הבחירות והחינוך

כשנעמוד בעוד שלושה חודשים מאחורי הפרגוד, האם נשאל את עצמנו איזה חינוך אנו רוצים לילדינו ומי מהמועמדים ייקדם חינוך איכותי שכזה? או ששוב נבחר במפלגה ובמועמד לפי ההרגל, הטעם או האופנה המתחלפת?

ישראל משקיעה יותר מ-8% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) שלנו בחינוך. תקציב משרד החינוך מגיע לעשרות מיליארדי שקלים בשנה, וכולנו יודעים שהחינוך הוא העתיד – אז האם לא ראוי שכאזרחים תהיה לנו דעה לגבי המדיניות החינוכית הרצויה?

בית ספר בישראל צילום: חיים צח

יש מדינות שבהן החינוך הוא חלק מהאידיאולוגיה הרחבה יותר של המפלגות. בשמאל המפה הפוליטית סבורים שתפקיד בתי הספר הוא לחנך אזרח לחיים בחברה רב-תרבותית ולסובלנות כלפי הזולת. בימין גורסים שתפקיד בתי הספר הוא להכשיר אדם לתעסוקה בכלכלה גלובלית ותחרותית.

ממשלת שמאל תניח שהדברים החשובים בחינוך אינם ניתנים למדידה ותקדיש את מאמציה להקניית ערכים והרגלי למידה. ממשלת ימין תתגמל בתי ספר ומורים לפי ביצועים, תפעל להגביר שקיפות ובחירה של הורים, ותמקד את פעולתה במקצועות היסוד.

אבל בארץ שלנו המפלגות לא עושות לנו חיים קלים. קשה לדעת מהי תפיסת העולם החינוכית שלהן, ולמען האמת לא ברור אם כלל יש להן כזו. לרגע נדמה שהחינוך נמצא כל כך בקונצנזוס, עד שלמפלגות אין עניין להקדיש לו מחשבה מעמיקה, אולי כי אין על מה לריב ואין עם מי להתגושש.

מצעי המפלגות גדושים בהבטחות, כל אחת נשבעת בהן צדקה שאצלה החינוך יעלה על נס העדיפויות הממשלתי. אך מתחת לסיסמאות לא ברור האם תשקיע בצמצום מספר התלמידים בכיתה או בשיפור איכות ההוראה, האם במצויינות או בצמצום פערים. אין יעדים, אין מדדים, רק הצהרות.

בית הספר צריך להכין אזרחים וגם עובדים

אם נעצור לרגע ונתייחס לחינוך ברצינות, נבחין שיש אמת בשמאל ויש היגיון בימין. בית הספר צריך להכין אזרחים וגם עובדים, התלמיד צריך להיות מסוגל לחשוב, אבל הוא חייב גם לדעת משהו כדי שיהיה לו על מה לחשוב. חיוני למדוד במידה ורצוי לשתף במידע, כי אחרת החינוך ידרוך במקום.

אז רגע לפני שאנחנו בוחרים כדאי שנגבש לעצמנו דעה מבוססת, משום שהממשלה הבאה אמורה לקבל כמה החלטות שיקבעו את עתיד החינוך לשנים הבאות. החינוך שנהנה עד לאחרונה מפירות השגשוג הכלכלי שוב יעמוד על המוקד וחרב הקיצוצים תונח על צווארו.

באופן מוחשי, הממשלה הבאה תצטרך להחליט אם לחדש את הסכמי השכר עם המורים ואם להמשיך ברפורמת גני הילדים. היא תתלבט אם להשקיע שוב מיליארדי שקלים כשיש מורים שאינם ששים להצטרף, כשגננות מתקשות לתפקד וכשמשבר כלכלי עומד בפתח.

הממשלה הבאה תצטרך להחליט אם ליזום תוכנית חירום לאומית להצלת לימודי המתמטיקה והמדעים או לתת למציאות להכתיב את התוצאות. מורים רבים למתמטיקה ומדעים עומדים לפרוש לגימלאות והמחסור במורים גובר. מכיוון שמורה טוב עושה את כל ההבדל, אין זמן להתלבט.

ביום הבחירות כשנעמוד מאחורי הפרגוד בכתת הלימוד הריקה, יתייצבו לצדנו אבו מאזן ואחמדיניג'אד, ועמם מחירי הדיור ויוקר המחייה. אז רגע לפני שהיד מושטת והמעטפה נחתמת, חשבו על מי שישב בכיתה הזאת אתמול ועל מי שיהיה שם מחר, ותנו גם לו את קולכם.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ וחבר הוועד המנהל של תנועת "הכל חינוך"