• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

המלצות ועדת הריכוזיות: הרף לתאגיד ריאלי יורד מ-8 ל-6 מיליארד שקל

המשמעות: קרן איפקס תיאלץ ככל הנראה להיפרד מתנובה או מפסגות, שרי אריסון ומוזי ורטהיים עדיין בחוץ. כמו כן לא יתאפשר קיום פירמידות ציבוריות של יותר משתי שכבות במקום שלוש בהמלצות הביניים. במסקנות הסופיות שונה קריטריון נוסף לתאגיד ריאלי משמעותי - במקום סעיף המגביל את המאזן ל-20 מיליארד שקל, הוכנס סעיף המגביל את צריכת האשראי בישראל ל-6 מיליארד שקל

תומר אביטל 12:3522.02.12

רף המכירות השנתיות לתאגיד ביניים יורד משמונה מיליארד שקל לששה מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח ועדת הריכוזיות שפורסם היום (ד').

 

לפי הדו"ח, יש איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי משמעותי או על ידי השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, שמנהל נכסים מעל 40 מיליארד שקל (לעומת 50 מיליארד שקל בדו"ח הביניים).

 

תאגיד ריאלי משמעותי הוא תאגיד שפדיון המכירות שלו בישראל הינו מעל 6 מיליארד שקל (לעומת 8 מיליארד שקל בדו"ח הביניים) או שהיקף האשראי שהוא צורך בישראל עולה על 6 מיליארד שקל (לעומת מאזן הגדול מ-20 מיליארד שקל בדו"ח הביניים). כלומר אותו בעל שליטה לא יוכל להחזיק גם בתאגיד ריאלי משמעותי וגם בתאגיד פיננסי משמעותי. כך, קרן איפקס תיאלץ ככל הנראה להיפרד מתנובה או מפסגות.

 

 צילום: נועם מושקוביץ

 

סעיף נוסף הוא הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו זמנית.

 

ועדת הריכוזיות קבעה, כי הגופים יידרשו לבצע שינויי בעלות כמומלץ במהלך ארבע שנים. זאת כדי ליצור תקופת מעבר סבירה לשם התארגנות למהלך זה.

 

בנושא כהונת דירקטורים קבעה הוועדה כי ההפרדה תתבצע בתוך שנתיים. לגופים שיחוייבו לבצע הפרדת בעלות עקב המלצות הוועדה יינתנו 4 שנים לביצוע הפרדת הדירקטוריונים.

 

בנוסף, קבעה הוועדה כלל המבחין בין אחזקות קיימות לאחזקות עתידיות:  אם הפך גוף פיננסי למשמעותי לאחר שתאגיד ריאלי משמעותי או השולט בתאגיד ריאלי משמעותי קיבל היתר שליטה או החזקה בו, או שהפך גוף פיננסי למשמעותי לפני החלת החוק לא יחול האיסור כאמור, אם הגידול בכלל הנכסים של הגוף הפיננסי המשמעותי לא נבע מרכישה או מיזוג של גוף פיננסי אחר. זאת, בתנאי שכלל הנכסים כאמור אינו עולה על 60 מיליארד שקל (לעומת 75 מיליארד שקל בדו"ח הביניים).

 

אם הפך תאגיד ריאלי למשמעותי לאחר קבלת היתר שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי, או שהפך תאגיד ריאלי למשמעותי לפני החלת החוק לא יחול האיסור כאמור אם הגידול במחזור המכירות של התאגיד הריאלי בישראל לא נבע מרכישה או מיזוג של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שמחזור המכירות של התאגיד הריאלי בישראל אינו עולה על 7.5 מיליארד שקל (לעומת 12 מיליארד שקל בדו"ח הביניים) או שהאשראי המקומי שלו לא גבוה מ-7.5 מיליארד שקל (לעומת מאזן הגדול מ-30 מיליארד שקל בדו"ח הביניים).

 

מזרחי טפחות: מוזי ורטהיים יהיה עם היד על העליונה

 

בין השולטים בבנק מזרחי טפחות, מוזי ורטהיים, יהיה זה עם היד על העליונה לאחר שלפי הערכות לא ייאלץ להיפרד מהחברה המרכזית או מאחזקותיו בבנק (22.3%).

