שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 19.07.2012

אפשר בלי מחלות

מיליוני אנשים יכולים לנצח את הסרטן, הסוכרת ומחלות הלב עוד לפני שהתפרצו, וזה קל וזול יותר מאשר לחכות להן. כך טוען ד"ר דיוויד אגוּס, הרופא האישי של בכירי עמק הסיליקון וחלוץ בתעשייה הרפואית של המיפוי הגנטי, שעשויה לשנות את מושג הבריאות כפי שהכרנו אותו

אופיר דור 08:4119.07.12

ד"ר דיוויד אגוס מצביע על טבעת הנישואים שעל אצבעו. "פלטינה. זה מה שהציל את לאנס ארמסטרונג", הוא אומר, "פלטינה, כמו זו שבטבעת, שהוחדרה דרך הווריד". סיפורו של ארמסטרונג, אלוף הרכיבה על אופניים שזכה שבע פעמים רצופות במירוץ הטור דה פראנס, הוא כנראה סיפור ההחלמה המפורסם ביותר מסרטן. אבל רק אחרי ששומעים את הפרטים מאגוס, כיום רופאו של ארמסטרונג, מבינים עד כמה המקריות, ולא הידע, היתה מעורבת בסיפור ניצחון המחלה. באוקטובר 1996 אובחן אצל ארמסטרונג בן ה־25 סרטן אשכים במצב מתקדם, שהתפשט לריאות, למוח ולבטן. בשלב מסוים הרופאים התייאשו ושלחו את הספורטאי הביתה, לבלות את ימיו האחרונים עם משפחתו. ארמסטרונג לא ויתר, והגיע למעבדה באינדיאנה שבה נערכו ניסויים בבני אדם בטיפול כימותרפי ניסיוני ששילב הזרקה של המתכת הרעילה פלטינה. על ארמסטרונג זה עבד. "ועד היום אין לנו מושג איך", אומר אגוס, מחוקרי הסרטן הבכירים והמוכרים בעולם, רופא אישי מבוקש בעמק הסיליקון ובברלי הילס ומחבר רב־מכר חדש בשם "קץ המחלות". "אף אחד לא יודע אם הפלטינה בכלל נגעה בתאים הסרטניים בגופו של לאנס, או אם שינתה משהו אחר במערכת. בעצם, גם על טיפולים כימותרפיים רגילים יודעים מעט מאוד. יודעים שבצלחות פטרי במעבדה כימותרפיה הורגת תאים סרטניים. אבל גם אלכוהול עושה את זה. הניסיון להבין את המכניזם המולקולרי מאחורי הסרטן מניב מעט מאוד מאוד. אנחנו צריכים לחשוב אחרת".

 

קל להבין למה אגוס (47) כיכב ב־2009 בקמפיין "כוכבי הרוק של המדע", שנועד למשוך צעירים אמריקאים להשכלה גבוהה. בעולם האפרורי של המחקר הרפואי הוא סלב־על. מלבד ארמסטרונג הוא היה הרופא האישי של סטיב ג'ובס, השחקן דניס הופר ועוד שורה של מנהלים בכירים, כוכבי קולנוע ופוליטיקאים. הוא מנהל את מכון ווסטסייד לסרטן ורפואה מולקולרית באוניברסיטת דרום קליפורניה, המייסד של oncology.com, האתר הגדול באמריקה למידע על מחלת הסרטן, ושל Navigenics, חברה צעירה שעוסקת בתחום החדש - ולדברי אגוס, תחום שיחולל מהפכה בענף הרפואה ובתוחלת החיים - ייעוץ רפואי על בסיס מיפוי גנטי אישי. לפני כמה חודשים, כשהוזמן לדבר בכנס החדשנות DLD במינכן, אחד ממטופליו בעבר, גורו הסטארט־אפים יוסי ורדי, קם ממקומו, הסתובב אל הנוכחים באולם ואמר: "כדאי לכולכם להקשיב טוב למה שהאיש הזה אומר".

