שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

אושר סופית: חוק "תיקון לחוק מראני"; יוסדר אופן הניהול בבנק ללא גרעין

המשמעות של העברת החוק היא שבקרוב יוכל בנק לאומי להתנהל ללא בעל שליטה מוגדר; בבנק ישראל שוקלים את הורדת סף ההגדרה ל״איש קשור״ מ-5% ל-2.5% כהמשך לתיקון מראני

תומר אביטל ומישל אודי 22:0112.03.12

מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבנקאות. ההצעה המכונה גם "תיקון לחוק מראני" (על שם מנכ"ל האוצר לשעבר), נועדה להסדיר את אופן השליטה בבנק מסחרי ללא גרעין שליטה. 14 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית, שעברה ללא מתנגדים.

 

הצורך בתיקון החוק

הקיים נבע מכך שלראשונה, בעקבות מכירת בנק לאומי ע"י המדינה, מתקיים מצב שבו בנק גדול נותר ללא גרעין שליטה. הדיונים בהצעת החוק נמשכו שנה שלמה, חלקם היו סוערים במיוחד וכללו חילופי מהלומות מילוליות בין האוצר לבנק ישראל. עם זאת, בסופו של דבר הצעת החוק אושרה פה אחד.

 

המשמעות של העברת החוק היא שבקרוב יוכל בנק לאומי להתנהל ללא בעל שליטה מוגדר. כיום, לכל הבנקים מוגדר על ידי בנק ישראל בעל שליטה: אם זו יחידה כמו שרי אריסון בפועלים או שותפות כמו משפחות ורטהיים ועופר במזרחי טפחות. לאומי נותר הבנק היחיד שבו בעלת השליטה נותרה המדינה, זאת מאז הלאמת הבנקים בשנות השמונים. עם הזמן מכרה המדינה את מניותיה בבנק וכיום היא מחזיקה 6.03%.

 

השינוי המרכזי בהצעה קובע כי בעל מניות שהיקף מניותיו 2.5% ומעלה בבנק יוכל להציע 1.75 דירקטורים לוועדה לבחירת דירקטורים עם עיגול כלפי מעלה.

 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הציג את ההצעה שנדונה בוועדתו ונאם במליאה כי "מאז שנת 2003 ועד היום, עלה הצורך בעריכת תיקוני חקיקה נוספים בחוק הבנקאות (רישוי) על מנת לאפשר פיקוח נאות במקרה של תאגיד בנקאי אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר שליטה מאת נגיד בנק ישראל, וזאת משום ששיעור ההחזקה שלהם אינו עולה על 5%".

 

לדברי גפני, הצעת החוק "באה להסדיר את מסגרת הפיקוח הנאותה לעניין תאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה. כמו כן, היא קובעת תיקוני חקיקה נוספים בעניין מינויים של דירקטורים בתאגיד בנקאי ותיקונים טכניים נוספים שנובעים כתוצאה מהחלפתו של חוק בנק ישראל שנעשתה ממש לאחרונה על ידי ועדת הכספים".

 

הצעת החוק, שאושרה סופית מסדירה את הרכב הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים. במקום ארבעה אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה יכהנו בוועדה שני חברים שיוצעו בידי השופט שמונה כיו"ר הוועדה, בהתייעצות עם יו"ר הרשות לניירות ערך ובנוסף להם יכהנו שני חברים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי ואלה יוצעו על ידי יושב ראש הוועדה ושני החברים שמונו, בהתייעצות עם המפקח. הסמכות המוקנית לוועדה זו היא למנות דירקטורים במקרים מסוימים ולכן חשוב היה שיהיה בוועדה שותפים גם חברי ועדה שיוכלו להביא בפניה את צרכי התאגיד הבנקאי.

 

כמו כן, לפי סעיף 36 לחוק הקיים מי שמחזיק מעל 2.5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה חייב בדיווח לתאגיד הבנקאי על החזקת אמצעי השליטה לשם הגברת השקיפות נקבע כי שיעור ההחזקה המחייב בדיווח יורד ל- 1%.

לאחר שתיקון לחוק מראני עבר בכנסת, בנק ישראל שוקל להרחיב את הוראות הדיווח למחזיקי מניות גדולים בבנק ללא גרעין שליטה. התיקון לחוק מראני מגביל את יכולת השליטה של בעל מניות בבנק בבחירת דירקטורים.

 

 

בבנק ישראל שוקלים את הורדת סף ההגדרה ל״איש קשור״ מ-5% ל-2.5% כהמשך לתיקון מראני. המשמעות היא שעל איש קשור יחולו מגבלות מסוימות במתן אשראי, חשיפת היקף פקדונותיו והלוואותיו בבנק. 

 

בנק לאומי צפוי להיות הבנק הראשון ללא גרעין שליטה לאחר שהכנסת תאשר את התיקון לחוק הבנקאות. המשמעות היא שיחשפו פרטים דל משקיעים גדולים בבנק כמו עזריאלי (4.8%) ואלפרד אקירוב (2.8%).

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x