$
בארץ

חשיפת כלכליסט

היוזמה לחסל את מפעל הג'ובים נקברה

הבית היהודי הציגה במהלך המו"מ הקואליציוני מתווה לרפורמה בהליך מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות. יש עתיד תמכה, נתניהו גיבה, אך היוזמה בכל זאת נגנזה. כך פוספסה הזדמנות לניקוי אורוות פוליטי

תומר אביטל 07:0009.04.13

ערב הבחירות האחרונות נשאה סיעת הבית היהודי דגל נוסף מלבד השוויון בנטל והורדת מחירי הדיור - היא טענה שבכוונתה להילחם על טיהור החברות הממשלתיות ואף הציגה מתווה לרפורמה בתחום. אך דווקא הסוגיה הזו, בעלת ההשפעה הבלתי מבוטלת על המשק הישראלי, נגנזה נכון לשעה זו עקב לחצים פוליטיים. 

 

כיום שרי הממשלה הם אלה שאחראים למינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות - משרה משתלמת ועתירת השפעה עם תגמול של בין 708 ל־1,406 שקל לישיבה. הדירקטורים אמנם לא רשאים לקבל הטבות נוספות מהחברה מלבד השכר הזה, אבל הם זוכים למקום משמעותי בחברות דוגמת מקורות, רכבת ישראל, הנמלים וחברת החשמל, אשר חולשות על תקציבי ענק ודרכן ניתן לנתב ממקור ראשון את הכלכלה, הביטחון והחברה במדינת ישראל. מבדיקת "כלכליסט" עלה כי ערב הבחירות המתינו לאיוש לא פחות מ־400 תפקידי דירקטורים פנויים ב־100 חברות ממשלתיות.

 

משה ליאון (ארכיון) משה ליאון (ארכיון)

 

כיוון שהשרים הם האחראים למינוי הדירקטורים, מדובר בהליך עתיר נגעים פוליטיים. טיהורו עלה לדיון במהלך המשא ומתן הקואליציוני שהתנהל לקראת הרכבת הממשלה וזכה להסכמה נדירה, לפני שנקבר עמוק באדמה.

 


 

שנים של ביקורת על ההליך

 

הדירקטורים בחברות הממשלתיות מתמנים כיום על ידי השרים לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בהליך שאמור להיות מקצועי ונטול פניות. עם זאת, אין כל מניעה שנבחרי הציבור ישתמשו בסמכותם כדי למנות לתפקידים את מקורביהם. המועמדים אמנם נדרשים לדווח לוועדת המינויים על הקשרים שלהם עם השרים, אך זיקה פוליטית של מועמד לשר או למפלגה לא מונעת מהוועדה לאשר את המינוי אם היא מחליטה שלמועמד כישורים הולמים לתפקיד.

 

 

ב־98' פרסם מבקר המדינה דו"ח שהוקדש לנושא ובו נכתב בין היתר כי "התמונה המצטיירת מצביעה על מצב עגום, שבו מורכבים הדירקטוריונים בעיקר ממועמדים חברי מרכזי מפלגות של השרים האחראים לכל חברה וחברה. קיים צורך דחוף בקביעתם של קריטריונים שיבטיחו מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות על יסוד שיקולים ענייניים בלבד ודרושה הקפדה על יישומם הלכה למעשה". ב־2007 שוב הצביע דו"ח מבקר המדינה על ליקויים בהליך המינוי: איש אינו בודק את קורות החיים שמוסרים המועמדים, מקורבים קודמו ונמנע ייצוג הולם לנשים ולערבים.

 

אם זה לא מספיק, יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות השופט בדימוס שלום ברנר שיגר בשנה שעברה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו הלין על התנהלות שרי הממשלה בסוגיה זו, ובדיקה שערך בעבר "כלכליסט" מצאה כי רבים מהיו"רים שכיהנו בשלוש השנים האחרונות בחברות הממשלתיות מקושרים בדרך זו או אחרת למפלגות השלטון.

 

הזדמנות נדירה שנגנזה

 

לאחר הבחירות החליטה סיעת הבית היהודי על קידום רפורמה עתידית שתטהר את המינוי הזה ותעתיק את הכוח מהשרים

לפקידים. לפי המתווה שהציע הצוות של בנט, מינוי הדירקטורים צריך לעבור לוועדה ציבורית־מקצועית ומינוי היו"ר צריך להישאר בידי השר הממונה לכל חברה. עוד לפי ההצעה, הוועדה הציבורית צריכה לקבוע תנאי סף לדירקטורים ולפרסם על פי הצורך מכרזים לגיוס אנשים מתאימים למאגר שמתוכו היא תשבץ דירקטורים בחברות. הנימוק לכל זאת היה כי במציאות הנוכחית ההליך הוא "כר למינויים פוליטיים ולא מקצועיים־טהורים".

 

אייל גבאי ומשה קלוגהפט מטעמו של נפתלי בנט בישלו את הרעיון לאחר שמנכ"ל משרד הכלכלה החדש שלום שלמה, אז חבר בצוות המשא ומתן, הציג אותו בפני יאיר לפיד שאותת כי גם מפלגת יש עתיד תומכת בו.