 

בשנים האחרונות אגוס אומר דבר יוצא דופן, אך כזה שהמידע בשטח מגבה: הגישה של ליהנות מהחיים ובבוא היום לבטוח ברופאים היא הרסנית ומסוכנת. אנשים יכולים להוריד בעשרות אחוזים את סיכוייהם לחלות, ולהוסיף עשור ויותר לחייהם. הדרך לעשות זאת, לדבריו, היא להפסיק להסתמך על המזל ועל ביטוחים רפואיים, ולהשקיע ברצינות ברפואה מונעת. "שני שלישים מתקציב הבריאות האמריקאי מופנים לטיפול בחולים שנמצאים בשנתיים האחרונות לחייהם", הוא אומר בראיון ל"מוסף כלכליסט" שנערך במהלך ביקורו בישראל, כשהתארח בוועידת הנשיא בירושלים. "בהרבה פחות כסף אפשר להקטין משמעותית את מספר החולים והמחלות. קח לדוגמה את הסרטן", הוא ממשיך. "אני חוקר את הסרטן ומטפל בו כבר שני עשורים, ושיעורי ההצלחה במאבק במחלה לא השתפרו בהם. למעשה, הם לא השתפרו מאז שנולדתי. מוות ממחלות לב הצלחנו לצמצם ב־67%, אבל מוות מסרטן צמצמנו בבקושי 8% ב־60 שנה. כל המיליארדים שהושקעו במחקר לא שינו את התמונה. לי אישית נמאס לומר לחולים שלי 'אין לי עוד מה לתת לך'. זה הורג אותי. וכך התחלתי להבין שלעשות את עבודתי כחוקר לא בהכרח יעזור לאנשים, כי בשנים הקרובות המחלה הזאת תישאר מורכבת בהרבה מכדי שנוכל לנצח אותה. אבל גיליתי שהידע הקיים כן מאפשר לנו להימנע ממנה, ולהוריד בעשרות אחוזים את הסיכוי ללקות בסרטן. את זה כל אחד יכול לעשות כבר עכשיו".

 

אגוס בירושלים. "המו"ל אמר לי שאדם שהזדהה כסטיב ג'ובס התקשר והורה לו לשנות את 'השם המטומטם' של הספר שלי. כשהתקשרתי לסטיב הוא אמר לי 'שיווק זה לא התחום שלך'" אגוס בירושלים. "המו"ל אמר לי שאדם שהזדהה כסטיב ג'ובס התקשר והורה לו לשנות את 'השם המטומטם' של הספר שלי. כשהתקשרתי לסטיב הוא אמר לי 'שיווק זה לא התחום שלך'" צילום: נמרוד גליקמן

 

לירוק כדי לדעת

 

אגוס מטפח כיום שני מפעלי חיים. הראשון הוא חברה שאפתנית שמתיימרת להגשים את בשורתו להפחית באופן משמעותי את הסיכוי לחלות, ולהפחית את מספר החולים בעולם: חברת המיפוי הגנטי האישי Navigenics, שהקים עם יזם הביומד הסדרתי דיטריך שטפן, לשעבר בכיר בפרויקט מיפוי הגנום האנושי.

 

כיום, המלצות רפואיות מתבססות על סטטיסטיקה כללית: אצל רוב הציבור אכילת תפוחים מורידה במעט את הסיכוי ללקות בדלקות ועישון סיגריות מעלה את הסיכון ללקות בסרטן. עדיין יש אנשים שמעשנים כל חייהם ונותרים בריאים, ואחרים ששומרים על הבריאות אך לוקים במחלה קשה כאילו בלי סיבה, ממש כאילו מדובר היה בהגרלה.

