שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף מנהלים דצמבר 2012

כך בחרנו: 50 המנהלים הטובים 2012

למקומות הראשונים הגיעו חברות שהפנימו את מהפכת השקיפות. אולי כי לראשונה עירבו המוסדיים שיקול ערכי בבחירה והצביעו על נורמות חדשות בשוק

יניב רחימי 09:5725.12.12

פרויקט דירוג המנהלים של "כלכליסט", החוגג את שנתו החמישית, הפך למסורת בשוק ההון. דירוג מנהלי 100 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב נעשה על סמך שאלונים שהועברו לאנליסטים, חתמים, מנהלי השקעות ובכירים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות המובילים בישראל. יותר מ־100 משתתפים

מ־30 גופים מובילים בשוק ההון דירגו את הנהלות החברות על סמך ארבעה פרמטרים: אמינות, ביצועים, שקיפות והתחשבות בבעלי מניות המיעוט. ממוצע הדירוגים של ארבעת הפרמטרים מביא לציון הסופי שקיבל כל מנהל. כדי להימנע מניגודי עניינים, במקרים שבהם קיימים זהות או קשרי שליטה בין הגוף המדרג לחברה המדורגת, נוטרל הדירוג לצורך חישוב הציון הסופי.

 

לרשימה המכובדת של המנהלים שזכו בדירוג בשנים קודמות - שלמה ינאי, אילנה קאופמן, גזי קפלן ומוטי גוטמן - מצטרף השנה לראשונה נציג מחברות הנדל"ן, נתן חץ, שתקע יתד בפסגה עם החברה הנושאת את שמו, אלוני חץ.

 

הבחירה בחץ כמעט מדהימה, כשזוכרים שבדצמבר 2008 איימה עליו יעל אנדורן, מנכ"לית קרנות הפנסיה הוותיקות "עמיתים". "אם תמשכו דיבידנד - נשקול לא להעניק לכם אשראי בעתיד". המקור למתיחות ההיא בין איש הנדל"ן למשקיעים המוסדיים נמצא בהחלטה של אמות, חברה־בת של אלוני חץ, לחלק דיבידנד חריג של 400 מיליון שקל - מהלך שהוא אנטיתזה לשקיפות, אמינות והתחשבות בבעלי מניות מיעוט, הפרמטרים שעל בסיסם נערך הדירוג. חץ, אגב, לא נשאר אז חייב, והודיע "שהמשקיעים המוסדיים יפסיקו לספר סיפורים, ושלא יאיימו עליי בעיתונים שלא ילוו לי". בכך סימן את נקודת השפל ביחסיו עם שוק ההון.

 

והנה, ארבע שנים לאחר מכן, אותם מוסדיים נושאים את חץ על כפיים. אלוני חץ קיבלה את הציון הסופי הגבוה ביותר מבין 100 החברות הגדולות בבורסה, ואילו אמות, זו שהביאה בשלהי 2008 לגל הביקורת ולאווירה העכורה, התברגה במקום הרביעי והמכובד. המהפך הזה ביחס של שוק ההון לחברות שבשליטתו של חץ היה הדרגתי, והושג הודות לשילוב של שקיפות וביצועים טובים, צירוף שהוכח כקלף מנצח. אחרי כל דו"ח כספי מקפידים באלוני חץ לפרסם מצגת למשקיעים, ובאמות מקיימים שיחות ועידה לאנליסטים - שני מהלכים שמשפרים את רמת השקיפות. גם זינוק של 30% במניית אלוני חץ בשנה החולפת תרם את חלקו לדירוג הסופי.

 

בכבוד המפוקפק של סגירת הדירוג זוכים המנהלים של ארבע חברות לחיפושי נפט וגז (שלוש באופן ישיר ואחת באופן עקיף): גבעות (ציון סופי: 4.15), הכשרת הישוב (4.15), מודיעין (3.94) והכשרה אנרגיה (3.14). הכישלון של שרה ומירה כיווץ את שווי החברות בענף בעשרות אחוזים והכריע את הכף, אבל למיקום הגרוע בדירוג של אותן חברות תרמה גם האופטימיות שפיזרו בעלי השליטה והמנהלים הבכירים בהן - אם במפורש, בכנסים ובראיונות, ואם בהמתקת סוד או קריצה לאנליסטים. ביטוי לכך ניתן למצוא בציונים הנמוכים שקיבלו מנהלי אותן חברות במדדי האמינות והשקיפות.

 

כל משקיע מתחיל מבין שהשקעה בחברות חיפושי נפט וגז היא מסוכנת ביותר. פעמים רבות מאמצים של שנים והשקעה של מאות מיליוני שקלים מסתיימים במפח נפש. כעת, בשעה שהמשקיעים עדיין מלקקים את הפצעים, נותר רק לדמיין מציאות אחרת, שבה הנפט היה זורם מן הים ומנהלי חברות חיפושי הנפט והגז היו כובשים את צמרת הדירוג.

 

גופים מוסדיים מעדיפים בדרך כלל ניתוח עסקי קר על שיקולים ערכיים. תנו להם הבטחה שהמניה תזנק ב־100% והם ישכחו מתנאי העסקת העובדים, יקרצו למנכ"ל בהצבעה על השכר ויתעלמו מהזיהום שהחברה מייצרת. אלא שהדירוג מראה שמחטפי שכר, זלזול בבעלי מניות המיעוט ושאר מרעין בישין לא נעלמים מעיניהם. מהדירוג עולה שהמוסדיים מצפים מחברות האחזקה, למשל, לחשבון נפש: קבוצת דלק, שבעל השליטה בה יצחק תשובה מקצץ ביד אחת במספריים גסים את החוב של דלק נדל"ן וביד שנייה מתגמל בנדיבות מנהלים בכירים, התברגה במקום ה־70 בפרמטר של "התחשבות בבעלי מניות המיעוט". החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, שבצל הפרשה המביכה של מחטף האופציות על ידי היו"ר אמיר אלשטיין והמנכ"ל ניר גלעד ימים ספורים לפני שתיקון 20 לשכר הבכירים נכנס לתוקף, דורגה באותו פרמטר במקום ה־79. אלון רבוע כחול שבשליטת דודי ויסמן דורגה במקום ה־93 בדירוג הכללי, בעיקר בגלל הציונים הנמוכים בקטגוריות הביצוע והשקיפות. את המכה הכואבת ביותר ספגה דיסקונט השקעות שבשליטת נוחי דנקנר, שלנוכח הלהטוטנות הפיננסית שהיא נוקטת כדי לחלץ את אי.די.בי ממצבה הביש, דורגה במקום ה־94 בדירוג הכללי.

 

בעתיד הקרוב, המוסדיים יידרשו על ידי רשות ניירות ערך לדרג את החברות הציבוריות על פי קריטריונים של איכות ממשל תאגידי. ההחלטות היכן להשקיע את כספי הפנסיה של הציבור יתבצעו לא רק דרך "החור שבגרוש", ולא ניתן יהיה עוד לעצום עין (במקרה הטוב) או לקרוץ (במקרה הרע) אם ההנהלה לא פועלת בשקיפות, אם המנכ"ל לא אמין או אם בעל השליטה מצפצף על יתר בעלי המניות - בדיוק אותם פרמטרים שנבחנו בדירוג המנהלים של "כלכליסט".

 

מוגש כחומר למחשבה לבעלי השליטה, הדירקטורים והמנהלים בחברות הציבוריות.

 

לדירוג כל המנהלים לחצו כאן
בטל שלח
    לכל התגובות
    x