חוק עם יסוד רעוע

הצעת החוק של יחימוביץ' וחבריה היא לא פחות ממהפכה סוציאליסטית שסיכויי קבלתה על ידי כנסת וממשלה שמונהגות בידי נתניהו הם, אם מותר להעריך, אפסיים.

מקובל לחלק את זכויות האדם לשלוש קבוצות: הזכויות הבסיסיות (ביטוי, שוויון, תנועה, קניין); הזכויות הפוליטיות (לבחור

עד היום הגיעו לבג"ץ כמה עתירות חברתיות. בית המשפט ספג ביקורת עזה על כך שלא נחלץ לטובת הנזקקים והחלכאים. בהדרגה, התגנבו לפסיקתו אמירות שקושרות בין כבוד האדם להבטחת קיום מינימלי, אך לא מעבר לכך.

בית המשפט לא יכול לאכוף זכויות שנדרש תקציב רב להחלתן. וחוק היסוד של יחימוביץ' "מאיים" להגדיל את תקציבי החינוך, הבריאות והדיור לממדים שיגמדו את תקציב הביטחון.

העתירה להגדלת סל התרופות, למשל, נדחתה מפני שבית המשפט אינו יכול להתערב בשיקול דעת של ועדת הסל שאולי רוצה לתת הכל, אבל נדרשת לסדר עדיפויות שנגזר מתקציב מוגבל. אחת ההתנגשויות הקשות ביותר שזכורות בין הכנסת לבג"ץ היתה כשהשופטת דליה דורנר, בעתירה נגד קיצוץ תשלומי הבטחת הכנסה, דרשה מהמדינה בצו ביניים להגדיר מהו הסף לקיום אנושי בכבוד. דורנר, באחד מפסקי הדין החברתיים ביותר בנושא הזכות לחינוך, כפתה על המדינה שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל.

גם פסק הדין של הנשיאה ביניש ביום פרישתה שייך לזן החברתי - ביטול חוק ששלל גמלה מאמהות חד־הוריות בגלל שימוש ברכב.

משמעות עיגון הזכויות בחוק יסוד היא כפולה - מצד אחד, קל יותר לחייב את המדינה להגשמתן; מצד שני, אפשר לפסול חקיקה, ובוודאי תקנות ומדיניות שסותרות אותן. הצעת חוק יסוד: החקיקה, שהציג לאחרונה שר המשפטים יעקב נאמן, מבקשת לארגן מחדש את כללי המשחק בין הכנסת לבית המשפט העליון. אם הצעתו תתקבל, היא תטרפד את יוזמת יחימוביץ', מפני שהחוק מקנה את הזכות להציע חוקי יסוד רק לממשלה או לוועדת החוקה חוק ומשפט.