 

ג'ובס. לקוח מרוצה עד הסוף ג'ובס. לקוח מרוצה עד הסוף צילום: רויטרס

בשני העשורים האחרונים זה מתחיל להשתנות. מאז סיום פרויקט מיפוי גנום האדם בעשור הקודם מתגלים עוד ועוד קשרים בין רצפים גנטיים לבין סיכון מוגבר למחלות, או פגיעות ייחודית של מערכות הגוף. פתאום מחלות נראות פחות כמו מכת גורל, ויותר כמו תוצאה של נקודות התורפה הנסתרות הייחודיות לאנשים שונים. במקביל, המחיר של סריקות וניתוחים גנטיים צונח משנה לשנה. לפני כעשור סריקת גנום שלם עלתה כמיליארד דולר. כיום עלותה היא כ־4,000 דולר.

 

אגוס וחלוצים אחרים בתחום המיפוי הגנטי והרפואה האישית טוענים שבקרוב המלצות כלליות כגון לאכול תפוחים או לא לעשן יתחלפו בהמלצות אישיות, שמתאימות לתכונותיו האישיות של כל אדם. ברצף הגנטי לא מוצפנים תאריך וסיבת המוות של כל אדם, אלא הרבה רמזים על רגישות למחלות, למזונות ולתרופות. הניתוח הגנטי מגלה במה כל אחד שונה, ומה זה אומר על בריאותו.

 

נאביג'ניקס של אגוס היא אחת מ־15 חברות שקמו בשנים האחרונות כדי להפוך את הידע הגנטי ההולך ומצטבר לשירות רפואי־עסקי. שיטתן דומה: לקוח השירות יורק לתוך מבחנה, והחברה מנתחת במעבדה מאות מקטעים ברצף הגנטי שלו, ומבררת אילו מהם מזוהים עם בעיות רפואיות מוכרות.

 

החברה הבולטת בתחום היא 23andMe, שהקימה אן וו'גיטסקי, אשתו של מייסד גוגל סרגיי ברין. תמורת 299 דולר 23andMe שולחת לכמעט כל כתובת בעולם מבחנה לדגימת רוק, שאחר כך מנותחת במעבדות החברה. חודש לאחר היריקה הלקוח יכול להתחבר לחשבון באתר החברה ולקרוא בו דו"ח שמפרט כ־200 מתכונותיו, מהנטייה להסמיק בהשפעת אלכוהול ועד לסיכון להשמנת יתר או להתפרצות סרטן הריאות, וכן פרטים לגבי מוצאו ושושלתו, והאם הוא עשוי להיות קרוב רחוק של אדם מפורסם. לפי פרסומים, מאז 2006 השתמשו בשירותי החברה כ־150 אלף איש.

 

נאביג'ניקס היא אחת משתי מתחרותיה העיקריות של 23andMe - יחד עם חברת Decode מאיסלנד, שהוקמה ב־1996 וב־2008 כמעט פשטה רגל ונרכשה בידי משקיעים פרטיים. לשתי החברות קהל לקוחות קטן בהרבה, אך גם תדמית יותר רצינית וממוסדת מזו של החברה השובבה, שהתפרסמה בין השאר ב"מסיבות יריקות" ראוותניות שבהן סלבריטאים כגון איוונקה טראמפ ורופרט מרדוק העניקו דגימות דנ"א לבדיקה.

 

לדוגמה, השירות של נאביג'ניקס, שעם משקיעיה נמנות קרן ההון סיכון סקויה ותאגיד פרוקטר אנד גמבל, מוענק רק באמצעות רופאים, לרוב במסגרת הסדרים ארגוניים. את הניתוח הגנטי מקבלים בו מידי "יועץ גנטי" שעבר הכשרה מיוחדת, והוא כולל את הסיכוי לחלות ב־39 מחלות שונות, ובהן סרטן, אלצהיימר, סוכרת ומחלות לב, ואת תגובת הגוף לכ־20 תרופות שונות, לרבות מינון מומלץ ותופעות לוואי. הדיווחים נראים בערך כך: "סיכוייך לחלות במחלה הזאת עד גיל 50 הם 27%, שזה פי חמישה מהאוכלוסייה הכללית", ולעתים תתווסף המלצה לתרופה או ויטמין שיורידו את הסיכוי לחלות, לעתים בעשרות אחוזים, הכל לפי סטטיסטיקות קיימות שנוגעות לאנשים בעלי פרופיל גנטי דומה. מחירה של בדיקה כזו היה עד לפני חמש שנים כ־2,500 דולר. היום הוא נע בין 300 ל־400 דולר ועתיד לרדת בשנים הקרובות.

