$
משפט

מפרק טאו עו"ד שגב יוכל לחקור את אילן בן־דב באזהרה

ביהמש אישר באופן תקדימי למפרק טאו עו"ד יוסי שגב לחקור באזהרה כל גורם הקשור לנכסי החברה, בעקבות טענת שגב כי ייתכן שהשעבודים של לאומי אינם תקפים. מחזיקי האג"ח: "לבדוק את הקשר בין בעל השליטה לבנק"

ענת רואה 09:5311.04.13

שורת התפתחויות בתיק הפירוק של חברת טאו הציבורית עשויה לשנות את מאזן הכוחות בין הצדדים, בהם בעל השליטה אילן בן־דב, בנק לאומי שטוען שהוא נושה מובטח, ומחזיקי האג"ח.  

 

בדיון שהתקיים אתמול בבית המשפט המחוזי בלוד העניק השופט אילן שילה סמכויות מרחיקות לכת למפרק הזמני עו"ד יוסי שגב, שיאפשרו לו לערוך חקירה באזהרה של כל גורם "החשוד באחזקת נכסי החברה" ושל כל מי שיכול למסור מידע על עסקיה ונכסיה של החברה. שגב ביקש להאציל לו את סמכויות החקירה שנתונות לבית המשפט מכוח פקודת החברות ומתוקף היותו "זרועו הארוכה של בית המשפט". כונס הנכסים הרשמי הסכים לבקשה. במסגרת זו יוכל שגב לזמן לחקירה אצלו נושאי משרה או את בעל השליטה בטאו, כמו גם גורמים בבנק לאומי.

 

עו"ד שגב, שהתמנה בחודש שעבר כמפרק זמני, היה עד כה בעל סמכויות רגילות לחקור את נסיבות קריסתה של טאו, אך לא היתה לו סמכות לחקור באזהרה אנשים הקשורים לחברה. בשבוע שעבר הגיש עו"ד שגב מסמך לבית המשפט, ובו העלה טענה נוספת שיש לה משמעות מרחיקה לכת על מעמדם של הנושים השונים בתיק: שגב טוען שחקירה ראשונית שערך מעלה ספק אם בנק לאומי הוא אכן נושה מובטח של טאו. עד כה מעמדו של לאומי כנושה מובטח הגובר על יתר הנושים כלל לא היה שנוי במחלוקת: הבנק הציג עצמו כבר בתחילת ההליכים כבעל מעמד של נושה מובטח, ובאוקטובר 2012 הגיש בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים שיפעל לממש את נכסי החברה כך שתמורתם תועבר לבנק לכיסוי החוב כלפיו.

 

אילן בן דב אילן בן דב צילום:צביקה טישלר

 

החוב של טאו ללאומי הוא 155 מיליון שקל, ולמחזיקי האג"ח הוא 330 מיליון שקל. הערבויות האישיות של בן־דב לבנק לאומי עומדות על 35% מהחוב, כלומר יותר מ־50 מיליון שקל ערבות אישית.

 

אחת הבטוחות המרכזיות של הבנק לכאורה מבוססת על הסכם שנחתם ב־22 בינואר 2009 בין בנק לאומי לטאו. הסכם זה היה סודי, ומחזיקי האג"ח ניסו בעבר לקבלו וטענו שטאו סירבה למסור אותו לעיונם בלא אישור הבנק. הבנק חשף את ההסכם הסודי לראשונה בעת שהגיש את בקשת הכינוס.

 

לפי טענת עו"ד שגב, המיוצג בהליכים באמצעות בנו עו"ד בועז שגב, כבר בשלב זה "עולים ספקות באשר לתוקפן המשפטי של הבטוחות שנרשמו לטובת הבנק". שגב נמנע מלפרט ולהרחיב בנוגע לטיב החשדות שלו, והסתפק ברמיזה שיש בעייתיות משפטית לגבי הבטוחה המרכזית של לאומי המבוססת על אותו הסכם סודי.

