שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אקדמיה

הממשלה ממשיכה לא לספור את הסטודנטים

הסטודנטים היו חלק בלתי נפרד מהמחאה החברתית ובממשלה חשבו שזה הציבור שיהיה הכי קל "לקנות". אבל שנה עברה וההבטחות שניתנו לסטודנטים נשארו ברובן על הנייר: השינוי בשיטת ההנחות בארנונה תקוע, רשות המסים עדיין לא מכירה בסטודנט כזכאי להקלות, ולהורים שגם לומדים בקושי ניתן סיוע. עוד סיבות טובות למחאה?

חן פונדק 08:1926.06.12

כמעט שנה בדיוק חלפה מאז יצאה לדרך המחאה החברתית של קיץ 2011. קצת קשה לזכור זאת אולי, אבל לבד מדפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן, מי שהובילו את ההתעוררות האזרחית ההיא היו אגודות הסטודנטים בראשות יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי. בתוך שלל הקריאות לצדק חברתי, דרשו תלמידי האקדמיה הישראלית הקלות והטבות מסוגים שונים, אם בדיור ואם בנסיעות בתחבורה הציבורית. כמעט 12 חודשים חלפו מאז, דו"ח טרכטנברג כבר הוגש, שונה, אושר ונתקע, ובכל מקרה נדמה כי כמעט דבר לא השתנה במצבו של הסטודנט הישראלי.

 

בשבוע שעבר אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), בראשות שר החינוך גדעון סער, שורה של הטבות לציבור הסטודנטים המילואימניקים, דוגמת קדימות ברישום למלגות ולמעונות ועדיפות ברישום לשיעורי עזר ולקורסים. לכאורה נדמה כי הסטודנטים מקבלים כיום יותר הטבות מהמדינה, אלא שחלק נכבד מההקלות האלה נותר בינתיים על הנייר בלבד בשל סחבת בקבלת ההחלטות. כמו כן, מגבלות, בירוקרטיה וחוסר שוויון מביאים לכך שחלק מהסטודנטים אינם יכולים לנצל את ההטבות הניתנות להם. "כלכליסט" ריכז את ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בתחום, אך גם את כל הסיבות שבגללן תפספסו את ההטבות הללו.

 

הפגנת סטודנטים בשנה שעברה הפגנת סטודנטים בשנה שעברה צילום: אלכס קולומויסקי

 

ארנונה

ועדה רודפת ועדה, וההמלצה למתן הנחות עוד לא מיושמת

 

הארנונה היא אחד התחומים הכואבים ביותר מבחינתם של הסטודנטים הישראלים. ערימה של כללים וחוקים, לצד קשיחות מצד הרשויות המקומיות, מקשות מאוד על חייהם של התלמידים המעוניינים ליהנות מהנחה כלשהי בתשלום. יתרה מזאת, הן גם יוצרות מציאות אבסורדית שבה דווקא הסטודנטים הנזקקים לסיוע - אינם זכאים לו.

 

בדצמבר האחרון ועדת קהת מטעם משרד הפנים, שבחנה את נושא ההנחות בתשלומי הארנונה, הגישה את מסקנותיה לשר הפנים אלי ישי. הוועדה הוקמה לבחון את ההטבות הניתנות בארנונה בעקבות המחאה החברתית, ולאור העובדה שבמשך עשור לא עודכנו תנאי ההטבות להקלה בארנונה. ההנחות בתשלום זה מוענקות כיום בהתאם לאפיון האוכלוסייה, בין היתר לבעלי הכנסה נמוכה.

 

ההנחה בארנונה ניתנת לבעלי הכנסה נמוכה מתוך תפיסה שאלה זקוקים לסיוע מן הרשות המקומית, אלא שיישום הרעיון ההוגן הזה על סטודנטים יוצר עוול משמעותי. על פי סקר התאחדות הסטודנטים, 75% מהסטודנטים בישראל עובדים במהלך לימודיהם, חלקם כדי לממן את שכר הלימוד ואת שכר הדירה שעומד על 1,650 שקל לחודש בממוצע לסטודנט, לפני הוצאות אחרות. וכך בדיוק נוצר האבסורד: סטודנטים המגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוך שאינם יכולים להרשות לעצמם שלא לעבוד בשילוב עם הלימודים ומכניסים לחשבונם שכר חודשי, מוצאים עצמם נטולי זכאות להנחה בארנונה. זאת בניגוד לסטודנטים שיכולים להפסיק לעבוד לכמה חודשים ולהסתמך על עזרה כלכלית מההורים.

