שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מתי המדינות יתחברו לרשת?

ומיהו הפוליטיקאי האלמוני שהבין את האינטרנט

שיזף רפאלי 08:4807.03.13
כל מי ששיחק פארמוויל במכשיר הסמארטפון שלו, או אפילו בסים סיטי, על גרסאותיו הרבות, יכול להזדהות עם השאלה שמעלה הפוליטיקאי האמריקאי הפופולרי גאווין ניוסום, כיום סגן מושל מדינת קליפורניה, בעבר ראש העירייה הצעיר ביותר שנבחר בסן פרנסיסקו מאז ראשית המאה ה־20, ועוד יותר בעבר יזם מצליח בענף היינות.

 

שאלתו של ניוסום היא: מדוע באינטרנט אנשים מתקשרים, מגיבים ומשתפים פעולה זה עם זה יותר מאי פעם בעבר, בין אם דרך טוויטר ואינסטגרם או במשחקים - אבל עם הממשלה שלהם הם דווקא מתקשרים פחות ופחות? בספר בשם "CitizenVille" שפרסם לפני כמה שבועות בארצות הברית ניוסום טוען (בעזרת סופרת צללים אמריקאית מבוקשת בשם ליסה דיקי) שעם מעט אומץ מצדן של ממשלות, ובעיקר הודות להכרה שהידע החופשי משנה את חוקי המשחק, אפשר יהיה בקלות לנצל את המדיום המלהיב של הרשת כדי להגשים את מטרתן המקורית של ממשלות: לשפר את החיים, ולהעביר את המעורבות, העזרה ותחושת השייכות שבקהילות האינטרנטיות אל מציאות היומיום.

 

הידע החופשי משנה את חוקי המשחק הידע החופשי משנה את חוקי המשחק

 

מפת הדרכים של ניוסום למחשוב הדמוקרטיה מבוססת על כמה עקרונות שנשמעים כאילו הגיעו מעמק הסיליקון ולא ממסדרונות הממשל. וזה דבר טוב.

 

העיקרון הראשון הוא שקיפות מלאה, בלי חוכמות ובלי תירוצים. למעט ענייני ביטחון וצנעת הפרט, כל הנתונים שבידי השלטון צריכים להיות נגישים לאזרחים, בדיוק כפי שהם נגישים לפקידים הבכירים ומקבלי ההחלטות. כל הפרוטוקולים, כל הנתונים - כל ידע שנוצר צריך להיות באינטרנט, בקצות אצבעות הגולשים.

 

השני הוא עידוד האזרחים לנצל את המידע הזה. כפי שפייסבוק פתחה את הקוד שלה למתכנתים כדי שייצרו אפליקציות - כך צריך לעודד את האזרחים לכרות מידע, לעבד את הנתונים, וליצור בעצמם אפליקציות שישרתו את הציבור הרחב. בספר הוא מביא דוגמאות, כמו זו של גולש אמריקאי מאוקלנד שיצר תוכנה שסורקת את דו"חות המשטרה של עירו, ופיתח אפליקציה שמראה על מפה את אזורי הפשיעה בעיר ואת מידת הסכנה לפי רחובות ושעות. בפילדלפיה יצרו אפליקציה של טיולים בין יצירות אמנות שפתוחות ונגישות לציבור. פה בישראל, לדוגמה, ראשי עיריות ישמחו לחשוף מידע על אמנות חינם. אבל הנכונות לחשוף הכל, גם נתוני פשיעה מפולחים לפי רחובות, היא שתיצור עם הרשויות יחסי אמון שהם יותר ברוח דמוקרטיית הרשת. חייהם של כולם ישתפרו אם הממשלה תסייע לאזרחים לעקוף אותה ואת שירותיה באמצעות הטכנולוגיה, במקום שהללו יישארו תלויים בה.

 

ועקרון־העל הוא בעצם אימוץ של הממשלות את הטכנולוגיה אל קרבן, באופן מוחלט וברוח שבה הטכנולוגיות נוצרו. לא ניסיון לנהל את הטכנולוגיה; לא לנצל אותה; לא מה שהממשלות מנסות לעשות כיום. הציווי הוא להשתלב בה. זה מה שהממשלות עדיין לא עושות, ומה שאצלנו בישראל כמה פוליטיקאים ניסו לעשות, וכיום הם כבר לא בכנסת. הורגלנו לחשוב על יחסינו עם המדינה כיחסים עם מכונה לממכר משקאות: זה מה שיש, ותפקידנו לשלשל מסים דרך חרך התשלום, תמורתם לקבל שירותים, וכשהמכונה מתקלקלת למחות בקול ולכל היותר לחכות לבחירות כדי להחליף ספק. בתקווה שהוא יהיה טוב יותר. זהו המנגנון המיושן שעובר מהעולם. למה לדבוק בו בכוח?

 

ניוסום הוא פוליטיקאי, צעיר מבטיח במפלגה הדמוקרטית. הוא כותב כך והוא נשמע כך, עם נמרצות שלרגעים נשמעת מעושה ואופטימיות מוגזמת. אבל מי שעמד בהצלחה בראש העיר המזוהה ביותר באמריקה עם פתיחות ועם ממשק לרשת, ומי שיישם בעיר הזאת לא מעט מההצעות שהוא מעלה, זכאי לפחות להקשבה. בעיקר כי אנחנו רוצים שהוא יהיה רק ההתחלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x