• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

כך נולד שכר טרחה של 4 מיליון בתיק אאורה

בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" את סכום העתק שמבקשים נאמני אאורה השקעות כשכר טרחה. כעת נחשפת הפרשנות היצירתית של הנאמנים, ממשרדי שלמה נס ויהודה רוה, שעל בסיסה הם מבקשים תשלום מיידי של השכר, בעוד שהנושים ימתינו עד 2020

ענת רואה 08:2929.10.12

לפני כעשרה ימים חשף "כלכליסט" כי נאמני אאורה השקעות, עורכי הדין עמית לדרמן ממשרד שלמה נס וחגי אולמן ממשרד יהודה רוה, הגישו בקשה לבית המשפט לקבלת מקדמת שכר טרחה בסכום של לא פחות מ־4.3 מיליון שקל.

 

כעת בדיקת "כלכליסט" מעלה שאלות לגבי עצם עמידתם בדרישות התקנה שעליה מבססים הנאמנים את דרישתם לשכר העתק - אשר לשיטתם עשוי להסתכם בסופו של דבר ב־20 מיליון שקל. מהבדיקה עולה עוד כי אילו היו הנאמנים מבקשים שכר לפי החלופות האחרות בחוק, הוא היה עשוי להסתכם בכמה מאות אלפי שקלים בלבד.

חלוקה בפועל?

 

לדרמן ואולמן מונו לתפקידם בדצמבר 2011, לאחר שאאורה, חברה ציבורית שפועלת בתחומי הנדל"ן, נקלעה לחובות של 290 מיליון שקל, מרביתם למחזיקי האג"ח. כארבעה חודשים לאחר שמונו, אושרה מכירת אאורה לס.י. אבן יזמות. בתמורה העבירה הקונה 3.5 מיליון שקל במזומן, התחייבה להזרים עוד 30 מיליון שקל לפרויקטים של אאורה ולעמוד בהתחייבויות כלפי מחזיקי האג"ח, במסגרת פריסה מחודשת של החוב עד שנת 2020 והנפקת סדרות אג"ח חדשות. הפריסה, חשוב לציין, כללה תספורת כואבת בחלק מהסדרות. בפועל, אם כן, הרוכשת הזרימה עד כה סכומי מזומן קטנים יחסית.

 

תקנות החברות קובעות ארבע חלופות לחישוב שכר נאמנים. בבואם לחשב את שכרם, בחרו נאמני אאורה להתבסס על תקנה 8א לתקנות (ראו מסגרת). לפי חלופה זו, הנקראת "חלוקה בפועל", הנאמנים מקבלים את שכרם כאחוז מתוך הסכום שחולק בפועל לנושים, וככל ששיעור ההחזר לנושים גדל כך גדל חלקם של הנאמנים. לטענת הנאמנים, מאחר שכל הנושים יקבלו לפי ההערכה בממוצע 60% מכספם, הרי שלפי התקנה מגיע להם 10% מהקופה. תקנה 8א היא אחת התקנות המשתלמות לנאמנים, משום שהיא הופכת אותם לשותפים של הנושים בשיעורים הולכים וגדלים, אך היא כפופה לשני תנאים: הראשון הוא שהחלוקה תתבצע לכל הנושים ולא רק לנושים המובטחים, תנאי שצפוי להתקיים כאן. התנאי השני הוא שבקשת השכר מוגשת לאחר שהנושים "קיבלו בפועל" את הכסף.

 

כאן למעשה עולה סוגיה משפטית קריטית, שהנאמנים בחרו לפרש אותה באופן נרחב במיוחד כך שתגדיל את דרישת השכר שלהם. במקרה של אאורה, הנושים כמעט אינם מקבלים כסף ביד, אלא התחייבות להחזיר כ־60% מחובם עד 2020. אך הנאמנים בחרו לראות בפריסת החוב ובהתחייבות של הרוכשת להחזיר אותו לאורך השנים "חלוקה בפועל", אשר מזכה אותם בשכר טרחה גבוה ומיידי. בחירה זו תמוהה גם לאור לשון תקנה 8א וגם לאור נוהל הוראות כונס הנכסים הרשמי שמפרשות את התקנות, שם נכתב בצורה ברורה כי: "גובה התשלום לבעל התפקיד לפי הפרמטר של חלוקה יידון רק לאחר שבעל התפקיד חילק בפועל את הדיבידנדים שעליהם מסתמכת בקשתו, ושאין מדובר בחלוקה רעיונית".

