"הפרטת ביקורת הדו"חות של הח"כים - התכחשות לתחום האחריות של מבקר המדינה"

"הדבר המדהים בתגובת משרד מבקר המדינה הוא שכמו יתר משרדי ממשלה בישראל, שמוציאים למיקור חוץ תחומי אחריות מדינתיים, מתכחשים שם למה שהוא תחום אחריות שלטוני מובהק. מדובר בדוגמה נוספת להפרטת האכיפה והרגולציה - סוג ההפרטות המטריד ביותר אולי, בתוך שלל ההפרטות במדינת ישראל", כך אמר ד"ר אמיר פז פוקס, המנהל האקדמי של מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר, בעקבות פרסום "כלכליסט" מהבוקר (ה') שלפיו הפריט המבקר את בדיקת חשבונות הפריימריז של חברי הכנסת.

מטעם משרד מבקר המדינה נשלחו בימים האחרונים מסמכי דרישות לחברי הכנסת שהתמודדו בפריימריז האחרונים, המבקשים מהם לפרט את הדו"חות הכספיים מתקופת הבחירות המוקדמות. המאבקים הפנים מפלגתיים סביב התברגות בצמרת הרשימה מובילות לא אחת - כפי שנחשף גם במערכת הבחירות האחרונה - לשימוש באמצעים לא כשרים.

בעוד שהמשטרה יכולה להתערב בחשדות לפלילים, מי שאמון על הביקורת השוטפת של דו"חות הפריימריז הוא מבקר המדינה יוסף שפירא. עם זאת, אף שהפנייה שקיבלו הח"כים הגיעה בשמו של המבקר, בפועל היא נשלחה מאחד מ־20 משרדי רו"ח פרטיים שקיבלו ממנו כתב מינוי לנושא - רובם המכריע משרדים גדולים, שלקוחותיהם לא אחת מחזיקים בעצמם באינטרסים צולבים מול בית המחוקקים.

ד"ר פוקס ממכון ון ליר מתח כאמור ביקורת קשה על ההפרטה, והוסיף: "יש כאן טשטוש הגבול בין הציבורי המובהק לפרטי, במקרה שבו ברור שהדבר ההגיוני והטבעי היה לשמר את החקירה הרגישה הזו, חקירה שהיא באופן מובהק בתחום הליבה של תפקיד מבקר המדינה - בתוך המשרד. יש כאן גם תמרור אזהרה נוסף בדרך להפרטת מערכת המשפט בישראל".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי איסוף נתוני הפריימריז של ארבעה ח"כים הופרטו למשרד רו"ח גדול שמתגאה בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים, מוסדות פיננסיים, קרנות הון סיכון ועוד. המשרד גם נותן שירותי תכנון מס וגיוס הון לעסקים, ועל כן עובד מול בנקים וקרנות. במשרד סירבו להגיב לשאלות בנושא.

שפירא. "דוגמה נוספת להפרטת האכיפה והרגולציה" צילום: עומר מסינגר

כובעים כפולים

מתחקירי "כלכליסט" בעבר עלה כי משרדי הממשלה כבר מעסיקים שורה של יועצי תקשורת ויועצים משפטיים שחובשים "כובעים כפולים". גם רואי החשבון החיצוניים זוכים להצצה הראשונית לתקינות מהלך הבחירות המקדימות של אלו שבעתיד יאיישו תפקידי מפתח בכנסת ובממשלה. בדומה לתופעת היועצים הכפולים, גם במקרה זה עולות שאלות של ניגודי עניינים אפשריים.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", ישנה פרצה נוספת בחוק מימון המפלגות. מדובר באפשרות להמשיך ולשמן את תקציב הפריימריז לאורך כהונתם של נבחרי הציבור. מעיון בחשבונות הבחירות שלהם נראה כי השרים והח"כים המשיכו להתרים בקדנציה האחרונה במרץ, עשרות ומאות אלפי שקלים. דבר אחד הוא כשהתרומות ניתנות לפני הבחירות. אז לתורמים אין יכולת ממשית לדעת לאיזו משרה, אם בכלל, יזכה המועמד שתרמו לו. אלא שהחוק מאפשר כיום "הימור מנצח" - לתרום למועמד

לאחר שכבר נבחר לשר אוצר או מכהן כחבר בוועדת הכספים.

במשרד המבקר הסבירו בהקשר להפרטת איסוף נתוני הפריימריז כי "בחלק ממערכות הבחירות משתתפים מאות רבות של מתמודדים. לפיכך, בשל ההיקף הרב והצורך לערוך ביקורת יסודית בפרקי זמן קצרים, נעזר משרד מבקר המדינה במשרדי רו"ח לבחינת התיעוד המהווה את הבסיס לדו"ח הכספי שהגישו המועמדים למבקר המדינה. זאת בהנחיה צמודה של עובדי המשרד העוסקים בנושא ובהתאם לחוק מבקר המדינה".

עוד הדגיש משרד המבקר כי "כל משרדי רו"ח נדרשים להצהיר על כל זיקה שיש להם למועמדים שאת חשבונותיהם הם בוחנים, והם חתומים על הסכמי סודיות וניגוד עניינים. הביקורת עצמה, מסקנותיה ודו"ח הביקורת נערכים ומגובשים על ידי עובדי משרד מבקר המדינה בלבד". לדבריהם, "בחירה פרטנית של משרדי רו"ח בכל מערכת בחירות היא רנדומלית".