בלעדי ל"כלכליסט": גזפרום קרובה לסגור הסכם לרכישת גז מתמר

משלחת של ענקית האנרגיה הרוסית גזפרום צפויה לנחות בימים הקרובים בישראל במטרה לסגור את עסקת רכישת הגז הנוזלי משותפות תמר - כך נודע ל"כלכליסט". לגזפרום ולשותפות תמר הסכם עקרונות לרכישת גז טבעי מחודש מרץ האחרון, אך הרוסים מעוניינים "לסגור קצוות" על רקע הציפיות לפרסום מסקנות הוועדה הבין־משרדית להסדרת משק הגז הטבעי. הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח תקבע את מכסת יצוא גז מתמר.

במקביל, עד סוף חודש אוגוסט צפויה לנחות בישראל משלחת סינית כדי לדון באפשרות לרכישת גז נוזלי.

קידוח תמר צילום: אלבטרוס

הרוסים חוששים מהמגעים של תמר מול חברות אחרות

נציגי דייהו הגיעו לפגישות עם שותפות תמר התקדמות בהקמת המתקן ליצוא הגז הטבעי לחו"ל בתחילת השבוע נחתה בישראל משלחת מטעם דייהו הקוריאנית כדי לקדם את הקמת מתקן ההנזלה הצף, שיאפשר את יצוא הגז ממאגר תמר ליאור גוטמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

הסכם ההבנות בין שותפות תמר לגזפרום הרוסית כולל מכירה של 2–3 טונות גז נוזלי בשנה, כמות השווה לכ־4.5 מיליארד מ"ק גז טבעי. משך החוזה הוא לפחות 15 שנה. לשם השוואה, צריכת הגז הטבעי בישראל במהלך כל שנת 2011 הסתכמה ב־4.9 מיליארד מ"ק.

ההיקף הכספי הסופי של העסקה תלוי במחיר הגז הנוזלי בעולם בעת העברת האנרגיה ללקוח החדש, וההערכות הן שמדובר בעסקה ששווייה עשוי להגיע לכ־12–15 מיליארד דולר לכלל השותפות. אחת הסיבות לבהילות המפגש מול הרוסים היא התחרות שהתעוררה לאחרונה על רכישת הגז ממאגר תמר. זאת בעקבות פרסומים בחו"ל על מגעים בין שותפות תמר לחברת TOTAL הצרפתית.

כדי לייצא את הגז מתכוונות השותפות להקים מתקן הנזלה צף (FLNG) באמצעות דייהו הקוריאנית עמה נחתם הסכם עקרונות לבניית מתקן רק בנובמבר האחרון. לפיכך, בתחילת השבוע נחתה משלחת קוריאנית בישראל כדי לקדם את הקמת המתקן לרבות נושא הייצוא ומימון ההקמה. זמן הקמת מתקן הייצוא הנוזלי הצף עשוי לקחת 3 או 4 שנים מה שמחייב את שותפות "תמר" לגייס כסף כדי לממן את הקמתו. על פי ההערכות הגיוס יעשה מבנקים זרים.

החוזה המסתמן בין גזפרום לשותפות תמר בהשוואה לחוזה בין תמר לחברת החשמל

הערכה: כשליש מהגז במאגר תמר יופנה ליצוא לחו"ל

ככל הנראה הוועדה להסדרת משק הגז תמליץ לייעד חלק מהגז הטבעי במאגר תמר ליצוא לחו"ל, כאשר ההערכות העדכניות הן שהיקף הגז ליצוא ינוע בין 400 ל־500 מיליארד מ"ק גז, מתוך כמות מוכחת של כ־1,400 מיליארד מ"ק במאגר. בוועדת צמח מעוניינים להשאיר את המתקן הימי הנייח ליצוא גז טבעי בידיים ישראליות, אך חברי הוועדה מבינים את היתרונות הגיאו־פוליטיים שבחתימת חוזה גז מול חברה ממשלתית רוסית או סינית.

ועדת צמח פרסמה את מסקנות הביניים שלה בסוף חודש אפריל. במסגרת מסקנות אלו נקבע שמאגרים גדולים עם מעל 20 מיליארד מ"ק גז, כמו מאגר לוויתן, חייבים לשריין מחצית מנפחם לשוק המקומי. מאז תוקנו המסקנות ומכסת הייצוא צפויה לעלות בכ־50 עם 100 מיליארד מ"ק גז. בנוסף, החיוב לשריין 15% מכל מאגר כרזרבה לשעת צורך צפויה גם היא להתבטל.

עם זאת, ועדת צמח צפויה לחייב חיבור של מאגר לווייתן לישראל, כדי לנצל את משאבי הטבע שיתגלו שם. לפי ההמלצות בעלי המאגרים יוכלו להחליף מכסות יצוא.