 

משרדי נאביג'ניקס. "יותר זול מלחלות" משרדי נאביג'ניקס. "יותר זול מלחלות" צילום: בלומברג

 

"הרגנו מספיק אנשים"

 

"הלקוחות שלנו הם בעיקר חברות אמריקאיות גדולות, שעורכות את הבדיקה ל־20–30 אלף עובדים שלהן", אומר אגוס. "מנהלים אומרים לעצמם 'אם אני מונע מקרה אחד של סרטן, זה חוסך לי 240 אלף דולר בשורה התחתונה'".

 

אגוס ערך את הבדיקות גם על עצמו, ובעקבותיהן החל ליטול כדורים להורדת רמת הכולסטרול, אף על פי שבדיקות דם העידו על רמת כולסטרול נורמלית בדמו. עוד תומך נלהב שבעקבות הבדיקות החל בטיפולים מונעים בעודו בריא הוא העיתונאי ביל וויר, מגיש תוכנית האקטואליה הוותיקה "נייטליין" ברשת ABC האמריקאית. בעקבות כתבה בת שלושה חלקים ששידר על אגוס וויר עבר בדיקה גנטית. הבדיקה גילתה אצלו סיכויים מוגברים ללקות במחלת לב, ובעקבותיה המליץ אגוס לוויר, בן ה־42 הרזה והבריא, לבצע מיפוי לב מקיף שכולל הזרקת חומר רדיואקטיבי. הבדיקה הזאת גילתה אנומליה מסוכנת בעורק המוביל ללב. "כשאנחנו קוראים בעיתון על בני 40 שהולכים ברחוב ופתאום צונחים ומתים, אנחנו קוראים על אנשים כאלה", אומר אגוס. "למנוע את ההתקף מראש זה הרבה יותר זול וקל מלהתמודד איתו אחרי שיתרחש". וויר עצמו סיכם את החוויה כך: "תמיד חשבתי שהעבודה תהרוג אותי, בסוף היא הצילה את חיי".

 

בפברואר פרסם אגוס את התוצר של מפעל חייו השני: הספר "End of Illness" ("קץ המחלות"), שבתוך שבועות הגיע לראש טבלת רבי־המכר של "הניו יורק טיימס" ו"לוס אנג'לס טיימס". בימים אלה הספר מתורגם לעברית, והוא עתיד להתפרסם בסוף השנה בהוצאת מטר. "הוושינגטון פוסט" תיאר את הספר כשילוב בין תזה מרתקת לגבי מקור הבריאות והחולי, שכתובה בפשטות ובהירות, לבין עצות לשיפור עצמי שלכאורה מזכירות כאלה שבהרבה ספרי בריאות אחרים - אלא שהן יוצאות נגד הגישה הפופולרית של "קיצורי דרך" וסודות לבריאות בזק, ודווקא מצוות לשנות את ההרגלים ואת אורח החיים, ובנוסף הן מנומקות, מבוססות על סטטיסטיקה ומחקר, ולעתים מנוגדות לדעה הרווחת ולאינטואיציה. יוסי ורדי, בדברי ההלל שהשמיע בפניו של אגוס בהופעתו בכנס במינכן, אמר לנוכחים: "מי מכם שלא יקרא את הספר עושה לעצמו דבר שהוא גם אידיוטי וגם חסר אחריות".