 

כיום בשביל לקבל 80% הנחה בארנונה, צריך משכורת של עד 2,040 שקל בחודש בחודשים שנבדקים על ידי הרשות המקומית - לרוב אוקטובר־דצמבר. מי שהשתכר 2,040–2,346 שקל זוכה להנחה של 60%, ואלו המכניסים בכל חודש 2,347–2,652 שקל זכאים להנחה המינימלית של 40%. מדובר בשכר חודשי שבו סטודנט ממעמד סוציו־אקונומי נמוך אינו יכול להסתפק.

 

במסקנותיה בחרה ועדת קהת להשאיר את מרכיבי ההנחה בארנונה כפי שהם, אך הכניסה עדכונים וקבעה כי שכר הלימוד לאוניברסיטאות וגם מלגות ינוכו מהכנסת הסטודנט בחישוב ההכנסה הקובעת לעניין הזכאות להנחה בארנונה. בנוסף, הוועדה קבעה כי מבחן ההכנסה לקבלת הפטור יהיה גבוה ב־25% ממה שהיה עד כה. החלטה זו היתה אמורה לתקן מצב מעוות שבו הסטודנטים שהיו עובדים למחייתם היו מודרים מן ההטבה בארנונה כיוון שהיו חוצים במעט את סף ההנחה.

 

ההכרה של משרד הפנים בשכר לימוד אוניברסיטאי כניכוי להכנסה השנתית, היתה יכולה ליצור מצב נוח יותר שבו כל סטודנט יוכל להשתכר עד 4,150 שקל בחודש בערך ועדיין להיות זכאי להנחה מינימלית בארנונה.

 

אלא שתוכניות לחוד ומציאות פוליטית ישראלית לחוד. לאחר הגשת מסקנות הוועדה שבתו הרשויות המקומיות וראש הממשלה הגיע להסכם להפסקת השביתה, שכלל גם את הקפאת המלצות ועדת קהת לתקופה של 45 יום. מטרת ההקפאה היתה לאפשר לשר הפנים ולוועדה מקצועית חדשה לשקול מחדש את ההמלצות, והיא הסתיימה בסוף פברואר 2012. אלא שבתום תקופת ההקפאה מונתה ועדה חדשה בראשות סמנכ"ל בכיר במשרד הפנים, שאמורה לבחון את יישום המלצות קהת. נכון לעכשיו ההטבות עדיין לא מיושמות, ועד שתתקבל החלטה רשמית של משרד הפנים רשויות מקומיות אינן רשאיות להעניק אותן.

 

התוצאה של המצב הקיים היא שסטודנטים רבים בוחרים שלא לעבוד בחודשים בשנה שלפיהם נקבעת ההנחה בארנונה - אוקטובר־דצמבר. אלו הם דווקא חודשים אידיאליים לעבודה במהלך הלימודים, כיוון שלא מדובר בתקופת בחינות.

 

אלי ישי. נתניהו התערב והשינוי בארנונה הוקפא אלי ישי. נתניהו התערב והשינוי בארנונה הוקפא צילום:מיקי אלון

 

מס הכנסה

לא מקבלים נקודות זיכוי בתקופת הלימודים עצמה

 

נדמה כי תחום מס ההכנסה אינו עושה חסד גדול עם תלמידי האקדמיה בישראל. אף שניתנת הנחה בתשלום המס למסיימי שירות צבאי, שלעתים נמשכת אל תוך ימי הלימודים - סטודנט ישראלי אינו מקבל כל הטבה מעשית ממס הכנסה על עצם היותו סטודנט.

 

את ההנחה במס ההכנסה מקבלים עם הפרידה מכיתות האוניברסיטה או המכללה. כל אדם שסיים לימודיו וזכאי לתואר אקדמי, זכאי להטבות מס באמצעות נקודות זיכוי על פי השיטה הבאה: נקודת זיכוי אחת אם מדובר בבעל תואר ראשון, ומחצית נקודת זיכוי נוספת אם מדובר בבעל תואר שני. נקודת הזיכוי עבור התואר הראשון ניתנת שנה לאחר קבלת הזכאות לתואר במשך שלוש שנים, ומחצית נקודת הזיכוי לתואר השני ניתנת במשך שנתיים, שנה לאחר הזכאות לתואר. בשנת 2011 היה שווייה של נקודת זיכוי כזו כ־2,508 שקל בשנה.

 

אלא שגם פה המדינה מקשה. מי שסיים לימודי רפואה או עשה דוקטורט במסלול ישיר זכאי לנקודת זיכוי אחת בשלוש השנים הראשונות לאחר סיום התואר, ולאחר מכן נהנה משנתיים נוספות של חצי נקודת זיכוי. הדחייה בקבלת ההטבה עד לסיום לימודי הדוקטורט ניתנת מתוך החשיבה שסטודנטים לרפואה אינם יכולים להספיק לעבוד במשרה מלאה בזמן לימודיהם ולהגיע לרמת הכנסה המנוכה ממנה מס.