 

שגב ציין עוד שבאחד מסעיפי ההסכם "נאסר על טאו תשואות להציג את ההסכם לכל אדם למעט רשות מוסמכת לפי דרישתה", וכתב שהוא חוקר את נסיבות הטלת האיסור, חוקיותו ותוצאותיו בנושא העדפת נושים. לטענת שגב, הבנק לא הגיש הוכחת חוב, אלא טען לקיומו של חוב המובטח בשעבוד ומקנה לו את הזכות למכור את הבטוחות באמצעות כונס נכסים, אלא ששגב גורס שאין מדובר בחוב ש"אין עליו מחלוקת", ומפרט שגם אם היה חוב וגם אם היה תוקף לבטוחות, הרי שמטרת החקירה לקבוע אם חלק מהשעבודים שלגביהם נטען שהם שעבודים "קבועים", מהווים למעשה שעבודים "צפים" וכפופים לסדר נשייה שונה, המקנה קדימות לקופת הפירוק ולנושים הקודמים לבנק.

 

עו"ד יוסי שגב עו"ד יוסי שגב צילום: אוראל כהן

 

במקביל הגיש שגב לשופט שילה בקשה מיוחדת להסמיך אותו לערוך חקירות במעמד של פקיד בית משפט ובהתאם לסעיף 288 לפקודת החברות, שנידונה אתמול בבית המשפט. שגב פירט שסעיף 288 לפקודה מסמיך את בית המשפט של הפירוק לקיים חקירות "פרטיות", להבדיל מחקירה פומבית.

 

"הבנק הסתיר וסירב לגלות מסמכים"

 

בשבוע שעבר הגישו מחזיקי האג"ח הודעה מטעמם שבה הם מצטרפים לטיעוניו ולבקשתו של עו"ד שגב. לפני כשלושה חודשים, בינואר, ביקשו מחזיקי האג"ח באמצעות עוה"ד אמיר ברטוב ורענן קליר לחייב את בנק לאומי לפרוע ערבויות אישיות שקיבלו מבן־דב, בטרם יפנו למימוש נכסי החברה. במצב כזה, שבו הבנק נפרע מהחוב ישירות מבן־דב, נותרים בקופת החברה נכסים רבים יותר שיכולים לכסות את החוב כלפי מחזיקי האג"ח.

 

האג"ח שיש טענות כבדות משקל כלפי הבנק שייחקרו על ידי המפרק, "ובין היתר טענות בדבר הקשרים של הבנק לבעל השליטה בדבר הפחתת החוב הדרסטית שבוצעה כלפי הבנק בתקופה שבה החברה היתה לכאורה בחדלות פירעון, מחוב של יותר ממיליארד שקל לחוב של פחות מ־200 מיליון שקל, ובדבר כך שהבנק הסתיר וסירב לגלות את המסמכים הקשורים בעניין".

 

שלשום הגיש בנק לאומי תשובה מטעמו, ובה הוא טוען שטענותיו של שגב מגלמות ניסיון מופרך לשלול מהבנק את זכויותיו הקנייניות כנושה מובטח של החברה בנכסים שלה ששועבדו לטובתו, "וזאת באמצעות גיבוב של טענות חסרות שחר ושל סיסמאות ריקות מכל תוכן ממשי". לטענת הבנק, שגב מנסה לכפות על הבנק את "שירותיו" בכך שהוא יממש את הנכסים במקום הכונס מטעם הבנק, וכי הוא מבקש לכפות את עצמו על הנושה המובטח ולהפקיע מידיו את הליך המימוש. הבנק מגדיר את טענות שגב כ"השערות או הגיגים", וטוען שבכל מקרה מקומן של הטענות נגד תקפות הבטוחות הוא רק בשלב מימוש הבטוחות וחלוקת התמורות, ולא בשלב מינוי הכונס.