 

הספר עצמו אינו ניסיון לקדם את הבדיקות הגנטיות, אלא עוסק בכלליות בציווי לאמץ ברצינות אורח חיים של רפואה מונעת. "הרפואה המודרנית עושה רדוקציה מוגזמת ובוחנת מחלות בנפרד זו מזו, ומיתר הגוף", אומר אגוס. "אבל סרטן המעי הגס, לדוגמה, אינו מחלה של המעי הגס בלבד, אלא מחלה שמתפתחת כשמערכות הגנה אחרות בגוף נחלשות. כשהגוף נלחם בווירוס באמצעות דלקת, הוא מסיט לשם כך משאבים ומוציא את עצמו מאיזון. מחלה דלקתית במקום אחד עשויה לגזול משאבים מהמערכת שמתקנת דנ"א פגום בתאים, וכך לחשוף את הגוף לסכנת סרטן במקום אחר. מצבים פשוטים יכולים ליצור שרשרת מזיקה, ומניעה מוקדמת של מצבים פשוטים יוצרת שרשרת מחזקת".

 

העצות המעשיות בספר רבות: הוא מציג נתונים שלפיהם במצבים שונים מומלץ לקחת תוספי ויטמינים, אך נטילת תוספי ויטמינים לאורך זמן וללא התייעצות עם רופא מעלה דרמטית את הסיכון ללקות במחלות ממאירות. לדבריו, הדרך הנכונה היחידה לצרוך ויטמינים לאורך זמן היא באמצעות תזונה בריאה ומאוזנת. סוכר מעובד, לפי הנתונים שהוא מציג, הוא אחד הזרזים העוצמתיים ביותר של מחלת הסרטן, ומנגד, נטילה קבועה של אספירין לתינוקות ושל תרופות להורדת כולסטרול מורידה דרמטית את הסיכוי לחלות במחלות, קלות וקשות כאחד. עוד המלצה בספר, שלפי הנתונים מאריכה את תוחלת החיים ומשפרת את הבריאות, היא לקיים סדר יום קבוע, שבו כל ארוחה ומנוחה מתבצעות באותה השעה, 365 ימים בשנה. "אם אכלת אתמול בשעה 12 והיום בשעה שתיים בצהריים, הגוף שלך ציפה לאוכל במשך שעתיים, ומשלא הגיע הוא החל להפעיל מערכות הישרדות לייצור שומן", אמר באחרונה בראיון. המלצתו העיקרית, בשורה התחתונה, היא להיבדק בקביעות, יותר מאשר פעם בשנה, לעקוב אחר השינויים בתוצאות הבדיקות ולבדוק לעומק כל חריגה, גם אם היא בטווח הנורמלי. את רוב המחלות, שכיום זוכות למעמד של גזירת גורל, אפשר באופן הזה לדחות בשנים רבות ואף למנוע לגמרי.

 

על האבחונים הגנטיים הוא ממליץ בספר בעיקר ככלי להיכרות עם נקודות החוזק והתורפה של הגוף, השונים מאדם לאדם. לדבריו, עצות כלליות מרופאים אינן מספיקות ואינן תחליף להיכרות עם המצב האישי. וגם, רופאים רבים מקדמים רעיונות מיושנים שאינם נסמכים על מידע סטטיסטי עדכני. "זכור", הוא אומר בחיוך, "שאנחנו הרופאים היינו אלו שהמליצו פעם לאכול מרגרינה במקום חמאה, והרגנו כך לא מעט אנשים. בפרסומות לסיגריות מלפני כמה עשורים רופאים המליצו לעשן מרלבורו כי הוא בריא יותר לגרון. בשנות השישים 70% מהרופאים עישנו".

