שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

משרדי עורכי הדין ב-2012: הקטנים מתקשים להדביק את הפער

הפערים בין הכנסות המשרדים הגדולים לבין אלה של המשרדים הקטנים והמשרדים בפריפריה מעמיקים. עוד פירמות הפכו למגה־משרדים והיעילות נשחקת. מתוך הזמן ששוהה עו"ד במשרד, פחות משבע שעות ביום מוקדשות ללקוחות

עמי ברנד 08:1127.02.13

בסוף שנת 2012 עמד מספר עורכי הדין המוסמכים והפעילים בישראל על כ־53 אלף. מתוך הכמות העצומה הזו, כ־40,100 הם עורכי דין במשרדי עורכי דין, כ־10,400 מהם עוסקים בייעוץ משפטי, ציבורי או פרטי, וכ־2,775 עורכי דין מחזיקים בתעודת עורך דין, אך אינם פעילים במקצוע. רובם בדרך כלל עובדים במשרות ניהול או ברכש.

 

התוצר של משרדי עורכי דין הוא כ־13.5 מיליארד שקל. במקביל, כ־2.3 מילארד שקל נוספים "זולגים" למסיגי גבול המקצוע לסוגיהם. כך עולה מסיכום שנת 2012 שערכה עבור "כלכליסט" חברת GLawBAL בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ.

 

הנתונים שמציג עו"ד זלמנוביץ מגלים עוד שכ־21% מכלל עורכי הדין הפעילים שמועסקים במשרדי עורכי דין (כ־8,300 עו"ד) מייצרים הכנסה של 6.8 מיליארד שקל בשנה, כ־800 אלף שקל בממוצע לשנה מחזור הכנסה לעו"ד.

 

לעומת זאת, כ־79% מעורכי הדין האחרים (כ־31,800 עורכי דין) מייצרים יחד הכנסה זהה - 6.8 מיליארד שקל. כך שהממוצע להכנסה שמייצר עו"ד בשנה הוא 213 אלף שקל.

 

מתוך מחזור הכנסות ממוצע זה נדרשים המשרדים הקטנים לממן את כל הוצאות המשרד ולשלם את שכרם של עורכי הדין השכירים.

 

 

מגה־מיזוגים הובילו למגה־משרדים

 

בסיכום שערכה חברת GLawBAL בסוף 2011 נמצא כי מחזור ההכנסה לעו"ד היה 194 אלף שקל. כ־6,100 עורכי דין, 16%, ייצרו אז הכנסה של 6.1 מיליארד שקל בשנה. השאר, 31,500 עורכי דין, ייצרו יחד הכנסה זהה של 6.1 מיליארד שקל בשנה.

 

השוואת הנתונים לעומת 2011 מראה עלייה זעומה ביכולת ייצור ההכנסות, ובמקביל הצטרפו למקצוע עוד כ־3,000 עורכי דין במהלך 2012.

 

סקטור משרדי עורכי הדין גדל לא מעט באמצעות מגה־מיזוגים שיצרו מגה־משרדים. יותר מ־60% מתוך 30 המשרדים הגדולים והבינוניים בישראל הם תוצאה של מיזוגים.

 

ביותר מעשרה משרדים עובדים יותר מ־100 עורכי דין. בשלושה משרדים בישראל יש כ־200 עורכי דין או יותר. כמו כן, ביותר מעשרה משרדים עומד מספר השותפים על יותר מ־30, ובשלוש פירמות עו"ד כבר נחצה רף של 50 שותפים.

יש שונות רבה בשכר עורכי הדין בסקטור המשפטי, כלומר במשרדי עורכי דין ובמחלקות משפטיות. עורכי דין בתחומים מבוקשים או במשרדים מסוימים זוכים לשכר שלעתים גבוה בעשרות אחוזים מזה שמקבלים חבריהם עם ותק דומה במקצוע.