 

עוד טוען הבנק שמפרק זמני כלל אינו מוסמך לבדוק תוקף משפטי של בטוחות שנרשמו לטובת הבנק. לטענת הבנק, קיומם של "ספקות" אינו יכול להוות טעם לשלילת זכות הבנק למינוי כונס לאכיפת שעבודים, וטענה כזו, אם אי פעם תהפוך לטענה מבוססת, תהיה רלבנטית רק במועד חלוקת הכספים. לעמדתו, ביטול שעבודים הרשומים לטובת הבנק כפוף להוראות פקודת החברות, ושגב לא הניח בתגובתו ולו ראשית של בדל ראיה שתוכל לבסס ביטול כזה. "ספקות לא מבוססים או השערות גרידא - אין בהם די". לגבי סודיות ההסכם בין הבנק לטאו, כותב הבנק שאין כל תמיהה שהבנק שומר על סודיות בהסכמים פרטניים שהוא עורך עם לקוחותיו תוך שנשמרת ללקוח שהוא חברה ציבורית האפשרות לדווח לציבור על כל פרט שיש לדווח עליו.

 

"בן־דב בינתיים יושב בכיסא נוח"

 

בדיון אתמול לא הוכרעה הסוגיה אם הבנק יוכל למנות כונס מטעמו למימוש נכסים משועבדים, משום שאחת מעובדות בנק לאומי מהמחלקה לאשראים מיוחדים, שחתמה על תצהיר שצורף לבקשה למינוי כונס, לא הגיעה לבית המשפט כדי להיחקר על התצהיר. עו"ד שגב טען בדיון שהכין חקירה, "כולל מסמכים שלטעמי מוכיחים שהבנק אינו נושה מובטח". עו"ד פיני יניב המייצג את הבנק טען שלא ידע שמתוכננת חקירה של המצהירה, ושהחברה עצמה הודתה בבקשת הקפאת ההליכים הן בקיומו של חוב והן בהיות הבנק נושה מובטח.

 

עו"ד רענן קליר בשם מחזיקי האג"ח טען שהנכס העיקרי שהכונס אמור לממש הוא אופציה שנתן בן־דב לחברה בקשר למניות סאני. "אחת הטענות כלפי הבנק היא היחסים המורכבים שלו שיוצאים מגדר ענייני החברה מול בעל השליטה מר בן־דב. לא ייתכן שבעל תפקיד שעומד לפעול מול בן־דב, יהיה בא כוחו של הבנק, כשאחד הדברים שצריכים להיחקר הם היחסים בין הבנק לבן־דב", טען.

 

עו"ד אמיר ברטוב, גם הוא בשם מחזיקי האג"ח, הוסיף שאם תתקבל הבקשה לחייב את בנק לאומי להיפרע קודם כל מערבויותיו האישיות של בן־דב ולא מנכסי החברה, "באופן אישי, אני סבור שיהיה פה מהפך. יכול להיות פה שינוי דרמטי במצב מבחינתו של מר בן־דב שהיום יושב בכיסא נוח. ביום שיקבל פסק דין שהבנק צריך לממש ערבויות אישיות שלו והבנק יפנה אליו בכתב לממש זאת, אני מעריך שלמר בן־דב יהיה הרבה מה לחשוב כיצד הוא ממשיך הלאה".

 

עו"ד שגב אמר בסיום הדיון: "אבצע חקירה אינטנסיבית בשאלה מדוע הבנק יורה לעצמו ברגל. הוא גובה כסף כשיש לו יכולת גבייה טובה מול ערב. אני מבצע חקירה, ויש לי מקום להניח שזה נעשה משום שיקול שאיננו השיקול בתיק אלא שיקול אחר, ומהסכמות שנעשו ולא גולו".

 

השופט שילה קבע שהמשך הדיון בשאלת כינוס הנכסים יוכרע לאחר דיון שייערך בעוד כשבועיים וחצי ואליו תזומן המצהירה מטעם הבנק.

 

מאילן בן־דב לא נמסרה תגובה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x