 

מעבדה לחקר הסרטן בניו יורק. "לא באמת מבינים" מעבדה לחקר הסרטן בניו יורק. "לא באמת מבינים" צילום: בלומברג

 

המראה הגנטית

 

השם המקורי של ספרו של אגוס לא היה "קץ המחלות" אלא "מהי בריאות". הסיבה לשינוי השם, ממש ברגע האחרון, היתה שאחד ממטופליו של אגוס לא ממש התלהב מהכותרת. "שבועיים אחרי שהעברתי את השם למו"ל שלי הוא התקשר אליי ואמר לי שמישהו התקשר אליו, הזדהה כסטיב ג'ובס ואמר שזו הכותרת הכי מטומטמת שראה מימיו, ופשוט אמר לו לשנות את זה ל'קץ המחלות'. התקשרתי לסטיב ושאלתי אותו: 'למה התקשרת למוציא לאור ולא אליי?', והוא ענה: 'אגוס, זה התפקיד שלו לשווק את הספר, לא שלך'. סטיב אמר לי שהמילה בריאות נשמעת כמו משהו שחייבים לאכול אבל הוא לא טעים, ושאף אחד לא יביא ספר כזה במתנה כי זה ייראה כמו מתיחת ביקורת על האדם השני. אז שינינו".

 

הספר שלך מצטרף לזרם של ספרים, כתבות ותוכניות על בריאות. השפע הזה באמת עוזר לבריאות של אנשים?

"הבעיה בשפע המידע הזה היא שבכל המקומות הוא נראה אותו הדבר. מידע הוא תמיד טוב, אבל יש הבדל בין עצה שמבוססת על מחקר בשישה אנשים במשך חודש לכזו שמבוססת על מחקר ב־20 אלף איש לאורך עשור. לעתים קרובות מדי מקור הנתונים חסר, ועל זה צריך לשאול.

 

"יש גם בעיה עם כללים גורפים, שמאפיינים את תקופתנו. אין תשובה מוחלטת לשאלה אם כוס יין אדום ביום זה טוב או רע. לאדם אחד זה יועיל לאורך זמן, ואדם אחר זה יחשוף לסיכונים".

 

אני קצת נרתע מלשאול, אבל אני הולך לרופא רק כשאני ממש חולה, ומנסה לעשות את זה כמה שפחות. אתה חושב שזה רע?

"זה לא בהכרח רע, אבל אני רוצה שתיקח אחריות על בריאותך ותתחיל לאסוף נתונים על הגוף שלך. הרופא מודד לך את לחץ הדם כשאתה נפגש איתו באיזה יום בצהריים, פעם בהרבה זמן. אבל מי מודד אותו כשאתה קם בבוקר או כשאתה עצבני אחרי שיחת טלפון? כשאתה הולך לרופא פעם בשנתיים הרבה מידע קריטי הולך לאיבוד. רוב הזמן הרופא מקבל החלטות לגביך על סמך מידע חלקי מאוד. אני רוצה שהמידע לא יאבד. שהוא יהיה בידיך, ושתנהל דיאלוג עם הרופא ותבנה בעזרתו תוכנית בריאותית לא רק עד שתרגיש יותר טוב, אלא לעשור הקרוב".

 

כתב העת "נייצ'ר" מצא ב־2009 הבדלים של 50% בניתוחים שהחברה שלך ו־23andMe עשו לאותן דגימות דנ"א. ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" מצאו שאנשים לא משנים את אורח חייהם בעקבות הניתוחים שלכם. האם הטכנולוגיה החדשה בשלה?

"שמעון פרס, שהוא אחד האנשים הנערצים עליי, סיפר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס השנה איך המצאת המראה שינתה את האנושות. הוא אמר שפתאום, בפעם הראשונה, לאנשים היה אכפת איך הם נראים. מיפוי גנטי, או טכנולוגיה חדשה אחרת, של ניתוח החלבונים שנוצרים בגוף, הם המראה הבאה. היום אין דרך אמיתית להראות לכל אדם מה בדיוק קורה בגופו כשהוא מעשן. אבל כשאוכל להגיד לך 'תקשיב, העישון מתחיל לגרום לך לסרטן שיתפרץ בקרוב, הנה הוא', אני מבטיח לך שתפסיק".

