שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הוועידה הירוקה 2012

גלעד ארדן: "הפנמת שיקולים סביבתיים בפעילות הכלכלית יוצרת צמיחה נכונה יותר"

השר להגנת הסביבה בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה של "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה: "זו הממשלה הירוקה ביותר שכיהנה אי פעם. צמיחה ירוקה צפויה להפוך למנוף מרכזי לצמיחה בישראל וליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי"

"זו הממשלה הירוקה ביותר שכיהנה אי פעם, מאז ומעולם במדינת ישראל", כך פתח את נאומו השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה.

 

לדבריו, "הממשלה ביצעה החלטות שלא היו כדוגמתן, להפחתת גזי חממה, פיתוח שרשרת פארקים מטרופולינים, אלו רק דוגמאות להשקעות תקציביות אדירות, הצלת ים המלח, שימור חופים ועוד החלטות רבות כהנה וכהנה.

 

אני שמח לראות נציגים מכל המגזרים: נבחרי ציבור, בכירים מן המגזר הציבורי, נציגי התעשייה והמגזר הפרטי, ונציגי ארגוני סביבה. הנוכחות שלכם כאן מעידה על השינוי שנוצר בתפיסה הציבורית בכל הנוגע לקשר בין כלכלה וסביבה. אם בעבר, התפיסה הרווחת הייתה שהגנה על הסביבה מעכבת צמיחה כלכלית, הרי שהיום ברור לכל כי הקשר בין הכלכלה לסביבה הוא קשר חיובי והפנמת שיקולים סביבתיים בפעילות הכלכלית יוצרת צמיחה כלכלית נכונה יותר".

 


 

 

עוד אמר ארדן, "כלכלה ירוקה היא כלכלה שיש בה ניצול מושכל ויעיל של משאבי טבע תוך שמירה על הסביבה. במובן זה היא גם כלכלה אמינה, יציבה ועמידה יותר, שכן היא פחות תלויה למשל במחירי הנפט או המים. כלכלה ירוקה היא כלכלה חברתית יותר, שכן היא שמה את הדגש גם על חלוקת משאבים צודקת יותר, הן בדור הנוכחי והן כלפי דורות העתיד".

 

"בפני האנושות ניצבים אתגרים רבים שעימם עלינו להתמודד גם בשנים הבאות: הגידול באוכלוסייה העולמית, העלייה ברמת החיים בעיקר במדינות העולם המתפתח, הביקוש ההולך וגובר למשאבי טבע וחוסר היציבות במערכת הכלכלית הבינלאומית כל אלה מעמידים אותנו בפני אתגר גדול אך בד בבד יוצרים חלון הזדמנויות ליצירתיות, חדשנות ויזמות".

 

"במאות ה-18 וה-19, רבים האמינו לתחזית של הכלכלן הפוליטי האנגלי, הכומר תומאס מלתוס - לפיה עקב הגידול הדמוגרפי , יגמר מלאי המזון בעולם. למרבה השמחה, התיאוריה של מלתוס לא התגשמה וזאת בעיקר בזכות ההתפתחות התעשייתית והטכנולוגית של המאה ה-20 שאפשרה לנו להמשיך ולגדל מזון בכמויות גדולות בהרבה על פני שטחי קרקע קטנים יותר .

 

היום, במאה ה-21, אנו עדים לעלייה ניכרת במחירי המזון שנובעת בין השאר גם מעליית מחירי האנרגיה, המים, הדשנים והקרקע ותחזיות שונות מנבאות מחסור עולמי בחומרי גלם הנדרשים לייצור מוצרי צריכה ואפילו למשבר מזון עולמי כבר בשנים הקרובות – לכן אנו צריכים לפתח היום את הטכנולוגיות והמיומנויות שיאפשרו לנו לצלוח משברים אלו. בהקשר של בטחון מזון, כדוגמא, מדינת ישראל ניצבת ביתרון יחסי, שכן הטכנולוגיות שפותחו כאן, לניצול יעיל של מקורות המים, להפחתת השימוש בחומרי הדברה ובשימוש חוזר במי קולחין - ששימשו אותנו עשרות שנים בגידול מזון איכותי בתנאי מחסור, הן אותן הטכנולוגיות שמדינות העולם יצטרכו להטמיע בשנים הקרובות. ואת אותו מודל, ישראל יכולה לשכפל, בכדי לתת מענה לצרכים העולמיים הגדלים, אשר עבור חלק מהמדינות – הם צרכים קיומיים!

