"מספר עורכי הדין זה עונש - הם מייצרים עבודה כי הם צריכים להתפרנס"
כך אמר עו"ד יהודה רווה בכנס של דן אנד ברדסטריט. עו"ד דוד תדמור: "זאת מערכת שיש בה אנשים ברמה גבוהה, אך רמה ניהולית לא גבוהה"
צמרת עורכי הדין בישראל התכנסה היום במשרדי D&B כדי לשמוע את דירוג פירמות עורכי הדין בישראל. בפורום שהתנהל בטרם נחשף הדירוג, התייחסו עורכי הדין לכמה עניינים שעל סדר היום בעולם המשפט כמו תכנוני מס, הרגולציה, בתי הדין לעבודה ואף שרת המשפטים המיועדת – ציפי לבני.
"המשימה הראשונה והעיקרית של לבני היא להגן על מערכת בתי המשפט", אמר עו"ד גיורא ארדינסט. "המערכת הזו מוצאת את עצמה מותקפת שוב ושוב ולא מוצאת את ההגנה הראויה לה. אני לא חושב שנעשה מספיק כדי לשמור על המערכת, שהיא יקרה לכולנו. לבני תצטרך לעמוד כחומרה בצורה מול הצעות חוק שמכוונות להגביל את חופש הביטוי".
לדברי עו"ד דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, יש צורך ברפורמה במערכת המשפט כדי שתהיה יעילה ומודרנית יותר. "יש דיספרופורציה בין מספר עורכי הדין למספר השופטים", אמר, "יש המון תיקים תקועים. אם מערכת המשפט לא יודעת לתקן בזמן אמת, היא לא עושה משפט צדק. זאת מערכת שיש בה אנשים ברמה גבוהה, אך רמה ניהולית לא גבוהה".
"המינוי של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון מראה שהפוליטיקאים לא תמיד צודקים", הוסיף גם עו"ד יהודה רווה, "מסתבר שהוא פועל בדיוק כמו שהוא צריך לפעול. מספר עורכי הדין זה עונש. הם מייצרים עבודה כי הם צריכים להתפרנס. אני מקווה שלבני תעשה משהו בכיוון הזה".
עו"ד איתן גרינברג ציין כי חלק מהביקורת שלו היא בראש ובראשונה כלפי עורכי הדין. "קולנו נדם כעורכי דין", קבע, "קולנו צריך להישמע ואנחנו כן צריכים להשפיע".
"בנושאים כלכליים אין היום שופטים בירושלים"
הפורום דן גם בסוגיית בתי הדין לעבודה והרעיון לבטלם. הדעות בעניין היו חלוקות בין עורכי הדין המשתתפים. "כשאנחנו מסתכלים על נתוני הצמיחה, אפשר לראות כי הצמיחה הגדולה ביותר היתה במקומות שלא היו בהם ועדים", אמר עו"ד מוריאל מטלון ממשרד גורניצקי ושות'. "דווקא במקומות עתירי ועדים כמו בחברת החשמל, זה הווה חסם דרמטי ליכולת
גרוניס. "פועל כמו שצריך" צילום: דן בלילטי להתייעל. לאחרונה ניתנה ההחלטה שאסור למנוע התארגנות. זו מגמה מאוד ברורה כתהליך שיכול להשבית גם את התחומים שהצמיחו את הכלכלה. לכן יש חיוניות להחזיר את העבודה לבתי המשפט הרגילים, אין סיבה שתחומים כלכליים וזכויות העבודה יהיו במערכת הכלכלית, והעבודה תופרד. נדמה לי שאם יופרד זה יתן תרומה משמעותית לצמיחה. אפשר לעשות זאת בצורה מבוקרת. להחזיר כסוג של חטיבה – כמו ביהמ"ש הכלכלי או ביהמ"ש לענייני משפחה".
גד נשיץ, מאידך, חלק על דעתו: "איחוד בתי הדין לעבודה עם המערכת הכללית יהווה חטוטרת. בתי הדין לעבודה עושים עבודה טובה וכאמצעי לפתרון סכסוכים ישנה תועלת גדולה מאוד".
אלקס הרטמן מש. הורוביץ' ושות' הוסיף: "מסוכן לקרוא לשינויים מבניים כי פסקי דין לא מוצאים חן בעיני משהו. שינויים מבניים צריך לבחון אותם, אבל לא על רקע החלטות של בית דין, זה חותר תחת אושיות הדמוקרטיות. שופט צריך להיות חופשי לפסוק. נדמה לי שהנטייה לבטל אותם ולהוסיף למערכת הכללית – היא ניסיון לשינוי מבני בגלל החלטות שלא מצאו חן. אני מתנגד לכך בכל תוקף. תמיד אפשר לבדוק איך מייעלים או פותרים בעיות".
בהתייחסות לנושא הרגולציה אמר עו"ד יוסי בנקל, ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות', כי "הבעיה היא לא רגולציה. במדינת ישראל הרגולציה היא כורח. הבעיה היא בפליליזציה. בדיני ניירת הערך, בדיני החברות, דיני התכון והבנייה ואיכות
הסביבה. המעבר בין הרגולציה המבורכת לפליליזציה. ישנם מאות אלפי תיקים פלילים קטנים, אם הרגולציה היתה פותחת פתח לאכיפה אזרחית, מנהלית, זה היה יעיל יותר".
לדברי עו"ד תדמור, אין משק שאין בו רגולציה. "לא כל מקבלי ההחלטות מוצלחים", אמר, "המערכות לא תמיד יעילות ובית המשפט העליון הפסיק לפקח על הרגולטורים. הבג"ץ הכלכלי מת. המנהל הציבורי הבין שאין בקרה ואין ביקורת ובמובן הזה זה לא טוב, אך אני לא חושב שמדובר בעודף רגולציה. בנושאים כלכליים אין היום שופטים בירושלים".
עו"ד רלי לשם: "הבעיה היא השילוב ההרסני בין רגולציה לבירוקרטיה. הבירוקרטיה זו הבעיה החמורה שלנו. אתה נשחק במשך חודשים שלמים על ידי הרגולטור".
