חשיפת "כלכליסט": "הבנתי שמשהו ב-hallo עלול להיות מסריח"

סאגת החברה הישראלית לתקשורת (היל"ת) ממשיכה להתרחב. לאחר ש"כלכליסט" חשף בשבוע שעבר כי נגד היל"ת, מפעילת מותג hallo, ובכיריה הוגשה תלונה למשטרה, וכן נחשפה מרכזיותו של העבריין לשעבר דוד שטרנברג בפעילותיה, מגולל כעת גם איש עסקים בשם מתי אקשטיין סיפור דומה. סיפור זה כולל טענות לחוב, התחמקויות, מכירת דקות שיחה לכאורה במחירי הפסד ופגישה לילית מוזרה בתחנת דלק עם חבילות של דולרים במזומן.

"אם אוזמן להעיד במשטרה, אספר את כל הסיפור", אומר ל"כלכליסט" אקשטיין (30) מאלעד, בעלי חברת קומאקס תקשורת שעוסקת ברכישת ומכירת דקות שיחה בינלאומיות. קומאקס משמשת מעין מתווכת בשוק השיחות הבינלאומיות ברחבי העולם, כשהיא רוכשת דקות שיחה מחברה אחת ומוכרת אותן לחברה אחרת.

בנובמבר 2011, כך הוא מספר, נוצר קשר בין מתווך מסוים לבין אחד מעובדי קומאקס, וכך נרקמה פגישה בין שטרנברג לאקשטיין במשרדי היל"ת בראש העין. הפגישה התקיימה לאחר שהיל"ת כבר קיבלה את רישיון משרד התקשורת לשמש כמפעילת שיחות בינלאומיות. "נכנסנו לפגישה עם אדם מלא ביטחון, שהתגלה כשטרנברג", מספר אקשטיין. "הוא אמר לנו שימכור לנו דקות שיחה למרוקו ולאלג'יריה במחירים נמוכים של כ־22 סנט לדקה. שאלנו אותו איך הוא יכול להבטיח מחיר כזה, והוא השיב כי 'מי שמחזיק את הסיבים לקובה מחזיק את הכל'".

לדברי אקשטיין, שטרנברג טען כי הוא "שולט" בשניים משלושת הכבלים התת־ימיים המחברים את קובה לשדרת התקשורת העולמית, טענה שאם היא נכונה - אמורה לאפשר לו להציע את המחירים הנמוכים שציין. "במהלך הפגישה הוא נתן הרגשה שאתה צריך לרדוף אחריו, אחרת תפסיד", מספר אקשטיין. "באמצע הפגישה הוא שוחח בטלפון עם יו"ר היל"ת יורם שכטר והגיעו אליו אנשים בחברה להתייעצויות. הוא נראה כמו מי שמנהל את העניינים שם". לטענת אקשטיין, זו הסיבה שהחליט לעשות עם שטרנברג עסקים.

דוד שטרנברג צילום: רוני שיצר

"שטרנברג ידע שנחזור אליו שוב"

לטענת אקשטיין, קומאקס העבירה עשרות אלפי דולרים לחשבונות בהונג קונג ובישראל, ובתמורה החלה לקבל דקות שיחה ולהעביר תנועה. לדברי אקשטיין, בהתחלה הכל עבד כשורה, אלא שאז החלו בעיות טכניות: אי אפשר היה להעביר דקות, והדבר פגע לקומאקס במוניטין. אקשטיין טוען כי שטרנברג קישר אותו לעובד שניסה ללא הצלחה לפתור את הבעיה. לאור זאת, קבעו אקשטיין ושטרנברג פגישה בתחנת דלק בצומת מודיעין.

אקשטיין ואדם נוסף העובד עמו הגיעו לתחנה בשעה המאוחרת שנקבעה, 23:30. "פתאום עצר לידנו ג'יפ שחור", הוא משחזר, "שטרנברג יצא ממנו ונתן לנו שקית נייר עם חבילות דולרים במזומן, משהו כמו 80 אלף דולר בשטרות של 100 דולר, ירוק, ביד. הוא אמר שיש שם יותר ממה שמגיע לנו בחזרה, אבל שנספור את הכסף ואחרי זה נתחשבן. הוא זז הצדה, הדליק סיגריה ונתן לנו תחושה כאילו ביזינו אותו. אני והעובד שלי ספרנו, ואז אמרנו לו: 'תשמע, אנחנו לא רוצים לפגוע בך, אולי בכל זאת אפשר להמשיך לעבוד יחד?'. בדיעבד, מתן הכסף הזה היה הדבר הכי חכם שהוא עשה, כאילו אמר לנו: 'אתם חושבים שאני עובד עליכם? הנה, קחו את הכסף בחזרה'. זה קנה אותנו כי הוא ידע שנחזור".