 

על רקע השילוב המדאיג בין המשבר הכלכלי העולמי, משבר האקלים ומחסור במשאבי טבע מתכלים, גובר הדיון בקהילה הבינלאומית בסוגיית השינוי הנדרש במבנים הקיימים בכדי להתאים לאקלים הכלכלי המשתנה. שינוי זה מחייב יצירת מודלים חדשים, שיאפשרו את המעבר לכלכלה בת קיימא ויציבה יותר. לשם הבטחת המשך הצמיחה, יש לתת מענה למחסור במשאבים ולעלויות הנלוות לזיהום הסביבה בה אנו חיים ורק אסטרטגיית צמיחה אחראית תבטיח את המשך העלייה ברמת החיים.

 

בשנים האחרונות הועלו טענות רבות ביחס לקשר שנהוג לייחס בין מדד הצמיחה לבין רמת פיתוח ורווחת חיים של האזרחים (well-being). רבים מבינים כיום שהמדדים הסטטיסטיים המקרו-כלכליים הסטנדרטיים, כגון התמ"ג והצמיחה, לא מספקים תמונה מלאה של תנאי החיים הנוכחים והעתידיים של בני האדם כיוון שהם כוללים בתוכם גם אירועים שליליים המשפיעים על נתוני הצמיחה כגון: מלחמות, תאונות דרכים או לחלופין תופעות כדוגמת רכישת בקבוקי מים במחיר יקר במקום שתייתם כמעט בחינם מהברז או רכישת כלי רכב פרטיים במקום שימוש במערכות הסעת המונים.

 

כמובן שאירועים שליליים המגדילים את הצמיחה אינם משפרים את איכות חיי האזרחים – אלא בדיוק להפך!

 

בנוסף, פירות הצמיחה אינם מתייחסים כלל לאופן החלוקה של רווחי הצמיחה! מדד הצמיחה הכלכלית מסתיר פעמים רבות פגיעה סביבתית והיווצרות פערים חברתיים. אנחנו נוטים לשכוח שמדדים אלו מתמקדים בכלכלה כגורם מרכזי שמשפיע על חייהם של אנשים אך הם אינם מודדים או לוקחים בחשבון בריאות, פנאי או קשרים חברתיים, הם אפילו לא מספקים תמונה מלאה ומהימנה של צמיחה כלכלית והאם ניתן לקיימה לאורך זמן. 'כמה משאבי טבע נותרו לנו במדינה כדי לנצל?' – זו בוודאי שאלה רלוונטית כדי לדעת מה תהיה הצמיחה העתידית שלנו. העובדה שמדדים אלו סופרים באופן חיובי גם גורמי צמיחה שליליים כמו מלחמות, השקעות בטיפול בפשיעה ושיקום אסונות סביבתיים (כגון שרפות או דליפות נפט) יוצרת תמונה מעוותת. הרי ברור שלא הגיוני לקבוע האם רווחת החיים של תושבי מדינת ישראל השתפרה או הדרדרה בשנה האחרונה על בסיס מדד שמחשיב את השרפה בכרמל או את ההוצאה של מאות מיליונים לניקוי קרקעות מזוהמות שמסכנות את בריאות הציבור .

 

בנוסף מדדי התמ"ג והצמיחה לא מתייחסים בכלל לאופן החלוקה של רווחי הצמיחה - גורם משמעותי בהקשר של רווחת חיים. אם המשק צומח בקצב מסחרר אך הכסף מגיע רק לעשירונים העליונים בעוד שהיתר עובדים קשה אך בכל זאת מתקשים לגמור את החודש וחלקם בהוצאות על שירותים בסיסיים כגון בריאות וחינוך עולה בהתמדה, רווחת החיים בישראל מדרדרת, ולא עולה.

 

הצמיחה הפכה לצערנו לעגל זהב, לו משתחווים כולם, כאשר למעשה היא הייתה אמורה להיות רק אחד מהמדדים הבוחנים האם אנחנו בדרך למטרה של שיפור איכות חייהם ורווחתם של האדם אזרחי המדינה.

 

צריך לזכור, שהצמיחה הכלכלית לכשעצמה היא לא המטרה, אלא אמצעי נוסף לשיפור איכות החיים של הציבור.

 

מדינת ישראל נהנית מאחוזי צמיחה גבוהים ומפיתוח כלכלי אך השאלה היא שוב כיצד הצמיחה הזו מתורגמת לרווחת הציבור הרחב. בפורום הכלכלי האחרון בדאבוס שהתקיים בחודש שעבר, הוצגו מודלים חדשים שמגלמים בתוכם, בנוסף למושגי הכלכלה המסורתיים אליהם אנו מורגלים כמו צמיחה, תוצר לנפש וכדומה, גם מושגים חדשים של צמיחה בת קיימא, חלוקה הוגנת של משאבי טבע, יעילות של יצרנים וצרכנות נבונה. אלו הם גורמים שלא ניתן להתעלם מהם עוד.

