לראשונה: ייפתח מוסד בוררות עסקית ישראלי-פלסטיני
ריפעת הישארצ'יאוגלו הטורקי יכהן כיו"ר הבינלאומי של המוסד. נשיא ICC ישראל: "הקמת המוסד תביא לביטחון הדדי בקיום עסקאות ולהכפלת היקף המסחר בתוך 5 שנים"
14:0227.03.13
"מעגל הסחר בינינו לבין הפלסטינאים הוא ענק מבחינה כספית כ-20 מיליארד דולר בשנה מעסקים קטנים לנעליים ועד לתעשיות הכי גדולות. הקמת המוסד לבוררות עסקית ישראלית-פלסטינית יביא לביטחון הדדי בקיום עסקאות ולהכפלת היקף המסחר בתוך 5 שנים", כך אמר ל"כלכליסט" אורן שחור, נשיא ICC ישראל.
שחור אמר את הדברים על רקע הסכם בין ICC ישראל למרכז ישראלי-פלסטיני לבוררות עסקית ליישוב מחלוקות מסחריות בין ישראלים לפלסטינים בדרכי שלום (JAC- Jerusalem arbitration center), שייחתם היום (ד').
אילוסטרציה צילום: shutterstock בראש המרכז לבוררות יעמדו שחור ואיש העסקים מוניב אל-מסרי, נשיא ICC-פלסטין, אשר יזמו והובילו את הקמתו. לצידם יעמדו ריפעת הישארצ`יאוגלו הטורקי ונשיא בית הדין הבינלאומי לענייני בוררות (ICC העולמית)- ג'ון ביצ'י, שיהיה אחראי על ההיבטים המשפטיים-מקצועיים.
ריפעת הישארצ`יאוגלו, יו"ר לשכת המסחר הטורקית ונשיא מנהל סחר חוץ של טורקיה, נחשב ליד ימינו של נשיא טורקיה ואחד מבכירי הכלכלה הטורקית והוא גם יגיע לטקס החתימה.
שחור סבור כי הבחירה בנציג טורקי למעשה מביע את הפיוס בין שתי המדינות לאחר שלוש שנים של מתיחות. והעובדה כי טורקיה משמשת כמתווכת בין ישראל לפלסטינים בפרויקט כלכלי מסוג זה, היא יוצאת דופן.
שחור הדגיש את החשיבות של נציג הטורקי בהקמת מוסד שכזה: "הצענו להישארצ`יאוגלו להצטרף עוד לפני שהסכסוך בינינו לטורקים נפתר כיוון שהוא דמות מאוד בכירה בטורקיה ומקורב לנשיא. בכוונה רצינו מישהו מטורקיה בגלל שאין לנו יותר מידי שכנים שאנחנו מסתדרים איתם ובעבר היו יחסים מאוד טובים עם טורקיה ואני מקווה שגם יחזרו. לטורקים יש אינטרסים כלליים וכלכליים עם מדינת ישראל ולהיפך - נושא הסחר בין המדינות הוא משמעותי (על פי נתוני מכון הייצוא, בשנת 2012 היתה טורקיה שותפת הסחר השביעית בגודלה של ישראל שהסתכם בכ־3.5 מיליארד דולר- ה.ק).
ה-JAC ישמש, כאמור, כמוסד בלתי תלוי לבוררות משפטית המתמחה במחלוקות מסחריות בין ישראלים לפלסטינאים על בסיס כללים ופרוצדורות המוסכמים של בית המשפט הבינלאומי לבוררות של ICC, לרבות התחייבות דו-צדדית לאכיפת פסקי הבוררות המתקבלים במוסד ואכיפה של הוצאה לפועל.
שחור הסביר כי הממשלה הפלסטינית והמערכת המשפטית התחייבו לכבד את פסיקת הבוררות ואף התחייבו לאכיפת פסקי הדין.
הבוררות יגיעו למוסד באמצעות סעיפים בחוזים בין חברות ישראליות ופלסטיניות האומרים כי במקרה של סכסוך או מחלוקת כלכלית יעבור הסכסוך למוסד.
שחור הסביר כי בהתחלה יפעל המוסד כפיילוט ויתמקד בעיקר בסכסוכים של עסקים קטנים: "בהתחלה נתמקד בעסקים קטנים מאחר והיום ההתנהלות בין עסקים אלו היא במזומן בגלל שיש סיכון בעסקאות בין ישראלים לפלסטינים וזו הדרך לבטח את העסקה. ברגע שייכנס המוסד לבוררות ותהיה אכיפה בנושאים אלו זה יעניק ביטוח משפטי ומסחרי לעסק".