 

לפי הערכות בשוק, היקף המכירות של החברה המרכזית הוא כשני מיליארד שקל, מתחת לרף של הוועדה. מנגד, בעלי השליטה האחרים של הבנק, ליאורה, דורון ואייל עופר המחזיקים 25.43% ממניות הבנק יאלצו ככל הנראה לבחור בין מליסרון למזרחי טפחות.

 

לפי שעה, המחלוקת עם דורון עופר גם מעיבה מכיוון שהוא אינו מעוניין להזרים כספים לחברה השולטת במזרחי ובמליסרון אחרי שהתבקשו לעשות זאת על ידי המפקח על הבנקים. גם כאן תיאלץ להיות בחירה מאוד קשה בין מליסרון, שהשלימה לאחרונה את רכישת בריטיש ישראל, ומזרחי טפחות שמציג את התשואה הגבוהה ביותר בין הבנקים.

נתניהו: המסקנות פורצות דרך

 

"אנו ממשלה שרואה למרחקים ומתווה פתרונות גם כשאנו לא במשבר. לפני יותר משנה וחצי חשבתי שאנחנו חייבים לטפל בבעיה במטרידה את המשק הישראלי - רמת הריכוזיות, שמקשה על התחרות. התחרות במשק הישראלי אינה מספקת. אני חסיד גדול של תחרות, ונגד מונופולים וקרטלים. יש בארץ פרקטיקה מוכרת של כיצד לטפח תחרות". כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת שהציג את המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק -"ועדת הריכוזיות".

 

"הבעיה שהתעוררה במדינת ישראל ובגינה ביקשתי להקים את ועדת הריכוזיות - היא בעיה של השתלטות אופקית. השאלה של אחזקת תאגידים פיננסיים וריאליים במקביל למשל. בלי הסקטור העסקי אין לנו שום דבר. מסקנות הוועדה פורצות דרך ויש גם זמן התאמה למשק", אמר נתניהו.

 

נתניהו הוסיף, כי "המסקנות יצמצמו את תופעת הסדרי החוב, ונאשר אותן במהירות האפשרית". לדבריו, "אין תופעה של ריכוזיות כזו ב-OECD כמו במשק הישראלי. אני בטוח שצריך לשנות אותה אך בצורה מושכלת. היו הצעות רדיקליות והוועדה לא נסחפה ונהגה במידה של זהירות".

 

שטייניץ: "פעלנו ללא שמץ של פופוליזם"

 

שר האוצר יובל שטייניץ אמר, כי "יש תופעה בעייתית מאוד של ריכוז הכוח הכלכלי בישראל בידי מספר ידיים. זו תופעה רעה לאזרחים כי בהיעדר תחרות אין הורדת מחירים ושירות. היא גם רעה לדמוקרטיה אך רעה קודם כל להתפתחות הכלכלית של ישראל".

 

"לכן", הוסיף שטייניץ, "הטיפול בסוגייה הזו טובה לאזרחים ותוביל בחלק מהמקומות לשיפור השירות והורדת המחירים. הטיפול חיוני להמשך ההתפתחות של ישראל. המסקנות יובילו לצמצום משמעותי של ריכוז הכוח הכלכלי בישראל והיעלמות תופעת הפירמידות. יהיה תהליך הדרגתי של הקטנת הפירמידות עד כמעט העלמתן - זה תהליך של כמה שנים שיכלול בלימה ואז צמצום. לכן זה לא רק שירות לצרכנים אלא גם לכלכלה. משקיעים רבים בתעשיות המסורתיות לא נכנסו לישראל בין השאר בגלל הריכוזיות המקומית. עכשיו השוק ייפתח".

