סובארו שטח: זה לא ג'יפון, זו משפחתית משודרגת
בסובארו מצהירים שה־XV מתחרה ראש בראש מול יונדאי IX35 ומאזדה CX5. הם טועים. מדובר בברייה ייחודית, משפחתית שהוכשרה לנסיעה בשטח. מי שיקנה את ה־XV צריך להבין שזו מכונית האצ'בק משודרגת ושאין בכך שום רע, כל עוד היא יודעת להוציא מהנוהג בה חיוכים
1989. נווה שאנן, חיפה. אבא קנה מכונית - סובארו DL, מודל 1987, אדומה. אבא מאושר. האוטו אמין. לא כמו האסקורט הצהובה, ששפכה מנוע בדרך לחתונה ברחובות. לא כמו האוטוביאנקי האדומה, שהמוסכניק הכיר בעל פה.
סובארו, כמו של כולם. זה לא אוטו, זו השקעה. הילד, שעדיין לא מתגלח, לוקח את אבא לשיחה רצינית. הסובארו מרגישה לו רע. הוא לא אוהב את העובדה שלכולם יש כזאת, שהיא נראית כמו קופסה ומשדרת עליבות. אפילו השם שלה, DL, היה רע. במציאות קראו לדגם "ליאונה", אך הישראלים מיהרו להצמיד לו את שמה של רמת האבזור הנמוכה: חלום בורגני שהתגשם, רדיו AM ומזגן. ילד בן 13 בשכונת פועלים בחיפה לא יודע שום דבר על מעמד הביניים. הוא עדיין לא מסוגל להבין כנראה שמיליונר הוא כבר לא יהיה, אבל הוא מבין שכשאבא קנה סובארו, אבא נכנע לבינוניות. אבא לא מבין שאפשר לחלום גם בקטן.
סובארו XV מכונית טובה אינה חלום גדול. פעם, ברגע של ייאוש, הילד ביקש מאבא שיקנה לנצ'יה, שטסה בעלייה מהצ'ק פוסט לנווה שאנן. אבא צחק. גם על רכב שטח קטן אבא הטיל וטו. מי צריך את זה? אוטו שנוסע בחולות... אפשר ללכת ברגל. הילד מבטיח לעצמו הבטחה: שבחניה תמתין לו תמיד מכונית מעניינת. קטנה, גדולה, מהירה, אטית - העיקר החיוכים. אחרי הסובארו האדומה אבא קנה סובארו לבנה, ואחריה מיצובישי ירוקה. אבא בקרוב ייצא לפנסיה. הוא נוהג בטויוטה כחולה. מאוד מרוצה. עכשיו הילד נוהג בסובארו, אבל הפעם סובארו מעניינת.
גם המזגן שובת
אבא לא היה אוהב את סובארו XV. היא יותר מדי מוחצנת. נכון שכאשר מקלפים את כל תוספות הפלסטיק, הפגושים המסיביים וחישוקי הגלגלים הנאים, מתגלה מתחת לכל הפלסטיק הזה סובארו אימפרזה האצ'בק, אך עדיין, הניתוח הקוסמטי הצליח ו־XV נראית כמו מכונית בפני עצמה. ה־XV גם נותנת הזדמנות להציץ ולראות בדיוק כיצד ייראה תא הנוסעים של סובארו אימפרזה מהדור הבא שתוצג בישראל בקרוב. הביקורת ברובה טובה: הפלסטיקים עדיין נוקשים כמו שנהוג בסובארו, אך המרווח הפנימי, לפחות בהשוואה לאימפרזה היוצאת וגם ל־XV היוצאת, השתפר באופן משמעותי (אף שתא הנוסעים מלפנים עדיין צר, במיוחד באזור הירכיים). עם זאת, תא המטען עדיין קטן מאוד, 380 ליטר בלבד. מאזדה CX5 מסתיר באחוריו 403 ליטר של משטח הטענה, וליונדאי IX35 יש לא פחות מ־591 ליטר.
XV SUBARU
ברמת האבזור הבסיסית ל־XV יש שפע אבזור, כולל בקרת אקלים, אך אין מנגנון להעברת ההילוכים מגלגל ההגה. בגרסה הבכירה, תמורת עוד 13 אלף שקל מקבלים מנגנון העברת הילוכים מההגה, בקרת שיוט וגם בקרת אקלים כפולה. לסובארו XV יש מנוע בנפח 2.0 ליטרים, 150 כוחות סוס שמשודך לתיבת הילוכים רציפה. בסובארו מבטיחים שבימים טרופים של עליית מחירי דלק, ה־XV תשתה ליטר דלק בכל 15.1 ק"מ, בין היתר הודות למערכת "עצור וסע" שמדוממת את המנוע בעצירה.
