שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

נתניהו מחזיר את מס העשירים

הבור החריג בגובה 17.4 מיליארד שקל בתקציב 2012 מכריח את ראש הממשלה ושר האוצר לחפש פתרונות יצירתיים. הכיוון המסתמן: העלאת המע"מ ל־17% והחייאת מס העשירים

הדר קנה ואמנון אטד 07:0510.05.12

אחרי שהתפזרו ענני הביקורת ואבק הבחירות שקע, ממשלת נתניהו החדשה צפויה להתחיל בצעדים לסתימת הבור החריג בגובה 17.4 מיליארד שקל שנוצר בתקציב המדינה. נכון לחודש אפריל, הירידה בגביית המסים יצרה מחסור בגובה 11.3 מיליארד שקל מתחזית הכנסות המדינה שלפיו נבנה תקציב 2012, כשלכך נוספה חריגה צפויה בגובה 6.1 מיליארד שקל מתקרת ההוצאות שקבעה הממשלה.

 

ביטול הבחירות והקואליציה הרחבה מאפשרים לראש הממשלה בנימין נתניהו לנקוט צעדים קשים של קיצוצים תקציביים והעלאת מסים במטרה למלא את קופת אוצר המדינה ולכסות על הבור בתקציב. ברוח זו, אנשי רשות המסים והאוצר יידרשו לנקות את האבק מעל כמה רעיונות ישנים שיאפשרו להם להגביר את גביית המסים מהציבור.

 

הפקידים שיתבקשו להציע פתרונות יצירתיים ניצבים בפני שלוש בעיות מרכזיות: סירובו התקיף של נתניהו להעלאת מסים ישירים; קבוצות הלחץ החזקות שימנעו מסים ספציפיים כהטלת מע"מ על ירקות ופירות; ונימוקים ענייניים שהביאו בעבר לפסילת מסים שלאור המצוקה המימונית יהיה צריך לבחון מחדש. לכן, נראה כי באוצר יבחרו בפתרון הקל ויעלו את המע"מ ב־1% מ־16% ל־17% לצד הטלת מסים, האוצר צפוי לבצע גם קיצוץ תקציבי כדי לצמצם את צד ההוצאות. ניסיון העבר מלמד שהקיצוץ שנוהג האוצר לבצע הוא הקל ביותר לביצוע: קיצוץ רוחבי אחיד בתקציבי הקניות של משרדי הממשלה, לרוב פרט למשרדי הביטחון והחינוך. לשיטה זו קיימים מתנגדים רבים, ולאחרונה יצאו נגדה גם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.

 

 

בנוסף, האוצר צפוי להניח לגירעון התקציבי לגדול מעבר למתוכנן. בדרך זו נכנסים לפעולה "המייצבים האוטומטיים": הממשלה מזרימה כסף נוסף לשוק כדי לממן את הגירעון הגדול מהמתוכנן, ובכך היא מסייעת להניע את גלגלי המשק.

 

לא משנה אילו פתרונות יגבשו לבסוף פקידי האוצר ורשות המסים, דבר אחד בטוח - אזרחי ישראל הולכים לשלם בשנה הקרובה יותר מסים, אבל לקבל מהממשלה שלהם פחות.

 

ההצעה: להעלות חזרה את מס החברות שהורד

הבעיה: נתניהו מתנגד

 

אחת ההצעות העיקריות של ועדת טרכטנברג כאמצעי לגיוס מימון להצעות הוועדה היתה לעצור בהדרגה את הפחתת מס החברות שיזם נתניהו. לפי התכנון, הרפורמה היתה צפויה להוריד את מס החברות ל־18% ב־2016 לאחר שבעת הגשת דו"ח הוועדה אשתקד כבר ירד המס ל־24%. הוועדה המליצה להעלות את המס ל־25% ולהשאירו על כנו - מהלך שהביא להכנסה נוספת של 1.4 מיליארד שקל בשנה.

 

נתניהו אמנם אישר את ההצעה הזו, אך מומחי מס סבורים כי גם אישור זה ניתן בחוסר רצון וכי הוא ימנע מהלך של הורדת מס החברות בעתיד. "נתניהו מאמין כי הורדת מסים ישירים היא מנוע הצמיחה של ישראל וגם בתקופה של משברים כלכליים הוא עמד על דעתו. טענתו המרכזית היא שוודאות למשקיעים היא התשובה לכלכלה צומחת", אומר עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים. אם אני מבין נכון את החשיבה שלו, אני יכול להגיד כי מס חברות לא יעלה שנית".

 

גורם באוצר מעיד כי במשרד עובדים בהתאם להערכתו של מזרחי: "הסיכוי שביבי יסכים להתקפל שוב בנושא זה נמוכה עד לא קיימת", הוא מעריך. "הפחתת המסים הישירים היא בדם לבו של ראש הממשלה, הוא לא יעלה אותם בשנית".

