$
בארץ

נתניהו ינחית את מתקני קליטת הגז על תושבי הערים

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לזרז את הליך הקמת המתקנים לקליטת הגז הטבעי בישראל ולקצרו בשנה. השיטה: לעקוף את המועצה הארצית לתכנון ובנייה ולהעניק מענקים לרשויות המקומיות. המחיר: יכולת ההתנגדות של התושבים למהלך תצטמק

ליאור גוטמן 07:0307.06.12

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לזרז את הליך ההיערכות לקליטת הגז הטבעי מתגליות הים. ביום ראשון הקרוב הוא יניח על שולחן הממשלה הצעת מחליטים להקמה מזורזת של מתקני קליטה לגז טבעי בחופי ישראל. מדובר בצעד דרמטי שאותו מבצע נתניהו באמצעות מנכ"ל משרדו הראל לוקר, לאחר שעד כה נסיונות קידום הקמת מתקני קליטת הגז בדרכים המקובלות - קרי המועצה הארצית לתכנון ובנייה - לא צלחו במהירות שסיפקה את ראש הממשלה.

 

כפי שנחשף בפברואר האחרון ב"כלכליסט", בישיבת ממשלה לפני ארבעה חודשים ראש הממשלה דרש להגיש לו תזכיר חוק שיוביל להקמת מתקני קליטת גז טבעי יבשתיים. המהלך נועד לקצר ב־24 חודשים לפחות את לוח הזמנים להקמת המתקנים, ולמנוע את ההמתנה עד למיצוי הדיון בנושא במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומובסקי

 

הרשימה הנוכחית של המקומות המיועדים לאכלס את מתקני קליטת הגז הטבעי ביבשה מורכבת מכפר מסריק, חיפה, מחצבת עין איילה, מחצבת כפר מאיר שפיה, תחנת הכוח חגית באליקים, חוף דור, אזור התעשייה בקיסריה, חדרה, אזור התעשייה בעמק חפר ונתניה. רשימת מתקני קליטת הגז הימיים מורכבת כעת מארבע נקודות מערבית לעכו, לחדרה, לנתניה ולחוף דור. על פי הצעת המחליטים המדינה שואפת להקים לפחות שני מתקני קליטה, אחד במרכז הארץ ואחד בצפון, שככל הנראה יפוצלו בין הים ליבשה.

 

תוכניתו הנוכחית של ראש הממשלה אמורה לסייע בפתרון בעיית התייקרות החשמל בישראל, שמקורה בהפסקת הזרמת הגז ממצרים לישראל בשנה החולפת. כתוצאה מניתוק הצינור חברת החשמל נאלצה לשרוף סולר במקום גז, ותעריף החשמל זינק בכ־25% מאוגוסט 2011 ועד היום. כמו כן, תעריף החשמל מתוכנן להתייקר בשנה הבאה ב־6.7% נוספים ובעוד 3.7% ב־2014.

 

 

האריכו את הצינור

 

אין זו הפעם הראשונה שבה מנסה הממשלה לזרז את הקמת מתקני הקליטה. בקיץ 2010 ניסו משרדי הממשלה לקדם הקמת נקודת קליטה לגז ממאגר תמר באזור השטחים החקלאיים של קיבוץ מעיין צבי באזור זכרון יעקב, מזרחית לחוף דור. הכוונה היתה למתוח צנרת גז ממאגר תמר, המצוי 90 ק"מ מהחוף, מתוך רצון להזרים את הגז ארצה עד לסתיו 2012.

 

עם זאת, למרות הכוונות הטובות של הממשלה הביצוע היה כושל. ארגונים ירוקים ותושבי האזור טענו בתגובה לתוכנית כי המדינה משחיתה את חוף דור (ראו מסגרת), המדינה התקפלה, והוחלט על מתיחת צינור הולכה באורך 150 ק"מ ממאגר תמר אל מתקן קליטת גז דרומית לאשדוד. משם הגז אמור להתחבר לצנרת ההולכה הארצית ולזרום חזרה צפונה. תוכנית זו אמורה להתממש במהלך 2013.

 

ההליך המזורז שיזם נתניהו נועד לחתוך את שלב התכנונים של המועצה הארצית. נכון להיום המועצה אמונה על הליך בדיקת החלופות להקמת המתקנים, המתקיים בצורה אטית תוך שיתוף התושבים ובשקיפות מקסימלית ככל שניתן. כוונת המועצה היתה לסיים את התהליך עד אמצע שנת 2014, כשאז היו אמורים להתחיל בתכנון סטטוטורי של הקמת מתקן - פעולה שעשויה להימשך עוד כשנה.

