכל מועצה דתית תיאלץ לפתוח את שעריה בגם בערבים ובימי שישי. יוכלו להוריד טפסים באינטרנט ולגשת איתם ואז לשהות זמן קצר יותר". בן דהן הדגיש כי במקביל תנותק הפוליטיקה מהמועצות הדתיות. "מועצה דתית מיוצגת היום ב-90% על ידי נציגי המועצה המקומית והשר לשירותי דת. המועצה תיהפך לגוף מקצועי ולא פוליטי" התחייב בן דהן, "ייבחנו באמות מידה מקצועיות. יו"ר המועצה ייבחר במכרז או ועדת איתור - ללא שיוך פוליטי, אלא דרך אמות מידה מקצועיות. ועדה של המשרד לשירותי דת בוחנת עכשיו כיצד לעשות זאת בפועל".

 

בנו התייחס גם לתקציב ואמר כי הוא היה חיוני והוסיף "עכשיו הגיע הזמן שהממשלה תדחוף את היד למקומות הכי קשים- וזה הנמלים. 90% מהייצוא והייבוא עוברים בנמלים. חבר חקלאי בנגב אומר לי שהסחורות נתקעות. מצידי שייקחו משכורות של 80-90 אלף שקל בחודש. שיעשו מה שהם רוצים. אני רוצה שיהיה נמל ליד והציבור והיצואנים יחליטו מי יותר טוב. אני רוצה תחרות. אסור לממשלה להתעלם".

 

סגן השר הוסיף כי איחוד המועצות יחסוך משכורות וכספים שיחזרו לאזרח דרך הרחבת סל שירותי הדת. "אין לנו מלחמה עם מפלגה מסוימת. יש לנו מטרה אחת - לשרת את הציבור טוב יותר, בלי פוליטיקה. אנו לכאורה מפסידים מינויים כי אנו רוצים שיתמנו הטובים ביותר".

 

מבדיקת "כלכליסט" ב-2011, עולה כי אף שיעילותו של המערך הממלכתי מוטלת בספק והוא מככב מדי שנה בדו"חות מבקר המדינה, הוא מתוקצב בלמעלה מכחצי מיליארד שקל בשנה. שורת ההצעות לרפורמות ב־20 השנה האחרונות התאדתה כלא היתה, תחת מכבשים פוליטיים שונים. למעשה, המנגנון הקיים רק התעצם, המועצות הדתיות - שדרכן המדינה מציעה את שירותי הדת - התפשטו, והחשבון נוסק מדי שנה לשיא חדש.

 

המשרד לשירותי דת, שמוחזק כיום בידי הבית היהודי, הוא הרגולטור הראשי בתחום הדת. בהתאם לכללים שקבע המשרד, אזרחי המדינה מתקצבים את שירותיו בשני ערוצים: באמצעות מסים ישירים ובאמצעות מסים עירוניים.

 

המדינה מממנת 40% מתקציב המועצות הדתיות, והרשויות המקומיות נושאות בנטל של 60% בממוצע - רשויות מבוססות יותר מסבסדות יותר מהמועצה הדתית שבתחומן. למועצות יש גם הכנסות עצמיות מאגרות, אך הן זניחות. הסכום הסופי מוזרם למועצות ולרבנים כדי שיספקו לתושבים שירותים כגון ייעוץ, רישום נישואים, מתן תעודות כשרות לעסקים ותחזוק מקוואות.

 

הביקורת כלפי המועצות הדתיות חורגת בהרבה מעבר לחוסר יעילות כלכלית שעולה הון למשלם המסים. ב־2009 בדק מבקר המדינה מדגם של 68 רבני שכונות ברחבי ישראל, ומצא בין השאר כי במשך שנתיים בילה כל רב כ־50 יום בממוצע בחו"ל, ומרביתם כלל לא דיווחו על היעדרותם.

 

כמו כן, רבנים נבחרים מכהנים לאורך קדנציות אינסופיות במשך עשרות שנים, לרוב עד גיל 80, ומקבלים משכורות של עשרות אלפי שקלים לחודש. חלקם אף אינם מתגוררים באזור שעליו הם מופקדים. "נמצא כי הרבנים אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה ועל פעילותם בשכונות, וכי המשרד והמועצות אינם מחייבים אותם לעשות כן", נכתב על ידי המבקר.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x