שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

נאמן: מקווה לקדם את חוק בוררות חובה בכנסת הבאה

השופטים בדימוס שטרוזמן וחשין לא חסכו בביקורת על היוזמה. נשיא העליון גרוניס פרסם חוות דעת נגד הצעת החוק שתחייב מתדיינים לפנות לבוררות. אבל איש מהם לא שכנע את נאמן. "עניין הבוררות הוא בנפשנו", הוא טוען

משה גורלי 08:2531.12.12

"עניין הבוררות הוא בנפשנו", כך אומר שר המשפטים יעקב נאמן והוא אפילו מבטיח: "אני מצטער שהצעת חוק בוררות חובה נשארה תקועה בוועדת חוקה ולא הגיעה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שתגיע לדיון כמה שיותר מהר בכנסת הבאה".

 

מתברר שנאמן עדיין דבק בהצעת החוק שמערכת המשפט כה מגנה ומזהירה מפניה. השר נאמן דיבר בסוף השבוע בבית לשכת עורכי הדין בכנס שארגן המוסד לבוררות עסקית של איגוד לשכות המסחר. נאמן מנה בפני הנוכחים את הישגיו במאבק בעומסים בבתי המשפט, אבל הודה שאת יוזמת הדגל שלו, חוק בוררות חובה, הוא לא הצליח להעביר. שלוש שנים נדרשו למשרד המשפטים לגבש את ההצעה, וכשזו החלה להתגלגל הבחירות הוקדמו, וההצעה לא זכתה להגיע לאישור בכנסת. אפשר לומר שהיוזמה נתקעה בעיקר בגלל ההתנגדויות.

 

השופט בדימוס אורי שטרוזמן. "הנסיון ייכשל" השופט בדימוס אורי שטרוזמן. "הנסיון ייכשל" צילום: צפריר אביוב

 

חשין היה ישיר כדרכו

 

להצעה קמו התנגדויות משני כיוונים, חוקתית ומעשית. את הראשונה מוביל בית המשפט העליון. הנשיא אשר גרוניס פרסם חוות דעת המזהירה מפני פגיעה בעצמאות בתי המשפט ובזכות הנגישות לערכאות. אבל בעיקר היו אלו השופטים בדימוס. בשבוע האחרון התבטאו שניים בנושא. השופט בדימוס יצחק זמיר דיבר בכנס העמותה למשפט ציבורי בים המלח, והביע התנגדות להפרטה של סמכויות וכוחות ש"חייבים להישאר בידי המדינה". השופט בדימוס מישאל חשין, כדרכו, היה בוטה וישיר, כשדיבר על היוזמה בכנס במרכז האקדמי ברמת גן: "על גופתי המתה. כמו שהפרטת בתי הסוהר נאסרה, כך אין להפריט את השפיטה. אם החוק חלילה יתקבל, אני מקווה ומאמין שהוא ייפסל בבית המשפט". השופט אליעזר ריבלין, שדיבר אחרי השר נאמן בכנס הבוררות, היה מנומס יותר: "צריך להיזהר בהוצאת התפקיד השיפוטי מתוך המערכת".

 

שר המשפטים יעקב נאמן, יוזמת הדגל נתקעה שר המשפטים יעקב נאמן, יוזמת הדגל נתקעה צילום: מיקי אלון

 

אפילו השופט בדימוס דן ארבל, נשיא המוסד לבוררות עסקית, מצא בהצעת החוק נימוקי בעד ונגד, אך הדגיש את הפגמים שמעקרים את יעילותה: "ההצעה מאפשרת לא רק ערעור בזכות, אלא שמיעת כל התיק מחדש בערעור, וזה בהחלט לא יקדם את היעילות. ההצעה קובעת שעורך דין שירצה להיות בורר צריך לוותר על עיסוקיו כעורך דין, ולא נראה לי שעורכי דין בעלי שיעור קומה יעשו זאת".

 

לקרוא לילד בשמו

 

השופט בדימוס אורי שטרוזמן הוסיף: "אין כופין על בעלי דין בורר. הניסיון ייכשל בגלל החשש מניגודי אינטרסים של עורכי הדין הבוררים. כל המלל בהצעה לא יפתור את הבעיה הזו". בהצעת החוק נמנו לא מעט איזונים ובלמים כדי להרגיע את החששות. למשל הרחבת זכות הערעור על פסק הבורר, או למשל שרק נשיא בית משפט שלום יוכל להפנות את הצדדים לבוררות חובה. שטרוזמן פקפק במסננת זו. "לנשיא יש אינטרס מובנה להקטין את העומס, וזהו תמריץ להעביר כל תיק לבוררות חובה", אמר וביקש לקרוא לילד בשמו: "בונים כאן ערכאת שיפוט נוספת מתחת לבית משפט השלום. בונים בית משפט ללא אולמות, ללא מזכירויות". שטרוזמן הוסיף כי "בונים בית משפט שפטור מסדרי הדין וממנים בו עורכי דין שישפטו בבתיהם או במשרדיהם. אם הם ראויים - שיוכרו כשופטים לכל דבר. אם לא - אין הצדקה לשלוח אליהם מתדיינים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x