מבלבלים את החוסכים

כאשר קוראים את תוצאות המחקר של בנק ישראל, שאחראי על פיקוח על מערכת הבנקאות בישראל, קשה שלא לחוש בביקורת סמויה המופנית לעבר הרגולטור המתחרה: המפקח על שוק ההון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג.

במסגרת המחקר מציינים בבנק ישראל כי גופי הפנסיה עומדים בכל המגבלות שמכתיב להם אגף שוק ההון באוצר לחשיפה ללווה בודד או לקבוצת לווים, ואף על פי כן רוב הגופים חשופים באופן דומה לחמש קבוצות עסקיות גדולות. סך החשיפה לקבוצות הללו עומד על כ־40% מסך החשיפה שלהם לאג"ח קונצרניות ולמניות.

הממונה על שוק ההון עודד שריג צילום: מיקי אלון

לכאורה לשיטתו של בנק ישראל, חשיפה גבוהה לקבוצה עסקית, דוגמת קונצרן כמו אי.די.בי, משמעה שבמצב שהקבוצה קורסת (זהו איננו המצב כרגע באי.די.בי) עלולה להיווצר תגובת שרשרת שבמסגרתה כל הגופים המוסדיים שחשופים לה משחררים סחורה לשוק ומפילים את ניירות הערך של הקבוצה. בכך צפויות להיפגע הן תשואת החוסכים והן הכלכלה הריאלית.

המנגינה שונה

אלא שבאוגוסט 2011, בסביבות התקופה שבה בוצע המחקר, הוציא שריג הודעת הרגעה לציבור. "החשיפה הגדולה ביותר של כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור לקבוצה עסקית מהווה בסך הכל כ־3.2% מהתיק הפנסיוני", נאמר בה. שריג התייחס כמובן לחשיפה לקבוצות העסקיות מכלל התיק, בעוד במחקר של הבנק התייחסו לחשיפה לקבוצות העסקיות מתוך ההשקעה במניות ואג"ח קונצרניות בישראל, אבל המנגינה הנשמעת משתי ההתייחסויות שונה.

שריג ניסה לגמד את הסיכון, ואף אמר אז כי "גם אם תהיה תספורת של 50%, שזו תספורת גדולה, והיא תקרה במחצית מהחברות בקבוצה העסקית המסוימת, שגם זה אירוע בלתי סביר בעליל, התוצאה של תרחיש קיצון כזה תהיה נזק של 0.8% לתיק החיסכון הפנסיוני".

שריג הבהיר אז כי אגף שוק ההון עוקב באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני בכלל ואחר החשיפה לקבוצות הלווים הגדולים בפרט, ומצא שחשיפת התיק הפנסיוני לחמשת הלווים הגדולים במשק קטנה מ־7% מסך התיק. הוא הבהיר אז שהחשיפה הנמוכה הזו היא בזכות תקנות האגף, שמאלצות את גופי הפנסיה לשמור על פיזור.

בוחרים מה להבליט

ניתן לקוות ולהניח שהנתונים שהציגו כל אחד מהרגולטורים הם אמיתיים ומדויקים, ופרי עבודת מחקר מדוקדקת. אך הבחירה של כל אחד מהם בהבלטת הנתונים הנוחים לו מעלה את התהייה מי צודק. בעוד בנק ישראל מתריע שהשוק הפנסיוני סובל מחוסר פיזור ומריכוזיות השקעות לקבוצות הלווים הגדולות באופן שיכול לייצר תגובת שרשרת הרסנית, בפיקוח על שוק ההון סבורים שהסיכון הוא אפסי.

כששני רגולטורים מדברים בטונים שונים, לחוסכים לפנסיה קשה שלא להישאר מבולבלים ולתהות אם כספי הפנסיה שלנו באמת בטוחים.