ואכן לדבריהם, יום־יומיים למחרת, הם חזרו למשרדו של שטרנברג והחזירו לו את הכסף. "הוא אמר לנו שאנו מקבלים צ'אנס אחרון", מספר אקשטיין. "הוא ביקש שנשלם לו על כמות גדולה של דקות חודש מראש, ושהוא רוצה 3 מיליון דולר במזומן או בערבות אוטונומית בלתי חוזרת". אקשטיין לא היה מוכן לשים את הכסף הגדול, והמשיך לדבריו להזרים רק כמה עשרות אלפי דולרים, בתמורה לדקות שיחה.

אלא שאז הגיעה הפתעה: קובץ אקסל של רכישת דקות ששלח לאקשטיין עובד בהיל"ת, כנראה בטעות, חשף בפניו כי היל"ת רוכשת דקת שיחה במחיר גבוה בכשליש מהמחיר שבו היא מוכרת לו. "הבנתי שהוא מוכר במחירי הפסד ושמשהו עלול להיות מסריח", הוא אומר.

"היה ברור מי מחליט בהיל"ת"

למרות נורות האזהרה, הצדדים התקדמו לקראת חתימה על הסכם שיקבע תשלום סכומים חודשיים גבוהים יותר. בדצמבר 2011 אקשטיין כתב לשטרנברג

כי הוא מעוניין להתקדם לרכישת דקות מראש ולעשות זאת על ידי מתן ערבות בנקאית. שטרנברג השיב לו במייל, וכתב כי העמדה שלנו היא לא לקבל ערבות בנקאית אלא להעביר את הכספים לחשבונות בנק בהונג קונג ובישראל.

נקבעה פגישה במשרדי היל"ת, שבה נכחו, לדברי אקשטיין, גם המנכ"ל דאז רוני לשצ'ינסקי והיו"ר שכטר. טיוטת החוזה שהיתה מונחת על השולחן דיברה על ערבות של 3 מיליון דולר. "היה ברור שמי שמקבל את ההחלטות שם זה שטרנברג", טוען אקשטיין. "היתה אווירה של לחץ. העו"ד שלי אמר שהוא רוצה שגם אחד מבעלי המניות של היל"ת יחתום על החוזה, אך שכטר סירב. אמרתי לו: 'יורם, מדובר פה בסכום גדול, אני מבקש ממך ערבות אישית על הכסף'". שכטר סירב בתוקף, "ובאותו רגע העו"ד שלי קם ועזב, וגם אני", מספר אקשטיין.

לטענתו, מאוחר יותר קומאקס שוב נותקה מהמערכת, אף שלזכותה עמדה יתרת זכות של 60 אלף דולר בדקות שיחה. "ניסינו לפנות ולבקש את הכסף בחזרה, אך לא קיבלנו אותו. היועצת המשפטית של היל"ת אמרה לנו ששטרנברג לא מחזיק בשום תפקיד רשמי בחברה, וממש התנערו ממני. מבחינתי זה חוב אבוד, כסף שהלך".

גורם בכיר ב-hallo מסר מטעמה ומטעם שכטר: "נפלנו קורבן לפעילות של שטרנברג, שעשה, לכאורה, דברים לא תקינים בחברה ועל דעת עצמו. הוא השתמש בנו, ועם הזמן קלטנו את זה, איתרנו את הבעיה ונטרלנו אותו כך שלא יוכל עוד לעשות דברים בשם החברה. בימים אלו אנו בודקים כמה נזקים נגרמו לנו עקב פעילותו, וייתכן שאף ננקוט אמצעים נגדו בעקבות תוצאות הבדיקה. לא החברה עשתה את ה'מאנקי ביזנס' הזה, אלא שטרנברג בתוך הנעליים של היל"ת".