 

שטייניץ הוסיף, כי "מדברים הרבה על הון-שלטון. הצעד מתווסף לצעדי הממשלה שפועלת ללא מורא בנושאים כמו דוח ששינסקי וים המלח. כך אנו עושים היום כשאנו מפחיתים כמעט בחצי את דמי הניהול בקופות הגמל. היו כאלו שלחצו ללכת למסקנות קיצוניות. אמרתי דבר אחד - תקשיבו לטיעונים ואל תפעלו לפי לחצים. הוועדה הזו עשתה את הדבר הנכון. ההון לא השפיע כאן על השלטון אבל פעלנו גם ללא שמץ של פופוליזם. יש כאן אחריות כבדה כדי שנתקן ולא נקלקל. יש כאן תיקון משמעותי של המשק הישראלי. זה עוד מהלך היסטורי בתחום הרפורמות של ממשלת נתניהו".

 

פישר: "עבודה מקצועית"

 

הנגיד סטנלי פישר ציין, כי "הוועדה עשתה עבודה מקצועית לגמרי. גורם חשוב לתחרות זה יבוא. אנו חייבים להמשיך את הליברליזציה של יבוא. זו כמעט הדרך הפשוטה ביותר. להגיד שיבוא בשיעורי מכס נמוכים הוא טוב לחברות מקומיות - זה לא קל לאדם וזה לא בא אינטואטיבית. אבל העובדות וההיסטוריה מוכיחות את זה". פישר הוסיף "אנשים מתייחסים תמיד לשוודיה. הממשלה שמה לא מעורבת כמעט בתהליך הייצור. אנחנו מכבדים את הסקטור הפרטי ומבינים את חשיבות היזמים ושחשוב להרוויח".

 

חיים שני: קיימנו עשרות פגישות

 

חיים שני חיים שני צילום: עמית שעל

לאחר מכן הציג יו"ר הוועדה חיים שני את מסקנות הוועדה ואמר, "קיימנו עשרות פגישות עם סקטורים שונים. קיימנו שימועים כאשר המטרה היתה לשמוע ולהבין מה אומרים הגופים השונים וגם שינינו חלק מהמסקנות". ראשית הסביר שני כי בזכות אימוץ המסקנות יוטמעו שיקולי תחרות ענפית בעת הפרטה. "הוועדה קבעה סט של כללים - מצד אחד אנו רוצים שגופים גדולים יפנו למכרזים אך המדינה תוכל להתייחס לקריטריונים נוספים".

 

בנושא החזקות ריאליות ופיננסיות צולבות הסביר שני, כי "הבעיה הפוטנציאלית היא שמי שמחזיק עסק פיננסי יוכל לכוון הקצאת מקורות לא יעילה. חשבנו שבמשק הישראלי צריך להפריד בין לווה גדול למלווה גדול. הורדנו את הסף לגבי העתיד מ-8 מיליארד שקל ל-6 מיליארד בבעלות על נכס ריאלי. ולגבי מי שפועל היום הורדנו ל-7.5 מיליארד. הגדרנו נכס משמעותי גם כאשראי. ניתן גם תמרוץ מס לגופים שייאלצו למכור מס בעקבות ההמלצות".

 

בסוגיית האחזקה הפירמידיאלית אמר שני, כי "יש למבנים עסקיים מסוג זה יתרונות - גיבוי בין החברות, העברת ידע, כניסה לתחומים חדשים, אך קיימות גם בעיות. בעל השליטה שמחזיק חברות בשרשרת מגיע למצב שהחברות בתחתית השרשרת נשלטות על ידי אותו בעל שליטה למרות השקעה נמוכה".

 

שני הדגיש בדבריו, כי "אם המשק מתאפיין במידה פיראמידיאלי יש גם סיכון למשק. לא מעט גופים זרים אמרו שיש להם פחות תיאבון להתערות במשק הישראלי בגלל המבנה הזה".

  

לדברי שני, הוועדה קבעה עקרונות מנחים להמלצות הסופיות: מניעת היווצרות מבנים גדולים ומורכבים, פשטות ועקרונות נוספים. "לכן, אחרי סדרת שימועים, הגענו למסקנה שיישום מלא של המסקנות יהיה מורכב מדי, ולטענת החברות למעמסה קשה. קיבלנו החלטה לשינוי אסטרטגי ולהגיע לכללים פשוטים ומבניים ברורים. עיקרי ההממלצות הן להגביל את מספר השכבות במבנה הפירמיאדיאלי ולהבחין בטיפול בין חברות קיימות לבין התאגדות עתידית".

