• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם חסכנות היא טעות?

ואיזו שגיאת אקסל קידמה את מדע הכלכלה

שיזף רפאלי 08:5402.05.13
אלוהים ברא את הכלכלנים, אומרת הבדיחה, כדי לשפר את תדמית האסטרולוגים. הכלכלה אמנם אינה ענף המדע היחיד שמלא חילוקי דעות בין שמרנים וליברלים, ותיאורטיקנים ואמפיריציסטים. אבל בכלכלה התיאוריות והמסקנות משליכות באופן מיידי וגורלי על מדיניות ואנשים, ובהתאם המחלוקות עמוקות וחריפות יותר. וכך כל ממשל מוצא לעצמו את הכלכלנים שישרתו את גישתו.

 

גם בגלל הפלוגתות הרבות במקצוע, רבה השמחה במעון הכלכלנים בעקבות ההתפתחות האחרונה בוויכוח בין הגישה החברתית וגישת השוק החופשי. בחינה מחודשת של אחד המחקרים המשפיעים ביותר שפורסמו בשנים האחרונות מטילה אור מפתיע על שאלה בוערת: האם הוצאות ממשלה הן דבר טוב או רע. האם, ועד כמה, מותר לממשלה ליצור גירעונות, להטיל חוב על דור העתיד כדי לשפר את החיים בהווה.

 

על המחקר המשפיע חתומים פרופ' כרמן ריינהארט מאוניברסיטת הרווארד ועמיתה קנת רוגוף, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית - שני דוברים בולטים של האגף השמרני בכלכלה. עמדתם העקבית היא שגירעון בתקציב עוצר את הצמיחה, ולכן נחוצה מדיניות תמידית של חיסכון ציבורי וצנע. ספרם "הפעם זה שונה: 800 שנות טיפשות כלכלית" התפרסם בארצות הברית לפני כשנתיים, והפך לאיל ניגוח נגד כלכלת שמאל. הספר הראה איך מאז ימי הביניים ממשלות משיתות אסונות ידועים מראש על עצמן ועל עמיהן כשהן משחררות את החגורה, ומנסות להיחלץ מקשיים על ידי הגדלת הגירעון. ספרם משבח את המנהיגים שמיישירים מבט אל עמם ומבטיחים לו גזירות, ומגנה את מי שכמו אובמה, דווקא מגדילים את החוב הלאומי בתקופות הקשות.

 

קנת רוגוף קנת רוגוף צילום: בלומברג

 

ניתוחיהם אמפיריים, מאקרו־כלכליים ואוניברסליים. והתגלית המדעית שלהם חדה ומזוקקת: יש נקודת אל־חזור בהוצאות הממשלה, ובכל רגע בהיסטוריה שבו החוב הלאומי עבר אותה, כולם שילמו ביוקר. לכן צריך לשמור על חומות ההוצאה. לא ליפול במלכודת התמריצים וזריקות ההתאוששות, פן יומרץ רק מעגל האימה. קצצו וחיו. זהו כלל מדיד, ממש כמו חוקי הטבע.

 

אלא שכעת מתברר שהמחקר המצוטט שגוי. ועוד איזו שגיאה נמצאה בו: דוקטורנט מאוניברסיטת מסצ'וסטס, מוסד יוקרתי פחות מהרווארד, שמזוהה עם גישות יותר ליברליות ושמאליות, גילה שצמד החוקרים המכובדים טעו בנוסחה שהזינו בתוכנת האקסל שבה חישבו את הנתונים, וקיבלו את המספר הלא נכון. השגיאה המספרית שהתגלתה שמטה את אחד מטיעוני הבסיס שעליהם נשענה התזה שלהם, ולמעשה סילקה את קשר הסיבה והמסובב: מתברר שאי אפשר לדעת אם הגירעון הוא שהוביל את המדינות לאסון, או שאסונות משתנים יצרו גירעון. ובמילים אחרות - הטענה שחוב הוא תמיד רע ושיש לו קו אדום היא כבר לא טענה מדעית.

 

תיקון הטעות התפשט במהירות מכתבי העת המדעיים אל העיתונות והרשתות החברתיות. חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן כתב ב"ניו יורק טיימס", ולא בציניות: "האם טעות קידוד באקסל הרסה את כלכלות העולם המערבי?". ודין בייקר, ראש המכון לחקר כלכלה ומדיניות CEPR בוושינגטון, כתב, במאמר שפורסם ברחבי העולם וגם ב"כלכליסט": "איזו אבטלה נגרמה על ידי טעות החישוב של ריינהארט ורוגוף? מיליונים ישאלו את השאלה הזאת".

 

הוויכוח הכלכלי עצמו לא תם. להפך. אבל קנאת הסופרים הזאת מרבה חוכמה. למעשה, לריינהארט ורוגוף מגיע השבח על כך שחלקו את נתוניהם באופן שאפשר למתנגדיהם לקעקע את מחקרם. עדיין לא ברור אם חוב יכול להיות טוב, אבל ממצא חד־משמעי אחד הוא ששיח פתוח, נגישות, שקיפות וספקנות הם הדרך להתקדם. הנה מותר אחד של הכלכלנים על האסטרולוגים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x