• תפריט
דעות

גרמניה צריכה לחזור למארק

לא, אל תקשיבו לחוזי השחורות שצופים את קריסת גרמניה ביום שלאחר יציאתה מגוש היורו, חזרתה למארק הגרמני דווקא תטיב עימה. מדינות הפריפריה של גוש היורו מעיקות כאבן רחיים על צווארה של הכלכלה הגדולה והיצרנית בגוש היורו

גלעד אלפר 08:0715.06.12
ההנהגה הפוליטית הגרמנית שודדת את אזרחיה ומשתמשת בכספם כדי לתמוך בכלכלות החולות והמושחתות של מדינות הים התיכון. זוהי עובדה כלכלית שלפעמים מנסים להסתיר אותה עם דיבורים על סולידריות אירופאית, הצלת כלכלת העולם, אחריותה ההיסטורית של גרמניה וכו". אולם העובדה היא שהגרמנים עם שיעורי החיסכון הגבוהים שלהם, אורח החיים היחסית צנוע שלהם ועם הרבה עבודה קשה מממנים את שכניהם, העסוקים בעיקר ברמאויות מס ובתכנון הסיאסטה הבאה.

 

בעוד שתשומת הלב מופנית ליוון, ספרד ואיטליה, ייתכן שהמדינה שעתידה להיות נתמכת הסעד העיקרית של גרמניה, היא דווקא צרפת. במחקר שנכתב ע"י בנק ברנברג הגרמני נמצא כי צרפת היא מדינה יוצאת דופן. מה שמייחד את צרפת היא לאו דווקא העובדה שמצבה הכלכלי רעוע, מבחינת הגירעון הממשלתי, הגירעון המסחרי, ושוק עבודה קשיח. מה שמיוחד בה הוא שבניגוד לשאר המדינות שמצבן קשה, צרפת אינה עושה דבר וחצי דבר כדי לשפר את מצבה. כפי שאפשר לראות בגרף המצורף (המציג את ההוצאה הציבורית של מדינות גוש היורו), צרפת מגדילה בעקביות את ההוצאה הממשלתית שלה, בדומה לספרד.

 

 

ומדוע שצרפת תתאמץ? הדבר הרציונאלי לעשות כאשר יש לך קרוב משפחה עשיר ופראייר שמוכן לממן את אורח החיים הנהנתני שלך, הוא להמשיך לבלות ולבזבז את כספו של הפראייר. ואכן, צרפת הודיעה לאחרונה על הורדת גיל הפרישה מ-62 ל-60 שנה (בתנאים מסוימים) ועל הקשחה נוספת של שוק העבודה. שאלה מעניינת הרבה יותר היא מדוע גרמניה מוכנה להמשיך לממן את יוון, ספרד, איטליה, אירלנד, פורטוגל גם יחד?

 

ומה יקרה כאשר גרמניה תתחיל לממן בקרוב מאוד את צרפת? זוהי הרי התנהגות מדהימה - פוליטיקאים גרמנים מחרימים את כספם של אזרחים גרמניים בעלי זכות בחירה ומעבירים אותו לאזרחים זרים שאינם יכולים להצביע בגרמניה. זוהי תופעה כלכלית שאין לה אח ורע בכל העולם. 

 

מימין: פרנסואה הולנד ואנגלה מרקל. גרמניה סוחבת את צרפת שהופכת למדינה נתמכת מימין: פרנסואה הולנד ואנגלה מרקל. גרמניה סוחבת את צרפת שהופכת למדינה נתמכת צילום: בלומברג

 

כולם קשורים בכולם וגם האינטרסים

 

הסבר אחד למצב האבסורדי שתיארנו הוא לחץ של בנקאים גרמניים. האינטרס של הבנקאים הבכירים הוא לשמור על הסטטוס קוו: משכורות גבוהות ובונוסים לבכירים.

 

הלחץ מצד התקשורת, ממשלות זרות, גופים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי, וכמובן מצד אובמה, הם משתנים נוספים במשוואת קבלת ההחלטות של גרמניה. אולם ייתכן שההסבר העיקרי הוא החשש הכבד של גרמניה מפני התפרקות גוש היורו והחזרה למארק הגרמני. בפועל המצב הוא שחזרה של גרמניה

 

החשש הזה נובע חלקית מהחולשה הכלכלית שתכריע כמה ממדינות אירופה שהן שוק ייצוא חשוב של גרמניה. אולם זה איננו טיעון רציני - גרמניה אמורה לממן מדינות פושטות רגל כדי שאלה ישתמשו בכסף גרמני כדי לקנות מוצרים גרמניים? השיטה הזו, שהיא למעשה גרסה מעוותת במיוחד של vendor financing, היא חסרת הגיון.