 

כך לדוגמה, עו"ד צעיר בעל ותק של שנה ישתכר במשרד קטן קצת יותר מ־7,000 שקל, בעוד שחברו שמועסק במשרד גדול או במשרד בוטיק יזכה בחלק מהמקרים לשכר כמעט כפול. פערים אלה גדלים ככל שעולים בשנות הוותק, והם עשויים להגיע לפי שלושה ויותר לעורכי דין בוותק של 6–8 שנים.

 

 

הפילוח של משיכות השותפים בפירמות

 

לפי נתוני GLawBAL, משיכות השותפים במשרדים מפולחות לחמש רמות במשרדים הקטנים ולשמונה רמות במשרדים הגדולים ובבוטיקים.

 

שותפי חוזה נמצאים בדרגת ההכנסות הנמוכה יותר. בדרגות העליונות נמצאים עו"ד בכירים בוותק של 20 שנה ומעלה, שמשיכותיהם החודשיות נעות בין 139 אלף שקל ל־245 אלף שקל בחודש בממוצע. קומץ פרקליטי צמרת מושכים יותר מ־355 אלף שקל בחודש.

 

הנתונים מראים שעוצמת המשבר הכלכלי של 2008 לא היתה דומה לזו שמעבר לים. במקביל, גם ההתאוששות מהירה יותר מאשר בחו"ל.

 

תחומים כמו ליטיגציה ודיני עבודה ממשיכים להציג רמות ביקוש גבוהות, שלא לדבר על המשך הפעילות האינטנסיבית בפירמות שאפילו לא הרגישו את המיתון. אלה היו בעיקר משרדים שמתמחים בעיקר בתיקי צווארון לבן, חדלות פירעון וכדומה.

 

מהרבעון האחרון של 2009 ראינו התאוששות גדולה גם בביקוש לשירותיהם של עורכי דין בענפי הנדל"ן, העבודה המסחרית, בשוק ההון, במיזוגים ורכישות וכמובן בליטיגציה.

 

מגמות אלה המשיכו לתוך 2010 ו־2011. גם שנת 2012 החלה ברוח אופטימית, אך המשבר באירופה, התהפוכות במזרח התיכון, המחאה החברתית ותוצאותיה והבחירות – כל אלה גרמו לסקטור להתנהל בזהירות במהלך השנה שחלפה.

 

עם זאת, בכמה משרדים גדולים ואף בבוטיקים נרשמו ביצועים טובים מאי פעם. כתמיד מזכיר זלמנוביץ שבשל השונות הגדולה שמאופיינית את הסקטור ובשל הצפת המקצוע, פריחה כלכלית של ממש אינה נחלתם של כל עורכי הדין בישראל.

בנוסף, בשנים האחרונות החלו המשרדים הגדולים והבינוניים להרחיב את פעילותם לתחומים שנוטים לפרוח בעתות משבר, בעיקר באמצעות מיזוגים, ובכך הצליחו לנטרל את הירידה בהכנסות ממימון, מעסקאות בינלאומיות, שוק ההון ונדל"ן. לפי נתוני GLawBAL, בתחום הפירוקים, ההכנסה הממוצעת למשרה יכולה להגיע ל־864 אלף שקל בשנה ואף לחצות את רף המיליון (ראו טבלה).

 

 

ההבדלים בהכנסה מתחילים בציפיות

 

עו"ד דודי זלמנוביץ' עו"ד דודי זלמנוביץ' צילום: אוראל כהן

את הפרשי ההכנסה בין המשרדים אפשר להסביר גם בציפיות השכר השונות בין עורכי דין שונים, כפי שנלמד מהמחירון שלהם לשעת עבודה.

 

לדברי עו"ד זלמנוביץ, במשרדים שעיקר עיסוקם במשקי בית או בתחומים שתמחירם נמוך, העלות עומדת על 130–225 שקל לשעת מתמחה, ו־300-410 שקל לשעת עו"ד. המחיר לשעת שותף הוא מ־450 שקל עד 600 שקל לשעת שותף בכיר. אלה התעריפים הרשמיים של המשרדים, אך בפועל הם נאלצים להסתפק בהרבה פחות, בגלל הנחות ובעיות יעילות וגבייה.

