$
דעות

יציבות שלטונית, מדינה מעורערת

הממשלה הנוכחית שניהלה מדיניות המתנערת מאחריותה לאזרחיה - הייתה יציבה, אולם היא מותירה אחריה מדינה מופרטת ומעורערת

אייל טבת 17:1814.10.12
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הקדמת הבחירות ומנה את הישגי הממשלה ה-32 שבראשה עמד בארבע השנים האחרונות: יציבות פוליטית, חיזוק הביטחון וחיזוק הכלכלה. בעוד שעל שני האחרונים, ביטחון וכלכלה, ניתן להתווכח, הרי שהיציבות הפוליטית שנרשמה בקדנציה זו הינה עובדה מרשימה ויוצאת דופן בנוף הפוליטי בעשורים האחרונים. הממשלה האחרונה שכיהנה ארבע שנים הייתה ממשלתו של מנחם בגין (1977-1981), ולפניה רק ממשלתה של גולדה מאיר (1969-1974) צלחה את מלוא כהונתה.

 

במשך שנים נטען שהבעיות התפקודיות של הממשל בישראל עיקרן בכשלים שמקורם בחוסר יציבות שלטונית, גורם המקשה על המערכת הפוליטית לקבל הכרעות יציבות ושיטתיות, לעצב מדיניות אפקטיבית וליישמה. כהונה ממוצעת של ממשלה בישראל הוא כ-23 חודשים, ובכל ממשלה מתבצעים מספר רב של חילופי תפקידים במשרדי הממשלה. חוסר היציבות גורם לפגיעה קשה בתכנון, בפיתוח מדיניות ארוכת טווח ובדבקות במדיניות שנקבעה.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: אי פי איי

 

דוגמאות יש למכביר, נציג שלוש.

 

הרפורמה בבזק החלה בראשית 1989 והסתיימה עם מכירתה הסופית בשנת 2005. התהליך כולו ארך 16 שנים. בשנים אלו כיהנו עשרה שרים במשרד התקשורת, ממוצע של קצת יותר משנה וחצי לכל שר.

 

הרפורמה במשק החשמל החלה בשנת 1996 כשנחקק חוק משק החשמל. מאז ועד עתה כיהנו 13 שרים שונים, ממוצע של קצת יותר משנה לשר, במשרד ששינה את שמו שלוש פעמים ורפורמה - אין.

 

בשנת 2003 החליטה ממשלת ישראל על ביצוע שינוי מבני בענף הנמלים. עיקרו של השינוי - הפיכת הנמלים חיפה, אשדוד ואילת, שנוהלו עד אז במסגרת רשות הנמלים, לשלוש חברות נמל ממשלתיות עצמאיות שיופרטו בהדרגה. בין השנים 2003 ו-2012, כיהנו ארבעה שרים במשרד התחבורה, ממוצע של שנתיים ורבע לשר - וחברות הנמל עדין לא הופרטו.

 

במשרד האוצר, האוחז במונופול על קביעת סדר היום החברתי - כלכלי בישראל, כיהנו לסירוגין ב-22 השנים האחרונות 13 שרי אוצר, ממוצע כהונה של קצת יותר משנה וחצי בתפקיד.

 

הסטטיסטיקה אינה משקרת? אולי כן. רפורמות נתקעות לשנים ארוכות רק כשמדובר ברפורמות הנוגעות בחברות הגדולות במשק, אלו שיש להן מנופי לחץ על הפוליטיקאים. במשרד האוצר, משרד התחבורה ומשרד האנרגיה והמים, משלימים השרים בימים אלה קדנציה מלאה, אבל רפורמות מהותיות במשק החשמל ובענף הנמלים עדין לא רואים באופק.

 

קשיי המשילות אינם מתאפיינים רק בחוסר יכולת להוציא לפועל רפורמות מבניות בחברות ממשלתיות. ביטוי נוסף, לעיתים סמוי מן העין, לקשיי הממשלות למשול מתאפיין בצמצום בפועל של סמכויות המדינה והעברתן לגורמים אחרים. המדינה הפריטה בעשורים האחרונים לא רק את הביצוע, כי אם גם חלקים רבים מתכנון המדיניות ומהפיקוח על יישומה.

 

האם הממשלה היציבה ביותר מזה עשרות שנים חדלה ממנהג קודמותיה להשיל מעל עצמה מטלות שלטוניות? האם "יציבות שלטונית" – אותו הישג בו מתגאה ראש הממשלה, הביא לשינוי במגמת ההפרטה?

 

דו"חות מעקב שנתיים שמפרסם מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר בירושלים מלמדים שהממשלה היציבה הזו, כמו קודמותיה, צמצמה את גבולות אחריותה, ואולי אף הלכה מספר צעדים רחוק מדי בהתנערותה מחובות המשילות. יציבות שלטונית אינה חזות הכל – היא רק אמצעי המאפשר מימושה של מדיניות. שאלת המדיניות היא השאלה המהותית. הממשלה הנוכחית שניהלה מדיניות המתנערת מאחריותה לאזרחיה – הייתה יציבה, אולם היא מותירה אחריה מדינה מופרטת ומעורערת.

 

ד"ר אייל טבת הוא חוקר ומרכז מחקר בנושא רגולציה במרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים

בטל שלח
    לכל התגובות
    x