אקדמיה

"אוניברסיטה צריכה מקורות הכנסה נוספים"

נשיא אוניברסיטת תל־אביב פרופ' יוסף קלפטר טוען שהמחסור בתקציב הוא שדוחף את האוניברסיטאות לפתוח תוכניות חוץ־תקציביות. במקביל הוא נאלץ להתחרות עם המכללות על מרצים ואפילו על תורמים

חן פונדק 08:3628.10.12

"שלוש שנים אחרי הכניסה לתפקיד עם המון רעש תקשורתי ועיתונות, עברנו ליציבות מוחלטת ולהליכה קדימה", מצהיר פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל־אביב, שמונה לתפקיד לאחר המשבר בין הוועד המנהל לחבר הנאמנים ונשיא האוניברסיטה הקודם, פרופ' צבי גליל, שפיטוריו על ידי הוועד המנהל הובילו לחקירה של מבקר המדינה. המשבר ההוא נגמר מבחינת קלפטר, שמספר כי גם התורמים שנטשו אז חזרו לתרום - אך לדבריו התקציב עדין רחוק מלהספיק.

"הממשלה יצאה בתוכנית שש־שנתית לחיזוק תקצוב ההשכלה הגבוהה, אבל זה אחרי כמעט עשר שנים של קיצוצים. עד עכשיו מיליארד שקל הועברו למערכת (מתוך 2.03 מיליארד שקל - ח"פ)", הוא מספר. "הסכום שהאוניברסיטאות קיבלו לא ענק, והתוספת לא מפצה על כל מה שקרה באותו עשור אבוד. אנחנו מתקדמים, אבל עדיין 'רזים' מדי".

 

יוסף קלפטר. "מתקדמים, אבל עדיין 'רזים' מדי" יוסף קלפטר. "מתקדמים, אבל עדיין 'רזים' מדי" צילום: תומי הרפז

 

בדומה לאוניברסיטאות אחרות בארץ, גם תל־אביב אימצה דרך מקורית לגייס כספים נוספים מעבר לתרומות: פתיחת תוכניות חוץ־תקציביות. שכר הלימוד של תוכניות אלו יכול לזנק גם ליותר מ־100 אלף שקל בשנה. קלפטר מוסיף כי "האוניברסיטה מתלבטת בנושא זה הרבה זמן, אך היא צריכה שיהיו לה מקורות הכנסה נוספים. התלות במערכת כפי שהיא היום לא מספקת. האחוז של התוכניות הוא קטנטן מתוך תוכניות האוניברסיטה, אבל זה מקור נוסף להכנסה המאפשר לנהל תוכניות רגילות שאחרת אולי לא יהיו. רק חשוב לשמור על זה במסגרת מבוקרת".

 

עד היום היו אלה המכללות שהתריעו על מחוסר בתקציב, אולם קלפטר חושש כי ישכחו את האוניברסיטאות. "גם במל"ג וגם בות"ת כוחן של המכללות גדל. צריך להיזהר לא להפסיק לטפח את האוניברסיטאות. שמה הטוב של מדינת ישראל כמדינת סטארט־אפ מבוסס על מה שקורה באוניברסיטאות. הכלכלה הישראלית מבוססת על ידע ובית היוצר של הידע הזה הוא האוניברסיטאות. נקודה".

 

התחרות עם המכללות לא נגמרת כאן. רק לפני שנתיים חוו בתל־אביב את בעיית המימון באופן מוחשי כאשר חיים כצמן, בעל השליטה בחברת הנדל"ן גזית גלוב, החליט להעתיק את מכון המחקר של הפקולטה לניהול שתרם לאוניברסיטה ולהעבירו למרכז הבינתחומי הרצליה. "ישנם תחומים של ניהול וכלכלה שבהם בגלל משכורות גבוהות יותר הפסדנו אנשי סגל שעברו מאיתנו לשם", מספר קלפטר. "אלו אנשי סגל שהיה ברור להם שרמת המחקר שלהם תרד תמורת שכר. הבעיה העיקרית היא קוצר היד שלנו לגבי גובה השכר".

 

קלפטר סבור שגם ההחלטה על ההכרה במוסד האקדמי אריאל כאוניברסיטה לא נעשתה בכובד הראש הראוי. "השאלה של אריאל היא שאלה עמוקה שהיה חשוב שיהיה בה דיון עמוק". במקום דיון, מסביר קלפטר, כל צד מאשים את הצד השני בשיקולים פוליטיים. "גם לאוניברסיטה שלי ישר מדביקים צד פוליטי. זו לא הסיבה להתנגדות. הסיבה היא שלא ברור איך אני ושש האוניברסיטאות האחרות נוכל לתקן את מה שקורה כשהעוגה שוב הולכת ונעשית קטנה במקום לגדול. נוספו בעיות ייחודיות לאריאל, כמו שההחלטה הסופית היא של אלוף הפיקוד ושר הביטחון, אבל זו נקודה שולית מול המהלך הכל כך גדול".

 

ואולי ההתנגדות של האוניברסיטאות נובעת מפחד מחרם אקדמי?

 

"השיקול הזה לא עלה בכלל. אני נגד החרם על האקדמיה הישראלית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x