• תפריט
משפט

בג"ץ על ועדות הקבלה: "אם החוק ב'כאילו', אז כשיהיה מקרה קונקרטי הוא ייבחן"

הרכב של 9 שופטים דן אתמול בעתירה נגד החוק המתיר מנגנון סינון למועמדים ליישובים קהילתיים, בטענה שאינו חוקתי

משה גורלי 08:2605.12.12

בדיון שהתקיים אתמול בעתירה לבג"ץ נגד "חוק ועדות הקבלה" רמז נשיא העליון השופט אשר גרוניס כי הוא נוטה לדחותה. "התקיפה היא מופשטת על חוק שיש בו סעיף של איסור אפליה רחב מאין כמוהו. אם זה הכל 'כאילו' אז צריך לבדוק את זה במקרה קונקרטי", אמר גרוניס בדיון בבג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים. העותרים, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, מבקשים לבטל את החוק המאפשר לוועדות קבלה ביישובים כפריים־קהילתיים בנגב ובגליל לבחור ולדחות מועמדים. החוק המדובר מספק שורה של קריטריונים שבאמצעותם ניתן לברור מועמדים. מצד אחד, יש בו סעיף האוסר אפליה: "ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה, השתייכות מפלגתית־פוליטית". אלא שמצד שני, יש בו סעיף המאפשר לוועדה שיקול דעת נרחב לפסול מועמד: "נעדר יכולת כלכלית... אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב... אינו מתאים לחיי חברה בקהילה... חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי־תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה".

 

השופט רובינשטיין השופט רובינשטיין צילום: חיים צח

 

השופטים גרוניס ואליקים רובינשטיין הדגישו את מחצית הכוס המלאה, סעיף היעדר האפליה. "צריך לתת לכנסת את הקרדיט שמה שהיא כתבה היא התכוונה", אמר רובינשטיין. "כשיהיה מקרה קונקרטי הוא ייבחן", הוסיף גרוניס, ובכך כאילו אמר לעותרים, כשיגיע המקרה המתאים אולי נתערב. בחוק עצמו - לא. לשאלת השופט חנן מלצר, איזו זכות חוקתית נפגעה כאן, השיב עו"ד גיל גן־מור, בא כוח האגודה לזכויות האזרח: "החוק פוגע בזכות לכבוד. הפגיעה החוקתית היא בעובדה שיש אדם שצריך להתקבל על ידי קבוצת אנשים פרטיים ולא גוף ציבורי, ושופטים אותו על בסיס התרשמות".

 

השופט סלים ג'ובראן גילה הבנה לעמדה זו: "מהי ההגדרה של התאמה חברתית? זה נושא עמום. אתן את הדוגמה של הזוג זבידאת, בוגרים של בית הספר לארכיטקטורה. עליהם נאמר שיתקשו להשתלב בטבעיות בחברה. השאלה אם זה לא מביא למצב שוועדה יכולה לקבוע את גורלו של אדם. ואני מסופק אם חתן פרס נובל יוכל להשתלב במצב כזה בקהילה".

 

היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון הגן על החוק: "העותרים סבורים שהפעלת מנגנוני סינון לא לגיטימית. בעניין הסיסמאות בדבר יישוב הנגב והגליל, אם הן משמשות לצרכים גזעניים, אזי הן ללא ספק פסולות. אם משמעותן עידוד ההתיישבות שלא תוך חסימת בני מיעוטים, אז רואים בהן משקפות את תמצית קיומנו כאן. התיישבות יהודית אין משמעותה הדרת ערבים מהמרחב הגיאוגרפי. החוק קובע מפורשות כי ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, לאום וארץ מוצא, ולכן אין בו בהכרח הדרה של בני מיעוטים ואחרים".

 

את האגודה לזכויות האזרח ייצגו עוה"ד דן יקיר, גיל גן־מור, ארנה לין, אורי קידר, ירון מאיר ומיכל צוק־שפיר. את ארגון עדאלה ייצגו עוה"ד חסן ג'בארין וסוהאד בשארה. את המדינה ייצגו עוה"ד איל ינון וגור בליי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x