העלאת גיל הפרישה: באוצר חושבים רק על הכסף
העלאת גיל הפרישה משרתת היטב את בעלי המקצועות החופשיים, אך מתאכזרת לציבור הרחב של העובדים שכוחותיהם תשים
- הציבור נותר לבד: העבודה חיינו
- האוצר מתכנן מנגנון שיקשור בין גיל הפרישה לתוחלת החיים
- בני 50 פלוס? אם תתקבלו לעבודה, יש סיכוי טוב שתשמרו עליה
אבל מאחורי הנימוקים החביבים, מסתתרת אמת מקוממת ואנטי-חברתית. העלאת גיל הפרישה משרתת היטב את העוסקים במקצועות חופשיים, שבין כה וכה התנהלותם מול מעסיקיהם מאפשרת להם להאריך את תקופת עבודתם או למצוא מינון מחודש בסביבות גיל הפנסיה. אך היא מתאכזרת לציבור הרחב של העובדים, אשר כוחותיהם תשים ורגע לפני קו הגמר מודיעה להם המדינה שנשארו להם עוד חמש שנים של עבודה קשה.
הרחבת משך התעסוקה היא כורח המציאות, אין ספק. אבל השאלה החשובה היא למה, ולא רק איך.
עובדי ניקיון. רוצים לצאת לפנסיה בזמן צילום: טל שחר
אי אפשר להשוות את גיל הפרישה כשנמשכים הפערים המחפירים בשכר וביכולת התקדמות מקצועית בין גברים לנשים. כשאישה וגבר בתפקידים זהים יקבלו גם שכר זהה – אפשר יהיה להשוות גם את גיל הפרישה שלהם.
אין להעלות את גיל הפרישה לנשים ולגברים המועסקים כ"כוח עזר", מנקים ומנקות, סייעים וסייעות, אנשי תחזוקה ואחים ואחיות. ישנם לא מעט תפקידים הדורשים מאמץ פיזי לא מבוטל ולא ניתן למשוך אותם אחרי גיל 55-50, לא כל שכן בגיל 67. יותר מכל, אי אפשר להחיל את ההשוואה הזו באופן גורף על המשק כולו מבלי לבחון את מלוא ההשלכות החברתיות שיגרמו כתוצאה מכך. רק שמשרד האוצר לא חושב על האספקט החברתי. הוא חושב על הכסף.
וכאן עולה הסוגיה האמיתית. האוצר מנסה לחסוך בשימוש בקצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי כדי לא להגיע לגירעון עצום בעוד עשור או שניים. במטרה לסתום חור תקציבי אחד, הם יוצרים בעיה אחרת.
קצבת הזקנה, בניגוד לפנסיה, מגיעה מביטוח לאומי. אין מדובר בכספי מדינה, אלה הם כספים של האזרחים עצמם. מטבע הדברים, ישנן קבוצות באוכלוסייה שתורמות פחות לביטוח הלאומי, בין היתר מי שעלה לארץ בגיל מבוגר, אבל למדינה אין שום זכות לשלוח את ידה לכספים אלה.
לא חסרים פתרונות, אם רק יסכימו באוצר לגלות מעט יצירתיות. תעסוקה חלופית (גם בהתנדבות) לאחר גיל הפרישה, יצירת מגוון אפשרויות תעסוקה בתשלום לאזרחים ותיקים (בהמשך רציף לשנות העבודה הקודמות שלהם ומבלי לפגוע ביכולת הפרנסה שלהם), הקמת ועדה שתבחן כל מקרה לגופו.
יש אפשרות להעניק לציבור העוסק במקצועות חופשיים את זכות הבחירה באיזה שלב לפרוש, מבלי לפגוע בציבור הרחב של עובדי הכפיים. אבל בינתיים האוצר מעביר קיצוצים בתחומים אחרים ומעלה לדיון את נושא גיל הפרישה כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית והכל רק חלק מהקרב על התקציב של הממשלה החדשה, ואני אומר: לכו ספרו לסבתא.