 

אם זה לא מספיק, גם ראש הממשלה נתניהו שלח מסרים המגבים את הרעיון באמצעות מקורביו, לאחר שהסוגיה הועלתה בצוות לבחינת התקציב שהקים מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר לפני הבחירות. לוקר וחבר הצוות אורי יוגב איתרו דו"ח של הוועדה לענייני חברות ממשלתיות מ־2004 שממליץ על מינוי דירקטורים מתוך מאגר עם קריטריונים נוקשים והחליטו לשלבו בתוכנית התקציבית על דעתו של נתניהו.

 

גבאי, שניהל את הנושאים הכלכליים מטעם הבית היהודי במשא ומתן, הניח את הנושא על שולחן המו"מ, ונראה היה כי לראשונה בישראל ישנה קרקע פורייה לביצוע השינוי המיוחל. שני מנהיגים חדשים ו"נקיים", ללא התחייבות לחברי מרכז או קבלני קולות שטרם טבלו בבריכה הציבורית והתרגלו לכוח הנובע מסמכות המינויים, הובילו את המהלך בגיבוי ראש הממשלה עצמו.

 

אלא שככל שהמו"מ התקדם הרוחות השתנו. לקראת סוף המשא ומתן נתקלו בבית היהודי בתגובה שלילית נחרצת מטעם צוות המשא ומתן של הליכוד בראשות משה ליאון. באחד מחילופי הדברים אף תהו נציגי הליכוד "למה לצמצם את כוחם של השרים?". הטונים הגיעו לבסוף לצעקות, ולטענת שני גורמים במו"מ הסיבה לכך היא שגורמים בישראל ביתנו הסתייגו בתוקף משינוי המצב הקיים.

 

השר נפתלי בנט (ארכיון) השר נפתלי בנט (ארכיון) צילום: יריב כץ

 

הדד־ליין להקמת ממשלה חדשה הלך והתקרב, ולבסוף הצדדים הסכימו לזנוח את הסעיף ולעבור לסוגיות אחרות. בהסכם הקואליציוני הסופי אף הובהר כי הדירקטורים בחברות ממשלתיות ימשיכו להתמנות על ידי השרים.

 

עדיין לא מאוחר לשנות

 

בשני הצדדים רומזים כי כעת, לאחר שהקואליציה קמה, יש עדיין אפשרות לבצע את השינוי בזהירות. מאחר שהשר האחראי על הנושא הוא יאיר לפיד, לא מן הנמנע כי האוצר אכן ייזום מהלך שכזה בגיבוי משרד הכלכלה. גם אם הוא יובא בחקיקה פרטית לחברי הכנסת הטריים יהיה קשה להתנגד אליו. אלא ששאלת מיליון הדולר היא אם לפיד ובנט, לאחר שהתיישבו בכיסאותיהם והבינו את הפוטנציאל והעוצמה הגלומים במצב הקיים, עדיין יהיו מעוניינים בהפחתת כוחם.

 

גורם פוליטי בכיר פקפק בשיחה עם "כלכליסט" בשינוי אפשרי. לדבריו, "זה ניתוק חמצן של יותר מדי גורמים. זה חזק מדי. אחוז משמעותי מהמינויים דורש את חתימת שר האוצר, כי הוא אמור לנטר ולוודא, בנוסף לוועדה, שהמינויים ראויים. אז השאלה היא מה לפיד יעשה. הוא יכול לומר למשל שהוא לא מסכים לשום מינוי עם זיקה פוליטית".

 

מקורב ללפיד הדגיש עוד כי "אפשר עדיין להעלות את תנאי הסף, לצופף את המסננת", אך בכיר אחר באחד ממשרדי הממשלה טוען כי "גם אם יקימו ועדה מקצועית הג'וביסטים ימצאו איך לנצח אותה. זה כמו נגיף שכל פעם משתכלל".

משה ליאון, שהיה ממונה על צוות המו"מ של הליכוד, מסר בתגובה כי "במסגרת המו"מ הארוך בין הצדדים עלו עשרות נושאים שונים, כמו גם נושא זה שעלה פעם אחת בלבד, ובדומה לנושאים אחרים ירד אף הוא מסדר היום. מדובר ברכילות פוגענית ללא כל מטרה, ואם הדבר חשוב כל כך לבית היהודי הרי שיש ביכולת חברי הכנסת מטעמה, מעצם תפקידם כמחוקקים, להמשיך ולקדם את הנושא באמצעות הצעת חוק".

 

דובר ישראל ביתנו מסר בתגובה כי "מדובר בשקר גס וחסר כל בסיס. זו הפעם הראשונה שיו״ר ישראל ביתנו בכלל שומע על דרישה כזו שכביכול הועלתה ולכן ברור גם שמעולם לא הכשיל אותה".

 

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט סירב להגיב לשאלה מדוע הנושא נזנח במו"מ.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x