• תפריט
בארץ

הרווח מקבלת העובדים החרדים: 5 מיליארד שקל

על דלתות שוק העבודה הישראלי מתדפקים 700 בוגרי המחזור הראשון של קרן ק.מ.ח, התומכת ב־5,000 חרדים שעזבו את עולם התורה כדי להתפרנס. מחקר מעריך את התועלת למשק מכל אחד מהם בכמיליון שקל. השאלה היא האם המעסיקים במשק יהיו מוכנים לקבל אותם

שאול אמסטרדמסקי 06:5323.07.12

אם יש דבר שגאים בו בקרן ק.מ.ח, קרן חרדית פילנתרופית שתומכת בחרדים וחרדיות שבוחרים לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק העבודה, הוא שמאז תחילת פעילותה ב־2007 לא פורסם נגדה ולו פשקוויל אחד, אף שמטרתה לאפשר לחרדים לעבוד במקום ללמוד תורה. הסוד להצלחה הזו בנוי משני מרכיבים: עבודת שטח אינטנסיבית בלי פרסום קולני אבל עם הידברות עם ראשי הזרמים החרדים מצד אחד, והכרה בעובדה שרק חרדים יכולים לבנות מנגנון לשינוי התפיסה החרדית מצד שני.

 

79% מהתלמידים שמגיעים לק.מ.ח הם גברים. אברכים ללא השכלה מקצועית שהבינו שכדי לכלכל את עצמם בכבוד הם מוכרחים לעבוד. רק 21% הם תלמידות, משום שתעסוקת נשים רווחת יותר במגזר החרדי והן פחות נזקקות לסיוע. האברכים עוברים מבחני התאמה כדי להחליט איזה מקצוע ללמוד, במסלול אקדמי או מקצועי, ובהמשך מקבלים מלגה של עד 85% מעלות שכר הלימוד. במקרים חריגים הם גם מקבלים מלגת קיום. בכל מקרה, הקרן מלווה אותם לאורך כל הלימודים, לרבות בייעוץ פסיכולוגי, ובסוף הלימודים עוזרת למצוא עבודה.

 

הקרן, שאחד מתורמיה המרכזיים הוא איש העסקים הישראלי־בריטי ליאו נואי, מממנת 80% מהמלגה, ומשרד התמ"ת משלים עוד 20%. בשנת 2012 עמד תקציב הקרן על 8 מיליון דולר.

 

79% מהתלמידים בק.מ.ח הם גברים 79% מהתלמידים בק.מ.ח הם גברים צילום: גיא אסייאג

 

81% מבוגרי קרן ק.מ.ח מצאו תעסוקה

 

ליאו נואי. מתורמי קרן ק.מ.ח ליאו נואי. מתורמי קרן ק.מ.ח צילום: אוראל כהן

ההכרה הזו, שרק חרדים מבינים איך חרדים חושבים, היא זו שעומדת בבסיס השיטה של קרן ק.מ.ח, ראשי תיבות של קידום מקצועי חרדי. היו"ר יוסי דייטש, המנכ"ל מוטי פלדשטיין וכל עובדי הקרן חרדים. יש לה אפילו מערכת מידע ממוחשבת פנימית שמאפשרת למנהלי הקרן לעקוב בזמן אמת אחר כל תלמיד ותלמיד שמקבל תמיכה מהקרן.

 

המערכת הפנימית הזו נראית כמו מרשם אוכלוסין בזעיר אנפין. הם יודעים מאיזה זרם האברך מגיע, אם הוא חסידי או ליטאי, אם הוא מחסידות תולדות אהרון או מחסידי גור. הם יודעים מה רמת ההכנסה שלו, כמה כסף יש לו בבנק, מה אשתו עושה, היכן לומדים הילדים, ואפילו עוקבים מקרוב אחר הציונים שלו במהלך הלימודים, כדי לראות אם השקעתם בו מניבה תמורה. המלגות מחולקות לתלמידים במנות קצובות מדי חודש. אם להשתמש בז'רגון חילוני, הקרן שומרת את החרדים שלה קצר, והתוצאות מרשימות.

 

מחקר של מכון ברוקדייל מהשנה שעברה קבע כי התועלת למשק מתוכנית ק.מ.ח עשויה להיות אדירה. על פי המחקר, 81% מבוגרי תוכניות ההכשרות המקצועיות שלמדו בסיוע קרן ק.מ.ח מצאו תעסוקה. זהו שיעור אדיר, ודאי כשמשווים אותו לשיעור המועסקים לפני שהגיעו לק.מ.ח - 15% בלבד. 70% מבוגרי ק.מ.ח דיווחו על עלייה משמעותית בהכנסות שלהם, ורק רבע דיווחו שלא חל שיפור בהכנסותיהם.

 

אבל זה עוד כלום. בניסיון לחזות את העתיד, ניסו החוקרים לאמוד את התועלת שיניב המשק אם 5,000 חרדים ירכשו השכלה וישתלבו בשוק העבודה במימון קרן ק.מ.ח. על פי המחקר, התועלת נטו למשק, תפוקה בניכוי ההשקעה בסבסוד ההשכלה לחרדים, מגיעה ל־150 מיליון שקל בשנה הראשונה, מיליארד שקל לאחר חמש שנים, ו־5 מיליארד שקל כעבור 30 שנה. התועלת נטו מכל חרדי שייכנס לשוק העבודה ויעבוד בו 30 שנה היא כמעט מיליון שקל.

עיקר התועלת למשק היא על ידי הגדלת ההכנסות ממס של המדינה מצד אחד וצמצום התלות של החרדים בקצבאות של הביטוח הלאומי מצד שני.

 

העובדה שמאז הקמת הקרן ב־2007 פנו אליה לקבלת מלגה יותר מ־11 אלף חרדים, ומתוכם 5,300 קיבלו או עדיין מקבלים ממנה מלגה, מלמדת שהביקוש בקרב האוכלוסייה החרדית הוא גדול.

 

 

"זה כמו למצוא את מאגר הנפט הבא"

 

אבל כל אלה דיבורים בתיאוריה. המבחן האמיתי של הקרן מתחיל רק עכשיו, כש־700 חרדים בוגרי המחזור הראשון שלומדים בסיוע הקרן לתואר אקדמי ינסו להיכנס לשוק העבודה. עד כה סיימו רק חרדים שלמדו בקורסים של הכשרות מקצועיות. אם יותר מדי חרדים יגלו ששוק העבודה מעדיף שלא להעסיק אותם, גל ההדף השלילי בקרב החרדים עלול להיות הרסני ובקרן חוששים. כמו שהמדינה מנסה לתת עדיפות במכרזים ממשלתיים לעובדים מהמגזר הערבי, בקרן ק.מ.ח היו רוצים לראות העדפה דומה גם לעובדים מהמגזר החרדי.

 

אחד החלוצים בתחום העסקת החרדים הוא ישי פרנקל, מנהל הפיתוח של אינטל בירושלים. בשיחה עם "כלכליסט" מספר פרנקל כי החברה התחילה להעסיק חרדים לפני ארבע שנים, והיום עובדים באינטל ירושלים יותר מ־100 חרדים מתוך 750 עובדים בסך הכל. "זה כמו למצוא את מאגר הנפט הבא", אומר פרנקל ומסביר, "שוק ההייטק נמצא במצוקה. אנחנו צריכים הרבה יותר בוגרים כל שנה, ואנחנו מצאנו את הפוטנציאל החרדי. אני חושב שחברות אחרות יזהו את זה גם בשלב כלשהו.

 

"מן הצד השני, חרדי שנכנס לשוק התעסוקה צריך להיות מוכן לחיות בקוד מסוים. אבל מהר מאוד לומדים לחיות ביחד מבלי שאיש מוותר על אורחות חייו. הגברים עובדים עם נשים, כי זו סביבת העבודה, אך מנהלת אצלנו יודעת שהיא לא תלחץ יד לעובד חרדי. מה שמדאיג אותי הוא בוגרי המקצועות הרוויים, כמו עריכת דין, ראיית חשבון ומינהל עסקים: עלולה להיות להם בעיה למצוא עבודה, בלי קשר להיותם חרדים", הוא אומר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x