 

במשרדים ממוצבים יותר, רמות השכר עומדות על 190–280 שקל לשעת מתמחה, 375–750 שקל לשעת עו"ד, ו־550 עד 940 שקל לשותף בכיר.

 

משם מטפסים אל משרדים שבהם התעריף עומד על 240–320 שקל לשעת מתמחה, מ־450 שקל ל־750 שקל לשעת עו"ד, וברמת השותפים מ־675 שקל ועד יותר מ־1,300 שקל לשעה.

 

בקבוצה האחרונה במשרדים ברמות הגבוהות או בבוטיקים היוקרתיים מוצאים גם תמחור של 280–375 שקל לשעת מתמחה, 600–840 שקל לשעת עו"ד. תעריפי השותפים במקומות הללו מתחילים ב־850 שקל, ובמקרים מסוימים אף חוצים את הרף של 2,000 שקל, ולפעמים אף 2,250 שקל לשעה של שותפים בכירים.

 

גם ב־2012 מתחזקת המגמה של הקמת מחלקות משפטיות פנימיות בארגונים, המנכסות לעצמן חלק מהטיפול המשפטי.

עם זאת, עדיין יש בסקטור הפרטי כ־7,200 יועצים משפטיים, כלומר יועץ משפטי אחד על כל 65 חברות רשומות. גם אם שני שלישים מהחברות הללו אינן פעילות או רלבנטיות, זהו עדיין יחס נמוך.

 

הנתונים שאספה חברת GLawBAL מלמדים שעורכי דין במשרדים בישראל בשנת 2012 משקיעים יותר מ־60 מיליון שעות בשנה בעבודה משפטית. החישוב בוצע בהנחה שרמת היעילות הממוצעת הכוללת במשרדים היא 85%, ולפיכך הממוצע השנתי של שעות אפקטיביות לעו"ד לתיקי לקוחות (לא כולל תיקי משרד) הוא כ־1,510 שעות מתוך 1,776 שעות שנתיות.

 

חשוב לציין שהמנעד רחב: ממשרדים המועסקים ללא לאות, שרמת השעות האפקטיביות שלהם היא 1,800 ויותר לתיקי לקוחות, ועד משרדים "חצי מובטלים", עם פחות מ־1,000 שעות אפקטיביות לשנה לעו"ד.

 

טקס הסמכת עורכי דין. בשל הצפת המקצוע קשה להגיע לפריחה כלכלית טקס הסמכת עורכי דין. בשל הצפת המקצוע קשה להגיע לפריחה כלכלית צילום: חיים צח

 

ליטיגציה היא עדיין "מלכת המשפט"

 

עו"ד זלמנוביץ מדגיש בנקודה זו שבניגוד למחשבה המקובלת, מתוך הזמן שעו"ד מבלה במשרד בכל יום, פחות משבע שעות בממוצע מוקדשות לעבודה לטובת לקוחות משלמים, וגם רק במשרדים היעילים ביותר. שאר הזמן מושקע בהעשרה, בחניכה, בניהול ובשיווק או בצרכים פרטיים שעליהם לא ניתן לחייב לקוחות או בחוסר יעילות.

 

לפי הנתונים של שנת 2012, אפשר לראות שהאמירה ש"ליטיגציה היא מלכת המשפט" אינה קלישאה. שליש מהשעות שמשקיעים עורכי דין במשרד עו"ד בשנה מוקדש לליטיגציה אזרחית לסוגיה. אם נוסיף לליטיגציה האזרחית הרגילה את תיקי חדלות הפירעון וההוצאה לפועל, או תחומים נוספים שבהם קיימת ליטיגציה (כמו בתחומים הפלילי, המינהלי, דיני עבודה ומשפחה), נראה שכ־50% מזמנם של עורכי הדין מושקע בליטיגציה בבית המשפט ומחוצה לו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x