 

ההצעה: מע"מ דיפרנציאלי, מס עיזבון ומס רכוש לקרקע

הבעיה: ועדת טרכטנברג דנה בהצעות וקבעה שאינן כדאיות

 

מיטב המוחות התגייסו לכתיבת פרק המסים בדו"ח טרכטנברג. בין ההצעות הפופולריות שהוועדה החליטה לבסוף שלא לכלול בדו"ח שלה היו ההמלצות למע"מ דיפרנציאלי, מס עיזבון ומס רכוש על קרקע.

 

חברי הוועדה התנגדו לפטורים חלקים או מלאים ממע"מ למוצרים שונים וטענו כי החלת מע"מ דיפרנציאלי תסייע בעיקר למשפחות מבוססות ופחות לשכבות הנמוכות יותר. הוועדה אף דחתה החלה של מסי ירושה ועיזבון, בנימוק כי הוא יחייב חובת דיווח מס כללית. לטענת הוועדה, החיכוך שייצור המס והמנגנון המורכב שהמדינה תיאלץ להקים בעטיו מטילים בספק את כדאיות המס.

 

מס הרכוש לקרקע נפסל בטענה כי העלויות המינהלתיות הכרוכות בו גבוהות ודורשות הערכות שווי שנתיות לכל הקרקעות הפרטיות בישראל. ועדת טרכטנברג אף ציינה כי מערכת הנס אף ניסתה ללא הצלחה להטיל מס מסוג זה בעבר, והוא בוטל בשנת 2000.

 

"מס העיזבון חוזר מכוח האינרציה בכל פעם שיש שאלה של העלאת מסים", מציין מזרחי. "זה יעלה שוב על הפרק ויידחה שוב. כל הנימוקים שנבחנו עדיין קיימים".

 

ההצעה: העלאת המע"מ ל־17% והטלת מס עשירים

הבעיה: איך ימלאו את שאר החורים בתקציב?

 

יורם גבאי, הממונה על הכנסות המדינה לשעבר שעמד בראש צוות המסים של ועדת טרכטנברג, מעריך כי בסופו של דבר האוצר ינקוט שני צעדים מרכזיים כדי למלא את החור בתקציב: העלאת המע"מ ב־1% מ־16% ל־17%, מה שיביא לתוספת הכנסות בגובה 4 מיליארד שקל בשנה; והחזרת מס העשירים, שיביא לתוספת הכנסות בגובה 400 מיליון שקל בשנה.

 

"להעלות את מע"מ זה ראלי והכי קל, כל השאר הפתרונות הם פוליטיים מדי ולא יעמדו בגלי המחאה החברתית, קבוצות הלחץ או המחייבות של ביבי שלא לעלות מסים ישירים", מעריך גורם באוצר. "את שאר הכסף נצטרך להביא בדרך יצירתית".

 

ההצעה להחיל מס עשירים, המכונה "מס יסף" בלשון מקצועית, נולדה בימי המחאה החברתית. בגלגוליו השונים נועד החוק לחול על מי שמכניסים מעל למיליון שקל בשנה ולהיות מוטל לא רק על שכר אלא גם על הכנסות מדיבידנדים, מריבית ומרווחי הון. ועדת טרכטנברג העריכה כי ההכנסות מהטלת מס מסוג זה יסתכמו בכ־400 מיליון שקל ב־2012.

 

בגלגולו המאוחר יותר במסגרת אישור פרק המס בדו"ח טרכטנברג בכנסת החוק ביקש לקבוע תוספת של 2% מעל שיעור המס של 48% שמוטל על בעלי שכר חודשי ברוטו של מעל ל־83 אלף שקל. אך יו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני (יהדות התורה) קבר את ההצעה.

 

מקורבים לוועדת הכספים הסבירו כי גפני חשש שהמס בניסוח שבו עלה בפני הוועדה יפגע לא רק בעשירים אלא גם בחוסכים מבוגרים. כעת גפני מבקש להחיות את החוק לאחר שסיכם עם האוצר כי אנשים המבקשים למשוך סכומי כסף גדולים מחסכונותיהם יוכלו להימנע מהמס באמצעות פריסת סכום המשיכה על פני זמן. כעת ממתין המס להכרעת הממשלה והוא צפוי לחזור לסדר היום על רקע הבור בתקציב.

 

"בטח יחזרו גם להמלצות טרכטנברג ויעלו את הפרשות המעסיק לביטוח לאומי ואם יהיו עוד חורים בוודאי יעלו שוב את המס על סיגריות ואלכוהול מכיוון שהכי קל להעביר את זה", מעריך גבאי. "פתרונות אחרים ויצירתיים מדי הם לא ישימים בטווח הקצר".

 

"סביר שיעלו את המע"מ וגם שמס עשירים יחזור", מעריך גורם באוצר. "זה יגרום לכך שעדיין יהיה בור קטן, אבל גם לעלות מס על סיגריות כבר לא פשוט. גם שם כבר יש מאבקים וטוענים שזה פוגע בעיקר בשכבות החלשות. צריך לחשוב יצירתי כי ישנה מחאה חברתית שעומדת לפרוץ שוב בקיץ ולכן מי ייתן לנו להחזיר את ההפחתות המס שהיו על הדלק?".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x