השפעת הפריימריז בליכוד על הכלכלה - מדאיגה
האוריינטציה הפוליטית של הליכוד אימצה קו ימני קיצוני. ההשפעות שעשויות לנבוע מכך על הכלכלה ועל סיוע מארה"ב, תעסוקה, חברה ושוק ההון בעיתיות
לתוצאות הפריימריז בליכוד יהיו השלכות על פניה של הקואליציה הבאה ועל הכיוונים שאליה תחתור. המשמעות המעשית של ההקצנה ימינה תביא להתמקדות בניסיון לממש את האג'נדה הפוליטית שלה. לכל עשייה באשר היא יש תוצאות והשלכות, כאשר הקו הימני הקיצוני עשוי להביא בשלב הראשון להחרפת היחסים עם שכנותנו במעגלים הקרובים, ועם ארה"ב ואירופה במעגלים הרחוקים.
להחרפה זו יש פוטנציאל כלכלי שלילי, שראש הממשלה הבא יצטרך למנוע את מימושו. הרי הוא לא ירצה לפגוע ברמת הסיוע הכלכלית – ביטחונית שאנו מקבלים מהאמריקנים. הוא לא יסכים לפגיעה בסחר הגלובלי שלנו. רוה"מ ישאף להגדלת היקף ההשקעות של הון זר במשק הישראלי ולהרחבת היקף התיירות הנכנסת. ראש הממשלה הבא יצטרך לקחת אחריות על האיזון התקציבי, להגדיל את הצמיחה, את התעסוקה ואת האטרקטיביות של שוק ההון, הרגישים מאוד ומושפעים ממגמות פוליטיות אזוריות וגלובליות.
חברי מרכז הליכוד בוחרים בפריימריז צילום: מיכאל קרמר
השקעות ביהודה ושומרון ופגיעה בחברה
ההקצנה ימינה תביא מן הסתם לתעדוף בהקצאת משאבים להשקעות בתשתיות ביו"ש, כנראה ע"ח השקעות בתוך הקו הירוק. היא עשויה גם להביא בחובה צורך בהגדלה נוספת של תקציב הביטחון. מה שייוותר, אם בכלל, לא יוכל לתת מענה מינימליסטי לצורך בהקטנת הפערים בחברה, או לחיזוק של מעמד הביניים ואלה שמתחתיו.
בהקשר זה מן הראוי לאזכר שרק השבוע הציג דו"ח טאוב נסיגה אבסולוטית ויחסית ברמת החיים של אזרחי ישראל. ברור גם שיתחייב קיצוץ תקציבי נרחב וגזירות כלכליות, שהראשונים שישלמו אותו הם החלשים בחברה, שמסתייעים בתקציבי הרווחה. האם ראש הממשלה הבא, שיצטרך ללא ספק להעלות מיסים, יוכל להסכים ולהסכין לכל אלו?
מצביעי הפריימריז לליכוד העדיפו את ההקצנה ימינה על פני שיפור המצב הכלכלי של הציבור הרחב. זו עובדה, זו דמוקרטיה וצריך לקבל זאת. יתרה מכך, ההקצנה ימינה באה לידי ביטוי בפאנל של חברי הכנסת שמאיישים את עשרים המקומות הראשונים, ובמיקומים שלהם, המביאים לתובנות הבאות:
א. תם עידן הנסיכים בליכוד. גם אם ביבי יחליט לשלבם כך או אחרת, הרי זה לתקופה קצובה. האם פגה מורשת ז'בוטינסקי?
ב. תם עידן הליברלים בליכוד. כל חברי הכנסת שקושרו לליברליזם כלכלי ופוליטי נדחקו החוצה. מיקי איתן הוא דוגמה בולטת. החל עידן הפיגליינים שיש לו בעל משמעות כלכלית.(יו"ש)
ג. גם אם ישנם בעשיריה השנייה כמה חברי כנסת, לכאורה חברתיים, הרי ברור שהנושא החברתי נדחק לשוליים. החולשה ניכרת גם בגלל פרישתו של השר כחלון.
ד. השר שטייניץ נדחק לאחור. בהקשר זה ראוי להדגיש שברור מחד גיסא, שמדיניותו הכלכלית גרמה לניכור בקרב המצביעים. מאידך, אין כל ביטוי ברשימה שבא לתקן פוזיציה זאת. לשון אחר: שטייניץ נדחק לשוליים, אך לא קודם ח"כ אחר בעל שיעור קומה כלכלי, שיוכל להוביל אג'נדה כלכלית שיוצרת ערך.
ה. מועמדים שהועדפו ע"י נתניהו, כמו שלמה מעוז שהיה אמור להביא קולות מזרחיים ואג'נדה כלכלית מקצועית, או דיכטר השר להגנת העורף, לא נכנסו לרשימה. המשמעות: ציבור מתפקדי הליכוד לא נענה לתחינותיו של ראש הממשלה.
כיצד ניתן לאפיין הלך רוח זה? נראה שיש כאן חוסר שביעות רצון פנימי מנתניהו בהקשר הכלכלי, כאשר תוצאות מבצע עמוד ענן חיזקו חוסר שביעות רצון זה גם בהקשר פוליטי. ראש הממשלה יוצא כאן מוחלש, בוודאי במפלגתו שלו. המרוויח היחיד מחולשת נתניהו הוא, כנראה, ליברמן שלא ממש מתרכז בכלכלה וחברה.
עלבון לאינטליגנציה בגוש המרכז - שמאל
חזקה על מפלגת שלטון שלדרך שלה יש קונצנזוס ציבורי רחב. אחרת זו איננה מפלגת שלטון. הבחירות הקרובות יקבעו באם לאג'נדה שהביאה לתוצאות הפריימריז בליכוד יש קונצנזוס רחב או לא. אם שלילי אז צפוי להניח שהדבר יתבטא במספר המנדטים שתקבל הליכוד ביתנו. ברור שהמטלות העומדות בנושא זה בפני נתניהו הן מהותיות וכבדות משקל, כאשר כניסתה המחודשת של ציפי לבני לפוליטיקה, עשויה להגדיל את גודלו של גוש המרכז שמאל, תחריף את מורכבות האתגר שיעמוד בפני ראש הממשלה, שתוצאות הפריימריז נפלו עליו כרעם ביום בהיר. האם נתניהו יוכל בזמן הקצר שנותר עד הבחירות להוכיח לציבור שתוצאות הפריימריז במפלגתו הם איפכא מסתברא? נמתין בסבלנות ונראה.
ד"ר ישראל בוקסר מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה
