שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הרפורמות של נתניהו אולי ימתינו לחורף

ביום חמישי תצא הכנסת לפגרה, ובעקבות הדיבורים על בחירות כלל לא בטוח אם תתכנס מחדש באוקטובר. המחיר הוא פשוט: קידום הרפורמות התקועות השונות יידחה לחורף, אם בכלל

תומר אביטל 08:1023.07.12

יום רביעי הקרוב יהיה היום האחרון במושב הקיץ של הכנסת. מיום חמישי ועד 14 באוקטובר ייכנסו חברי הכנסת והוועדות השונות לפגרה, שמשמעותה המעשית היא אחת: שורה של רפורמות חברתיות וכלכליות עומדות להיכנס לתקופת הקפאה ארוכה. אלא שסקירה של כמה מן הרפורמות המרכזיות האלה מגלה כי גם הטיפול עד כה בקידום רפורמות אלה - שאמורות להפוך את המשק לשוויוני ולתחרותי יותר - התאפיין במסמוס גדול.

 

כך, שר הפנים אלי ישי לא הרחיב את ההנחות מארנונה שאישר ללומדים בישיבות גם לסטודנטים במוסדות אקדמיים; שר המשפטים יעקב נאמן לא קידם את החוק לריסון שכר הבכירים וראש הממשלה בנימין נתניהו לא הפעיל את כובד משקלו כדי להאיץ את מסקנות הוועדה לצמצום הריכוזיות. בכל מקרה, אף שאת חלק מההחלטות הללו קידמו שרי הממשלה, על המדיניות הכוללת חתום נתניהו. ראש הממשלה הותיר על הנייר שורה ארוכה של הבטחות שהבטיח לפני הבחירות, אולם הבטחה אחת מילא במלואה: "אם אבחר לראשות הממשלה", אמר אז "אטול חלק מרכזי בעיצוב המדיניות הכלכלית ובהוצאתה אל הפועל".

 

החשש המרכזי כעת הוא שחלק מהרפורמות שיקפאו עד לפתיחת מושב החורף, כלל לא יאושרו בעתיד. שכן, פרישתה של קדימה מהממשלה בשבוע שעבר החייתה מחדש את הדיבורים על בחירות בעתיד הקרוב. חברי כנסת רבים כבר מעריכים שהקואליציה תתפרק לאחר החגים - מהלך שיוביל לכניסה לפגרה נוספת ולדחיית הדיון ברפורמות לימי הממשלה הבאה, אם בכלל.

 

בישיבת הממשלה אתמול אמר נתניהו כי "יש כאלה במדינה שבמקום לבוא ולתת מחמאות מנסים להטעות את הציבור בנתונים פופוליסטיים ומציעים לחזור לצעדים שעלולים להשיב את המשק אחורה במקום להמשיך להצעיד אותו". ואכן, ניתוח מהיר של הרפורמות הכלכליות שהוא קידם עד כה, מראה לכאורה כי הוא אכן קשוב לציבור. אולם עד שיוכח אחרת, נדמה כי הפתרונות שהוא מציע משמשים בעיקר להנמכת להבות נקודתית ורבים מהם לא ייצאו אל הפועל, וספק אם ייצאו אי פעם.

 

ישי. לא הרחיב את ההנחות על ארנונה ישי. לא הרחיב את ההנחות על ארנונה צילום: מיקי אלון

 

דיור: חוק המרפסות הפך לקורבן פוליטי

 

ההצעה: הגדלת כוחם של הפוליטיקאים בוועדות התכנון על חשבון אנשי מקצוע, כדי לזרז מתן אישורי בנייה.

 

בתחילת הקדנציה שלו כראש ממשלה ב־2009 הבטיח בנימין נתניהו להוביל רפורמה מקיפה בנושא הקרקעות. הוא שם אז את הדגש על שינוי מינהל מקרקעי ישראל, על צמצום הבירוקרטיה ועל הסרת חסמים כדי לאפשר פיתוח מהיר של פרויקטים. יותר משלוש שנים חלפו, ועוד לא הכל יוצא לפועל 0 גם אם לכאורה נראה שממשלת נתניהו עומדת ביעדים שהציבה לעצמה.

 

את הרפורמה במינהל נתניהו אכן כבר מיישם, וגם את הקמתן של הוועדות הארציות לדיור לאומי (וד"לים) - שאמורות להסיר את החסמים הבירוקרטיים ולהקל בבניית פרויקטים - הוא כבר הוציא לפועל. אלא שהבייבי של נתניהו - חוק התכנון והבנייה החדש, המוכר כרפורמת המרפסות - נקלע לתוך מערבולת פוליטית. החוק הזה, על 630 סעיפיו, קובע כללים שאמורים לשנות את מבנה הוועדות ואת שיטת הרישוי במטרה להסיר חסמי בנייה ושיפוץ. בין היתר, הוא אמור לקבוע כי לוועדות התכנון יתווספו יותר נציגים ממשרדי הממשלה השונים, וכך יגדל כוחם של הפוליטיקאים ויקטן כוחם של אנשי המקצוע בהצבעות.

 

הרפורמה הזו כמעט הושלמה במרץ האחרון, אך סיעת ישראל ביתנו החליטה לעשות שריר לנתניהו ומשכה את תמיכתה. בהנהגת שר התיירות סטס מיסז'ניקוב היא תבעה שישולב קריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות" - העדפה למסוגלים לעבוד שעובדים - בעת קבלת דירות מוזלות בחסות הממשלה. נתניהו לא הצליח לפשר בעניין בין ישראל ביתנו וש"ס והחוק נדחה למושב הקיץ, שבו הוא כלל לא עלה.

 

נתניהו. החוק נקלע למערבולת פוליטית נתניהו. החוק נקלע למערבולת פוליטית צילום: אלכס קולומויסקי

 

המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי: דו"ח טרכטנברג בהמתנה

 

ההצעה: שורה של שינויים בתחומי החינוך, יוקר המחיה, מיסוי, דיור ושירותים חברתיים.

 

עשרה חודשים בדיוק חלפו מאז שהוועדה לשינוי כלכלי־חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג פרסמה את מסקנותיה, ויישומן עדיין מקרטע. נכון לעכשיו יושמו רק 25 מסקנות מתוך 139 המלצות הוועדה שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות מחאת הקיץ הקודם. המספרים הנוספים מלמדים עד כמה סיפורו של הדו"ח תקוע: 65 מההמלצות נמצאות בטיפול, 19 המלצות תקועות ו־24 המלצות לא אומצו כלל.

 

ישנן עדויות למכביר הסותרות את ההבטחות החוזרות של נתניהו בדבר אימוצו המלא של הדו"ח, דוגמת ההמלצות בנושא הקשחת הכללים לתקצוב ישיבות ומתן מלגות לאברכים. המלצות אלה כלל לא עלו לשולחן הממשלה הודות לדיל של נתניהו עם שר הפנים אלי ישי. הצעות נפיצות נוספות אחרות שנדחו הן העלאת הפרשות המעסיק לביטוח לאומי, הגדרת תנאי הסף לשירותי תחבורה ציבורית בפריפריה, והרחבת היצע מעונות היום.

 

בין המסקנות הבולטות שהממשלה כן אימצה ניתן למצוא את חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, הרחבת התוכניות להעצמה תעסוקתית של מגזרי מיעוטים, והגברת אכיפת חוקי העבודה.

 

טרכטנברג מגיש את הדו"ח לראש הממשלה. היישום מקרטע טרכטנברג מגיש את הדו"ח לראש הממשלה. היישום מקרטע צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

 

יוקר המחיה: רעיון הוזלת החלב הוחזר למגירה

 

ההצעה: הפחתת מחיר המטרה של החלב והגברת הרגולציה על מחלבות.

מחאת הקוטג' של 2011 הובילה ללחץ ציבורי בתקשורת ובכנסת, שדחק בממשלה להשיב חלק ממוצרי החלב לפיקוח. לאור הלחצים, ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בפתרון החביב עליו - הקמת ועדה, והבטיח פתרונות מהירים וישימים שיגבירו תחרות בענף. הוועדה בראשותו של מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי הגישה את מסקנותיה ביולי 2011, ואלה כללו הפחתת מחיר המטרה של החלב ב־6 אגורות והגברת הרגולציה על מחלבות. הן היו אמורות לזכות באישור השרים באוגוסט.

 

עם זאת, לובי של הרפתנים הוביל להתנגדות חלק מהשרים. במקביל, משרד החקלאות מחה וביקש להגן על הרפתנים הקטנים. כל אלו, בצירוף הסתייגויות משפטיות, גרמו לנתניהו לדחות את הדיון בנושא. לפני כחודש ניסה מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר להחיות את המסקנות, והציע מתווה פשרה חדש שכולל פיצויים לרפתנים קטנים. אלא שהם סירבו להורדה גדולה מאגורה אחת במחיר המטרה מדי שנה, והמסקנות הוחזרו למגירה. כעת שואפים בתמ"ת להצמיד את מסקנות ועדת המשנה לחלב למסקנות ועדת קדמי שהוגשו בימים האחרונים לאישור השרים.

 

רפתנים מפגינים נגד הפחתת מחיר המטרה רפתנים מפגינים נגד הפחתת מחיר המטרה צילום: אוראל כהן

 

מס עשירים: מקווים שהגדלת המס לעשירים תישכח

 

ההצעה: מס יסף בשיעור 2% יחול על מי שהכנסתו השנתית גבוהה ממיליון שקל.

 

אחת ההמלצות הנפיצות ביותר של ועדת טרכטנברג היתה להגביר את המיסוי על מי שהכנסותיהם גבוהות במיוחד. מס עשירים זה, או בשמו המקצועי "מס יסף", אמור לספק תוספת של 2% בגבייה ממי שהכנסתם השנתית גבוהה ממיליון שקל. הוא אמור להיות מוטל לא רק על שכר, אלא גם על הכנסות מדיבידנדים, מריבית ומרווחי הון.

 

ההמלצה עברה את המשוכה הממשלתית אך נתקעה בדצמבר בוועדת הכספים, כי היו"ר ח"כ משה גפני חשש שהמס יחול גם על קשישים שירצו למשוך חסכונות בבת אחת. לאחרונה ביצע גפני נכונות לאשר את המס עם החרגות, וגם גורמים באוצר ובמס הכנסה ניסו לקדם את הנושא, אך נתקלו בחומה בצורה במשרד ראש הממשלה שהטיל איפול על הנושא שנותר תקוע.

 

שכר בכירים: הבכירים עוד לא סופגים קיצוץ בשכר

 

ההצעה: לא להגביל את שכר הבכירים, רק לקבוע נורמות התנהגות חדשות בנושא.

 

נושא שכר הבכירים עלה לדיון ראשון כבר בימי ממשלת אולמרט, אך רק השבוע הגיע החוק בעניין לדיון ראשון בכנסת. לפי הצעת החוק, שיזמו הח"כים שלי יחימוביץ' וחיים כץ, חברות יחויבו לקיים זיקה בין שכר בכיריהן לשכר העובדים הפשוטים. כך, שכרו של הבכיר בחברה לא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. ההצעה כבר אושרה בקריאה טרומית בקדנציה הקודמת, אלא שבנימין נתניהו והאוצר התנגדו למעורבות ממשלתית ולא המשיכו את הדיון.

 

באפריל 2010 הקים נתניהו ועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן שתבחן את החוק. אלא שרק בפברואר 2011 הציג נאמן תזכיר חוק מרוכך שלפיו במקום להגביל את השכר, נקבעו כללים לנורמות מקובלות שלפיהן ייקבע השכר, ודיון ראשון בעניין נקבע רק להשבוע.

 

הריכוזיות במשק: אין זמן לפצל אחזקות לבעלי השליטה

 

ההצעה: הפרדה של בעלי שליטה באחזקות של גוף ריאלי ופיננסי.

 

שנה וחצי לתוך הקדנציה נכנע ראש הממשלה בנימין נתניהו ללחץ הציבורי ולקריאות ועדת הכספים, ומינה באוקטובר 2010 ועדה להגברת התחרותיות. נתניהו הקציב לה אז ארבעה חודשי עבודה, אלא שראשיה איל גבאי וחיים שני, לצד חברים נוספים, פרשו בזה אחר זה, ורק לאחר כשנה היא הגישה את מסקנותיה. חצי שנה נוספת נדרשה לאוצר לערוך שימועים ולהגיש תזכיר חוק שעיקרו הפרדה באחזקות של גוף ריאלי וגוף פיננסי. עם זאת, החוק סייג את ההפרדה למקרים שבהם מדובר בנכסים פיננסיים בשווי של יותר מ־40 מיליארד שקל או בנכסים ריאליים בעלי מכירות של 6 מיליארד שקל.

 

לפני כחודש נערך סוף סוף הדיון בוועדת השרים לחקיקה שבו התברר כי שר האוצר יובל שטייניץ בחר לרכך את מסקנות הוועדה, ולהאריך מארבע לשש שנים את התקופה שתוקצה לבעלי שליטה למכירת נכסים צולבים.

כעת כשהמסקנות סוף סוף מתקרבות לקו הסיום עתידן לוט בערפל. בניגוד להבטחות שטייניץ ונתניהו, קיים סיכוי קלוש שהמסקנות יאושרו במושב הקיץ, מפאת חוסר זמן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x