שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הטובים למשק

"תנאי העסקה לעובדים הם התפקידים החברתיים המרכזיים של איש עסקים"

פרופ' אריאל רובינשטיין (61), חתן פרס ישראל לכלכלה סבור גם כי תפקידו של איש עסקים הוא להעניק ביטחון תעסוקתי לעובדיו. לעמוד בהפרשות לפנסיה ולהימנע מפיטורים חפוזים

השקיעו בעובדים: במה איש עסקים צריך להתעסק? בעסקים. את דאגתו החברתית הוא צריך להפנות קודם כל לרווחת העובדים שלו. הוא צריך לעשות זאת לא באמצעות חלוקת כרטיסים למשחק כדורסל ולא על ידי ארגון קוקטיילים ליד בריכה במלון באילת, אלא באמצעים יקרים הרבה יותר. קודם כל באמצעות השכר ואחר כך דרך יחסי העבודה: להקנות ביטחון תעסוקתי, להכיר בזכות ההתארגנות של העובדים, לעמוד בהפרשות לפנסיה ולהימנע מפיטורים חפוזים.

 

היו הוגנים עם הצרכנים: תחום אחר שאליו איש העסקים יכול וצריך להפנות את מרצו החברתי הוא מכלול יחסיו עם הצרכנים שהוא משרת. לא מצופה ממנו להיות צדיק, אבל אפשר לדרוש שלא יבצע פעולות שיווקיות שביודעין מיועדות להכשיל את הצרכן התמים. כך, למשל, אין היגיון לצפות מחברות הסלולר לחלק מזון לנצרכים לקראת פסח. אבל אפשר לצפות מהן שלא ישתמשו בדרכים שיווקיות חוקיות אך נלוזות להוציא כספים רבים מלקוחות תמימים.

 

פרופ'  אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל לכלכלה פרופ' אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל לכלכלה צילום: עמית שעל

 

התרומה האמיתית לטווח הארוך: תנאי ההעסקה של העובדים ושירות הוגן לצרכנים הם בעיניי התפקידים החברתיים המרכזיים של איש עסקים. כל השאר הם זיקוקי דינור עבור מדורי הרכילות. לצורכי תדמית. תלוש שכר לא מצטלם טוב כמו תרומה למועדון לנוער במצוקה שנחנך בנוכחות בני משפחתו של איש העסקים, אבל הדרך הישרה לפתרון בעיות בני נוער במצוקה היא דרך תלוש השכר ההוגן להוריהם.

 

פילנתרופיה היא רק מכשיר למירוק המצפון: איש עסקים המעוניין לתרום באופן פרטי למטרות חברתיות יבורך. אבל אני חש רתיעה מהחיבור שבין פעולות עסקיות לבין פעולות חברתיות. ברור שרבים מאנשי העסקים מלאי כוונות טובות, אבל אני חושד שהדאגה החברתית של חלק מהעסקים מגיעה מכיוון משרדי יחסי הציבור. הפעולות הללו ממרקות את המצפון של אנשי עסקים מסוימים ומייתרות, לכאורה, את העיסוק בנושאים הקשים ובעלי המשקל החברתי המשמעותי.

 

במקום לתרום, להשקיע בעסק: אני בעד ביטול זיכויי המס על תרומות וביטול ההכרה בעשייה למען הקהילה כהוצאה עסקית מוכרת. אם התרומה נעשית מתוך רצון טוב, שתהיה תרומה שלמה ונקייה. זה יעזור גם לפישוט חוקי המס. בקיצור, שאיש העסקים יתמקד במה שהוא טוב בו: שיתפתח, שישקיע, שימציא, שינהל. שישקיע את המרץ החברתי שלו בהקפדה יתרה על תנאי ההעסקה, ברווחת העובד ובאסטרטגיה עסקית הוגנת. אם זה יהיה המצב, יהיו הרבה פחות אנשים שהחברה תצטרך לסייע להם.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x