 

כנראה שמה שמפחיד את הגרמנים יותר מכל היא החזרה למארק הגרמני. המארק צפוי לשקף את חוזקה של כלכלת גרמניה וככזה הוא יהיה בין המטבעות החזקים והיקרים בעולם, אולי אף יקר יותר מהפרנק השוויצרי. לפיכך, החשש הוא שהייצוא הגרמני יקרוס פשוט בגלל שהצרכנים בעולם לא יוכלו להרשות לעצמם לקנות מוצרים גרמניים. ואם הייצוא הגרמני יקרוס, השגשוג הפנטסטי של כלכלת גרמניה יגיע לסופו. ואכן, הטיעון הזה נשמע הגיוני ואפילו משכנע.

 

רמת החיים של גרמניה תעלה וגם הכלכלה

 

אך זוהי כלכלת וודו, שטות גמורה. ולמעשה ההיפך הוא הנכון - חזרה למארק הגרמני היקר תביא לתקופת שגשוג פנומנאלית בגרמניה. הכיצד? הסיבה הראשונה היא שייצוא הוא רק צד אחד של המטבע. בצד השני נמצא הייבוא. גרמניה מייבאת כמעט את כל חומרי הגלם שהיא נזקקת להם, וכן אנרגיה, מוצרי צריכה אלקטרוניים, ביגוד, ריהוט, מחשבים, תוכנה וכמובן תיירות יוצאת. מנקודת מבטו של גרמני המשלם עם מארקים, מחירם של המוצרים והשירותים האלה יקרוס, כוח הקנייה של האזרח הגרמני ירקיע שחקים ורמת חייו תעלה פלאים. נשמע רע?

 

אך מה עם הייצוא? האם קריסת הייצוא לא תביא לאבטלה המונית? ובכן, סביר שתהיה פגיעה מסוימת בייצוא הגרמני, אולם יש לזכור שאף אחד לא קונה מכוניות מרצדס או ב.מ.וו. או אפילו פולקסווגן כי הן זולות. גם המכונות התעשייתיות שגרמניה מוכרת אינן ידועות כזולות במיוחד. בכלכלה המבוססת על איכות ומוניטין, המחיר לא תמיד משחק תפקיד עיקרי והירידה בייצוא תהיה נמוכה הרבה יותר ממה שצופים רואי השחורות.

 

בעצם, ייתכן שהירידה בייצוא תהיה ממש מינורית. הרי מטרת היצואנים, כמו כל בעל עסק, היא לא למכור במחיר גבוה אלא לייצר רווחים גבוהים ככל האפשר. עלות הייצור עבור היצואנים הגרמנים תצנח ביחד עם עלות מחירי הגלם והאנרגיה. היצואן הגרמני שחווה דיפלציית עלויות יוכל למכור את המוצרים שלו במחירים נמוכים ועדיין יצליח לייצר רווחים גבוהים. במילים אחרות, התחרותיות של היצואן הגרמני לא תיפגע.

 

אין במסקנה הזו שום דבר מפתיע או חדש. למרות מטבע יקר, יפן נהנתה מעודף סחר גדול במשך שנים רבות כי, כמו גרמניה, היא מוכרת מוצרים איכותיים. ארה"ב סובלת מגירעונות סחר מפלצתיים וזאת למרות שהדולר איבד עשרות אחוזים מערכו בעשורים האחרונים. מבחינה היסטורית, בין אם בתקופת האימפריה הרומית בגדולתה או בתקופת האימפריה הבריטית, מטבע חזק תמיד היה אחד מהיתרונות של כלכלה חזקה והיווה את הבסיס לעושרם של אזרחי הכלכלות המוצלחות.

 

ומה עם המדינות הנזקקות?

 

לטובתם של אזרחי גרמניה יש לקוות שההנהגה הפוליטית שלהם תפסיק להקשיב לתקשורת, לאובמה, ולבנקאים ותתחיל להקשיב להיסטוריה ולהיגיון.

 

ומה יהיה על המדינות הנזקקות? בטווח הארוך, ניתוק מהיר של צינור החמצן הגרמני יפעל לטובתן. הרי במוקדם או במאוחר, לגרמניה יימאס לממן את אורח החיים המופקר של מדינות הים התיכון ושל צרפת. כמו עם התמכרות לסמים, עדיף למדינות אלה לסבול את כאבי הגמילה עכשיו מאשר שנתיים מהיום כאשר הנזק המצטבר יהיה חמור פי כמה. ואם נמתח את האנלוגיה לסמים עוד שלב אחד, צריך לזכור שספרד, איטליה או צרפת מסתכנות במנת יתר שעלולה להביא להתמוטטות כלכלית/חברתית גמורה. וזהו תסריט שאף אחד לא רוצה לראות.

 

הכותב הוא אנליסט בכיר באקסלנס-נשואה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x