 

כדי לקצר את לוחות הזמנים הקים לוקר צוות מנכ"לים הכולל את מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אלונה שפר וראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ. אנשי הצוות בחרו את עשרת מקומות הקליטה שעל החוף וצירפו להם ארבע נקודות לטיפול בגז בלב הים, כך שהמערכת הסופית תפוצל חלקה לים וחלקה ליבשה. הסיבה לכך היא שמתקן קליטה לגז חייב לכלול אפשרות להפחתת לחץ, לניקוי הגז ולהזרמתו למערכת הארצית. מתקן יבשתי מלא נדרש לכ־150 דונם בעלות הקמה של כ־200 מיליון שקל. הקמת מתקן ימי שבו תיעשה פעולת הפחתת הלחץ וחלק מהליך הניקוי תאפשר להקטין ל־20 דונם בלבד את שטחו של המתקן היבשתי.

 

מי שמוסמכות לבנות מתקנים מסוג זה הן ספקיות הגז. שני מתקנים כאלה כבר הוקמו בישראל בעשור האחרון - זה של מאגר ים תטיס באשדוד, שאותו בנתה נובל אנרג'י האמריקאית, וזה של EMG, ספקית הגז המצרי המושבתת, שהוקם באשקלון.

 

"לא צריך טובות"

 

כיצד ייעשה הליך בחירת המקומות שבם יוקמו התקנים? לפי הצעת המחליטים, שר האנרגיה עוזי לנדאו יגיש עוד החודש למועצה הארצית "בחינה תכנונית־סביבתית להערכת חלופות למתחמים יבשתיים", כאשר בחירת החלופות הסופיות תסתיים חודש לאחר מכן. עד מרץ 2013 יוגשו חוות דעת ותסקיר סביבתי מלא, כשהאישור הסופי של הנקודות יתבצע עד אמצע ספטמבר 2013. מדובר בלו"ז מהיר ביותר שאמור לחסוך 24 חודשים.

 

כדי לעודד רשויות מקומיות להקים את מתקני הקליטה בשטחיהן, לוקר וצוותו ינהלו מו"מ עם ראשי ערים ויישובים במטרה לשכנעם להקים את נקודות הקליטה בחוף. השיטה: המדינה תתחייב לתרום לאותה רשות כסף, במישרין או בעקיפין. "המדינה לא פוגעת באיכות התכנון אלא מרכזת אותו לטובת מטרה חשובה. המדינה תציע תמריצים לאותן רשויות שאליהן יפנו", אומר לוקר בשיחה עם "כלכליסט". היקף התמריצים טרם נקבע, עם זאת מקורות בלשכת נתניהו מעריכים כי הם יכולים להגיע אף לעשרות מיליוני שקלים.

 

לוקר מבהיר כי הפעם המדינה אינה מתכוונת לוותר על הבאת הגז לישראל. "לא תהיה רשות שתעשה לנו טובה. אם יהיו התנגדויות ונגיע לסוף ההליך מבלי הסכמה נפנה לחלופות אחרות, כלומר לחקיקה ראשית שתחייב הקמת מתקנים בחוף", הוא מזהיר.

 

לוקר נשמע נחרץ לאור השלכות שליחת הגז ממאגר תמר עד לאשדוד במקום לחוף דור. גז זה יגיע ארצה רק ברבעון הראשון של 2013, ותעריף החשמל לא יושפע מכך עד תחילת 2015.

 

המכשול המרכזי שכנראה אורב לממשלה כעת נוגע לוויכוח הישן היכן להקים את המתקנים. ראשי הערים לא ימהרו לריב עם תושביהם שיגלו שמתקן גז, קטן ככל שיהיה, צמח להם בחצר האחורית. בנוסף, גם אם יצליחו לשכנע את התושבים שמדובר במהלך מבורך, שמאים מקצועיים יצטרכו להחליט מה יעלה בגורל מבנים ודירות שהקימו בשטחם מתקן לאומי בעל חשיבות אסטרטגית. באופן אירוני, הסכנה הפחותה ביותר היא זו הבטיחותית, כיוון שמתקנים אלו לא יכללו בלוני גז ענקיים.

 

ראש עיריית חדרה חיים אביטן מסר כי "התנגדות העירייה להקמת מתקן גז בתחומה מבוססת על דיונים מקצועיים בתחום הביטחוני, הבטיחותי והסביבתי. אפעל בכל דרך חוקית למנוע את הקמת המתקן בעיר". מעיריית חיפה נמסר כי "הקמת מתקני גז תיעשה בתיאום עיריית חיפה או שלא תיעשה בכלל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x