 

למעשה, ההסדר בתיק אאורה בעיקרו ערך פריסה מחודשת של החובות, תוך תספורת לחלק מסדרות האג"ח. רק ב־2020 ניתן יהיה לדעת אם ההסדר כובד במלואו, ועד אז החברה עלולה להיקלע שוב לקשיים, לפני שמחזיקי האג"ח יקבלו את כספם. אם כן, הנאמנים קיבלו לידיהם חברה שחייבת כסף לבעלי האג"ח, והותירו חברה שחייבת כסף לבעלי האג"ח, רק פרוס באופן שונה. דו"ח כספי שצורף לבקשת שכר הטרחה מעלה כי בתיק יש "יתרת תשלומים עתידיים" בסכום של כ־140 מיליון שקל במקרה הפחות טוב ועד 203 מיליון שקל לפי התרחיש החיובי, שיקנה לנושים הרגילים החזר של 66% מהחוב.

במענה לפניית "כלכליסט" טענו הנאמנים כי לצורך תשלום מקדמה, להבדיל משכר סופי, הם עדיין לא צריכים להשלים את החלוקה.

 

הבעיה היא שתחשיב שכר לפי תקנות חלופיות עלול לצמצם את שכר הנאמנים הכולל להרבה מתחת ל־4 מיליון שקל שהתבקשו כמקדמה, כך שאין זה מתקבל על הדעת שהמקדמה תהיה גבוהה מהשכר הסופי. בנוסף, לכאורה כדי לבסס את בקשתם הסופית לקבלת שכרם על הנאמנים להמתין עד 2020, כשההסדר יושלם, אך לפי בקשת השכר שהגישו אין להם כל כוונה להמתין שמונה שנים. הנאמנים ציינו כי נותרו להם כמה פעולות לבצע עד להשלמת תפקידם, וכי לאחר מכן יגישו בקשה סופית.

 

אם תתקבל טענת הנאמנים כי ניירות הערך הסחירים שאליהם הומרו סדרות האג"ח הישנות הם בגדר "חלוקה בפועל", תהיה זו הרחבה משמעותית של התקנה באופן שיאפשר לנאמנים לקבל במזומן סכומי עתק של שכר טרחה, בעוד שהנושים ייאלצו להמתין שנים לכספם תוך סיכון שהחברה תקרוס שוב. פרשנות כזו תוביל למצב שבו נאמן של חברה שנקלעת לחובות יוכל לאתר רוכש חלופי שרק יתחייב לשלם בעתיד חובות אלו ויוכל לגרוף בעצמו 10% מהתמורה העתידית, כשהוא היחיד שנהנה מתשלום מלא במזומן, בלא להמתין ובלא לקחת סיכון שההסדר יקרוס ולא יכובד בעתיד.

 

חרף אופן החישוב החדשני שבוצע בתיק, ואף על פי שבית המשפט נוהג להעביר בקשות שכר טרחה לתגובת הנושים המהותיים, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בקשת השכר הועברה אך ורק לתגובת כונס הנכסים הרשמי. מחזיקי האג"ח לא קיבלו פנייה להביע את עמדתם. בשבוע שעבר פנו מחזיקי האג"ח לשופטת ורדה אלשיך וביקשו ממנה לעכב את מתן ההחלטה בנושא עד שיגבשו ויגישו את עמדתם בנוגע לבקשת שכר הטרחה.

 

הנאמנים: הסדר מורכב

 

הנאמנים, עו"ד לדרמן ואולמן, מסרו בתגובה: "הסדר הנושים של אאורה הוא מהמורכבים והייחודיים. בסופו של ההליך החברה חזרה לפעילות מלאה וגובש הסדר שאושר על ידי קרוב ל־100% מהנושים. במסגרת ההסדר הונפקו כל סדרות
האג"ח, שופרו והועמדו ביטחונות לנושים. הטענות העוסקות בשכר מתעלמות מכך שמדובר בשכר ביניים וממילא לא נדרשת חלוקה מלאה לצורך אישורו. יתרה מזו, בתיק זה התמורה שנדרשה על ידי הנושים היתה הנפקת ניירות ערך סחירים. ואכן, במסגרת ההסדר המחזיקים קיבלו ניירות ערך סחירים המאפשרים להם לבצע עסקאות שוטפות, מעבר לתשלום שכבר שולם ושישולם בפועל, בסכום מינימלי של 170 ועד 260 מיליון שקל".

 

תגובת דוברת ביהמ"ש: "מדובר בהחלטת ביניים בהליכים משפטים בתיק תלוי ועומד. בית המשפט טרם הכריע סופית בבקשה וכדאי להמתין לסיום ההליך".

 

תגובת הכנ"ר: "בקשת שכר הטרחה התקבלה אצלנו רק אתמול. תגובתנו תינתן בהתאם לזמנים שקצב בית המשפט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x