בפועל, יחידת הכוח ותיבת ההילוכים של ה־XV רחוקים מהצהרותיה השאפתניות של סובארו. בעצירה, גם המזגן שובת. המנוע לא מרגיש חזק במיוחד, בטח לא כפי שמנוע שמפיק 150 כוחות סוס אמור להרגיש במכונית השוקלת 1,405 ק"ג. אולי המנוע לא אשם, זו תיבת ההילוכים הרציפה. דווקא בסובארו, חברה שהשחיזה את אמנות העברת ההילוכים הרציפים, ציידו את XV בתיבה שמזכירה את הדורות הקודמים של תיבות רציפות, כזו שמשגרת את הסל"ד לשמים בלחיצה בריאה על דוושת הגז. הזינוקים לא עושים טוב לצריכת הדלק, שעמדה על 9.4 ק"מ צנועים לליטר, רחוק מהצהרות היצרן. למי שמצפה לביצועים מסעירים או לעמידה בהצהרות על צריכת דלק מזערית, צפויה אכזבה.
אחיזה גבוהה
בנסיעה, לעומת זאת, XV לא מאכזבת. כיאה למוצר מבית סובארו היא מפיקה את המיטב משני העולמות - הסלול והתחוח. על הכביש XV מרגישה מעט נוקשה, תולדה של חישוקי הגלגלים הגדולים, אך מפגינה אחיזה גבוהה ונוחות סבירה. בשטח היא מצטיינת. נכון, לנדרובר היא לא, אין לה הילוך כוח, תיבת ההילוכים הרציפה מהווה מכשול והפגוש הקדמי נוגח בקרקע. עם זאת, ה־XV שמצוידת בבקרת משיכה יעילה, מגיעה רחוק יותר מרוב מכוניות הליסינג, וגם יותר רחוק מרוב הג'יפונים, שאינם מצוידים בהנעה כפולה.
בשבילי תל חדיד היא השאירה בקלות אבק למשפחה שניסתה לדלוק אחריה בלנד קרוזר חדשה, ואת העלייה המשובשת לבני יהודה הישנה מעל הכנרת היא בלעה בזלזול. רק חבל שאין לה גלגל רזרבי, אלא רק ערכת ניפוח תקרים.
2012, תל אביב. חיפה היא רק זיכרון. לילד יש ילדה וזיכרונות מהמון מכוניות מעניינות שהיו לו, וגם יהיו בעתיד. הילד מפוכח. הוא מבין ש"מעמד ביניים" זה לכל החיים ושהמשכנתא תיפרע רק בעוד הרבה שנים. אבל הילד עדיין חי. הוא מאוד אוהב את סובארו XV, כי הילד אוהב לטוס בשבילים של בן שמן, להגיע דרך השדות עד פתח תחנת הנזירים בנחל ציפורי ולטפס בשביל הדרדרת עד בני יהודה הישנה כדי לצפות על הכנרת, ובסוף לשוב אל הכביש הסלול ולשוב הביתה מהר.
עבור ישראלים רבים, מכוניות כאלה, שעולות 160 אלף שקל, אינן חלום בלתי מושג. אבל הוא לא אוהב את העובדה שבסובארו מדגישים שה־XV מתחרה ראש בראש מול יונדאי IX35 ומאזדה CX5, פשוט כי היא לא. היא ברייה ייחודית - משפחתית שעברה השבחה מוצלחת לנסיעה בשטח. לכן גם קל לסלוח לה על מרווח פנימי מצומצם ביחס לג'יפונים, תא מטען קטן ומחיר שנראה מעט גבוה. המאזדה והקיה שגדולות ומרווחות ממנה מעולם לא תוכננו מלכתחילה לרדת לשטח. מי שיקנה את XV צריך להבין שהוא קונה מכונית האצ'בק משודרגת ושאין בכך שום דבר רע, כל עוד היא יודעת להוציא חיוכים.
סובארו XV
מנוע: בנזין, נפח 1,995 סמ"ק, הספק מרבי 150 כ"ס, מומנט מרבי 20 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 187 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש 10.7 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 15.1 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 9.4
בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 4
מחיר: 160 אלף שקל