 

לעומת זאת, סטודנטים שלמדו תואר ראשון ושני ברצף אך לא באחד משני המסלולים שלעיל מפסידים את ההטבה. הסיבה לכך היא שרשות המסים אינה מאפשרת לדחות בשנה את תחילת ספירת השנים להטבה כפי שהיא נוהגת עם תלמידי הרפואה והדוקטורט הישיר. חלק מהסטודנטים לתואר שני אכן משלבים עבודה במשרה מלאה, אולם מסלולי תואר שני רבים עמוסים מדי מכדי לשאת ביותר ממשרה חלקית.

 

כמו כן ההטבה ניתנת במשך שלוש שנים או לפי מספר שנות הלימוד, הקצר מבין השניים. במילים אחרות, סטודנטים חרוצים שסיימו את התואר הראשון בתוך שנתיים, הפסידו שנה של הטבה. כך גם מי שסיים תואר שני בשנה, כפי שקורה למי שיוצא ללימודים באנגליה, למשל.

 

מעונות יום

אין מספיק מעונות לתינוקות בתוך המוסדות האקדמיים

 

אמנם על פי הערכות משרד החינוך, החל מספטמבר הקרוב 85% מבני 3–4 בישראל ייהנו מחינוך חינם, אך לסוגיית חינוך הקטנים יותר עוד לא נראה פתרון באופק. מחירי מעונות היום מקשים כיום על כל בני זוג היוצאים לעבוד, ובמיוחד על זוגות סטודנטים. לפי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים ב־2011, 13% מהסטודנטים הם הורים לילדים, כש־57% מתוכם הורים לילד עד גיל שנה.

 

המוסדות האקדמיים עצמם מתקשים לספק מענה מושלם לצורכי ההורים הסטודנטים, כשרק בשמונה מהם פועלים מעונות לתינוקות: באוניברסיטאות בר־אילן, העברית ותל־אביב, בטכניון, במרכז האוניברסיטאי באריאל, במכללות חמדת הדרום ודוד ילין ובסמינר הקיבוצים. אלא שרוב המעונות האלה אינם מקבלים סימון מצד משרד התמ"ת ולכן אינם מוזלים.

 

אם לילדים הלומדת זכאית להנחה הגבוהה ביותר במעונות היום האלה, אם היא לומדת 24 שעות שבועיות ובתנאי שבעלה אינו לומד או עובד גם כן. כלומר לזוג סטודנטים לא ניתנת ההנחה המשמעותית ביותר.

 

תחבורה ציבורית

ההפגנות עבדו וההנחות שניתנות מגיעות גם עד 50%

 

אם יש תחום שבו מצבם של הסטודנטים השתפר בעקבות מחאת 2011, הרי שזהו תחום התחבורה הציבורית. נכון להיום מקבלים תלמידי האקדמיה הנוסעים ברכבות ובאוטובוסים הנחות של 30%–50%. ברכבת ישראל זכאים הסטודנטים להנחות של 30% ומעלה ברכישת כרטיסי הלוך וחזור ו־33% ברכישת כרטיסיית 12 נסיעות.

 

כדי ליהנות מהנחות באוטובוס על הסטודנט להנפיק אצל אחת מחברות התחבורה כרטיס רב־קו ולהטעין אותו בעמדת ההנפקה בפרופיל של סטודנט. הכרטיס מקנה 33% הנחה ברכישת כרטיסייה בקווים שבהם עלות הנסיעה הרגילה היא עד 24 שקל, ו־30% הנחה בקווים שבהם עלות הנסיעה הרגילה גבוהה מ־24 שקל. מי שרוכש כרטיס חופשי סמסטריאלי, שעלותו נעה בין כ־400 ל־1,500 שקל בהתאם לאזור בארץ, מקבל הנחה של 50% בכל נסיעה בין־עירונית ובכל נסיעה עירונית.

 

אחת הבעיות שבהן בכל זאת נתקלים הסטודנטים, נוגעת לכך שכרטיסי החופשי סטודנטיאלי מחולקים לפי אזורים, כשלכל אזור מחיר אחר. כלומר, סטודנט שנוסע בתחבורה הציבורית הפנימית בנוסף לבין־עירונית בשתי ערים מאזורים שונים בארץ, צריך לקנות שני כרטיסים שונים. אין כיום כרטיס שתקף לכל הארץ.

 

כלכליסט באייפד - חוויה אינטראקטיבית שעוד לא נראתה בישראל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x