 

ואני נתקלתי דווקא בטענה שגם אם המיפוי הגנטי יראה סיכון מוגבר לסרטן או אלצהיימר, לא יהיה אפשר למנוע את זה. שהמיפוי בעצם מגלה עתיד שאולי עדיף לנו לא לדעת.

"לא. כל המחלות שאנחנו בודקים הן כאלה שאפשר לעכב או למנוע. 39 המחלות שמופיעות בניתוח שלנו מזורזות על ידי מרכיב סביבתי שאתה יכול לשלוט בו באמצעות שינוי בתזונה או בהתנהגות, או נטילת תרופה. כשאנשים מודעים לסיכונים ומתחשבים בהם מצבם משתפר. זה אולי פחות משתלם לרופאים, שמתוגמלים על טיפול במחלות ולא על עצם היעדרן, אבל תמיד כדאי לדעת ולפעול".

 

אגוס בכנס DLD. טיפ מיוסי ורדי אגוס בכנס DLD. טיפ מיוסי ורדי צילום: גטי אימג' ohannes Simon

 

אופטימיות נגד אלצהיימר

 

"בעשור הקרוב תהיה לגנטיקה השפעה משמעותית מאוד בכל תחומי הרפואה, ונוכל, לדוגמה, לדעת טוב יותר איך אנשים יגיבו לתרופות וטיפולים", אומר ל"מוסף כלכליסט" פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה לתסמונות סרטן גנטיות (אונקוגנטיקה) בבית החולים שיבא תל השומר. "כבר היום נערכות בבתי חולים בישראל בדיקות לזיהוי הנטייה לפתח מחלות כגון סרטן השד או סרטן המעי הגס, והבדיקות הגנטיות ישפרו את התהליך".

 

עם זאת, בנוגע לחברות המסחריות שפועלות כיום פרידמן מגלה סקפטיות. "כמה מהחברות האלה משתמשות בטכניקה מיושנת ולא אמינה", הוא אומר. "בדיקה אמיתית דורשת לעבור על כל 3 מיליארד האותיות בגנום, או לפחות על כל 23 אלף הגנים בדנ"א. השירותים במחיר הנוח שהחברות המסחריות מציעות מגלים מעט מאוד, ולכל היותר הם יגלו שהסיכוי שלך לחלות גבוה ב־10%–15% מאשר באוכלוסייה הכללית. על סיכון כזה אפשר ללמוד גם מההיסטוריה המשפחתית. בדיקות רציניות ויקרות יותר יגלו איפה הסיכון גבוה ב־400%–500%. הבדיקות המקדימות שאנחנו עושים לסרטן השד מביאות הרבה נשים לנקוט טיפול מונע. כיום כל אישה חמישית שאנחנו מאבחנים כבעלת סיכון גבוה לסרטן השד עושה כריתת שד מונעת ושחזור, ובשבדיה זה מגיע לארבע מחמש מאובחנות".

 

דיוויד אגוס, החזון שאתה מציג בספר הוא עיכוב מחלות קשות בעשור. כבר עכשיו יש שמציבים רף גבוה יותר. הגנטיקאי ד"ר אוברי דה גריי, לדוגמה, טוען בספר "קץ ההזדקנות" שהזִקנה עצמה היא אוסף מחלות שאפשר למנוע, ושבעתיד תוחלת החיים תתארך בעשרות, ואף מאות שנים.

 

"מי יודע מה יקרה בעתיד? מה שכן, בחודשים האחרונים מגיעים עוד ועוד נתונים שמראים שייתכן שנוכל למצוא תרופה לאלצהיימר. אז תחשוב על זה כך, אם אתה נמצא בסיכון גבוה לחלות באלצהיימר, כדאי לך עכשיו לעשות כל דבר שאתה יכול כדי לעכב את ההתפרצות. אופטימיות היא באמת אסטרטגיה רפואית טובה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x