 

כדי להתמודד עם אתגר זה ולפעול לשינוי, המשרד להגנת הסביבה יזם בשיתוף בנק ישראל, משרדי ממשלה נוספים, הלמ"ס ומומחים חיצוניים, פרויקט לגיבוש סט מדדים משלימים לנתוני התמ"ג והצמיחה אשר ימדדו על ידי רשויות המדינה עצמן. זהו הצעד הראשון בתהליך ארוך שמטרתו לשנות את דרך קבלת ההחלטות הממשלתית ולספק לקובעי המדיניות תמונת מצב מהימנה ומדויקת יותר אודות רווחת החיים בישראל, אשר בעזרתה ניתן יהיה לגבש ולכונן מדיניות מושכלת יותר בכל התחומים. כשאנו דנים בתקציב המדינה לשנים הבאות עלינו לזכור, שהיעד הוא קודם כל אושרם של האזרחים ורווחת חייהם, ולכן חובתנו לקבל החלטות על בסיס תמונת מצב מלאה !

 

סט המדדים המשלימים שגיבש הצוות שהקמנו מוכיח באופן ברור שהצמיחה שחווינו בשנים האחרונות אינה צמיחה בת קיימא. כיוון שניכרת בה הירידה בהשקעה סביבתית וניכר בה ניצול בלתי יעיל של משאבים טבעיים – ומגמה זו תביא בעתיד להגברת העומס על הסביבה ולעלויות כבדות למשק כתוצאה מזיהום ובזבוז משאבי טבע מתכלים. אין ספק שניהול נכון ואחראי של תקציב המדינה הביא לתוצאות כלכליות מרשימות ביותר בישראל ביחס למדינות מערביות רבות ובשנים האחרונות אף מתקבלות החלטות חברתיות היסטוריות בממשלה, אך אין זה אומר שאין לנו הרבה מה לשפר.

 

מדינת ישראל עדיין נמצאת הרבה מאחורי הממוצע במדינות המפותחות ברמות הזיהום בה למרות שבמספר תחומים בהחלט ניתן לזהות מדמה של הפחתת פליטות מזהמים, אך הפחתה זו נגרמת בעיקר בזכות טכנולוגיות חדשות המוטמעות בשוק ורגולציה ממשלתית מחמירה יותר, ופחות בגלל השקעות תקציביות.

  

הממשלה קיבלה מספר החלטות סביבתיות חסרות תקדים: אישור התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של 22 מיליארד שקלים וכן שימור חופים פתוחים לציבור כדוגמת פלמחים, ניצנים ובצת; פיתוח פארקים מטרופולינים אדירי מימדים בפריפריה ובמרכז, הצלת ים המלח והקצאת תקציבים נרחבים לשיקום סביבתי ולאחרונה החלטה בחודש נובמבר על הכנת תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל. הכנת התכנית בעיצומה והיא מתבצעת בשולחן עגול תלת מגזרי כאשר היעד הוא להציג בעוד שלושה חודשים, לקראת תחילת העבודה על תקציב 2013 ולקראת ועידת כדור הארץ לפיתוח בר קיימא בריו, סט כלים כלכליים שיקדמו צמיחה ירוקה בישראל עד לשנת 2020.

 

אני רוצה להדגיש כי התעשייה הישראלית היא המפתח להצלחת התהליך של צמיחה ירוקה כולו. בהיבט הכלכלי - התעשייה היא הקטר של הצמיחה הכלכלית במשק, ובהיבט הסביבתי - התעשייה היא אחד מהגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הסביבה, ומכאן כוחה ויכולתה לחולל שינוי מהותי.

 

אנו במשרד להגנת הסביבה מאמינים כי צמיחה ירוקה צפויה להפוך למנוף מרכזי לצמיחה בישראל וליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי. השוק העולמי לטכנולוגיות סביבתיות מוערך בלמעלה מ-1,650 מיליארד יורו וצפוי לצמוח מעל לשלושה טריליון יורו עד 2020. תפקידנו הוא להכין את המשק הישראלי לניצול ההזדמנויות החדשות, בין אם בעידוד וקידום המחקר והפיתוח, בין אם ביצירת רגולציה וחקיקה שתשריש את המגמות העולמיות במשק הישראלי ובין אם בגיבוש מדיניות שתקל על פריחתם של מיזמים ירוקים חדשים בישראל.

 

לצערנו, ישנן חברות גדולות במשק שעדיין לא הפנימו זאת וממשיכות ומזהמות את הסביבה. על כן, יצרנו במשרד להגנת הסביבה את הדירוג הסביבתי של חברות התעשייה שמעתה ואילך יעודכן ויפורסם מדי מספר חודשים. לא מתוך מגמה לפגוע בחברות הישראלית, אלא מתוך הרצון ליצור עבורן תמריץ ולהשפיע עליהן לשנות את דרכן לטובתן ולטובת הציבור.

  

אני בטוח שהוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה היא צעד גדול וחשוב בדרך להגשמת חזון זה".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x