 

עוד אמר שני, כי "הוועדה ממליצה שבעתיד מבנה המשק הישראלי יאפשר שתי שכבות של חברות ציבוריות. חברה שנמצאת בשכבה השנייה, ושיש פער של 36% בין זכויות ההצבעה לזכויות ההון, יחולו עליה כללים שונים. פישטנו את המושג פער- חברת פער היא חברה שלבעל הלשיטה יש פחות מ-33% בהון. אנו ממליצים בנוסף שבתוך 90 יום יוגדרו תמריצי מס לחברות שיימכרו כתוצאה מהחלטת הוועדה. בנוסף אנו רואים מצב אפשרי שאם מישהו ירצה לעקוף את ההמלצה על ידי רישום חברות בחו"ל - יוגדר תוך 90 יום מנגנון להתמודד עם זה. חברות בחו"ל לא אמורות להיות מושפעות".

  

לדבריו, "הגדרנו איך המשק ייראה בעתיד. המשמעות היא שלא ניתן יהיה לרכוש שליטה בשכבה שלישית ומעלה. לגבי גופים קיימים - חברות יוגבלו לשלוש שכבות בלבד. הן ייאלצו לעלות קומה או להימכר. היו נושאים שלא התקבלו פה אחד. את הפירוט יראו בדעת המיעוט בדו"ח המלא שיפורסם בימים הקרובים. למשל, הממונה על התקציבים באוצר חשב שיש צורך להגביל לשתיים את מספר השכבות גם לגבי חברות קיימות. הרשות לני"ע רצתה להשאיר גם בעתיד את מספר ההגבלות ל-3. מסקנות הוועדה יפתחו את השוק ויתרמו לפיתוח המשק הישראלי".

 

קמה לאחר מאבק

 

ועדת הריכוזיות קמה באוקטובר 2010 לאחר מאבק שארך מספר חודשים בין בכירים בכנסת ובמגזר הציבורי והפרטי סביב השאלה האם קיימת בעיית ריכוזיות בישראל, והאם על הרגולטור להתערב.

 

בראש הוועדה עמדו אייל גבאי לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ וחיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל נס טכנולוגיות. כמו כן היו חברים בה פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' עודד שריג, עו"ד אבי ליכט, רונית קן וד"ר קרנית פלוג, ויו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר שעמד בראש צוות הפירמידות.

  

בחודש ספטמבר 2011 פרסמה הוועדה את המלצות הביניים כאשר ביניהן - תאגיד גדול לא יוכל להחזיק או לשלוט בגוף פיננסי גדול כאשר הביצוע ייעשה בתוך ארבע שנים. כמו כן הציעה הוועדה לחזק את הדירקטוריונים, לעודד פעילות מוסדיים ולפקח על עסקאות בעלי עניין. עוד מומלץ לחזק את כוחו של הממונה על הגבלים עסקיים.

 

תנועת מחאת הקוטג' מסרה בתגובה להמלצות:  "המלצות ועדת הריכוזיות אינן עניין רק לכלכלנים ומומחים. אלו החלטות משמעותיות מאד שישפיעו על הכיס של כל אזרח: הגבלות על כוחם הבלתי מרוסן של הטייקונים הינם ברכה למשק כולו. אנו נעקוב ונפעיל שדולה צרכנית בכנסת שתהווה משקל נגד ללוביסטיסטים של המונופולים ותאגידי הענק, שיעשו הכל על מנת לעכב ולמסמס את ההמלצות, בכדי להחזיק בכיסם פוליטיקאים".

 

פורום פעולה אזרחית נערך לקראת המאבק בכנסת והודיע: "המאבק על הרווחים מהגז ("חוק ששינסקי") יחוויר לעומת המאבק שיוביל הפעם 'פורום פעולה אזרחית' בנושא הריכוזיות בכנסת. לא נאפשר לטייקונים למסמס את מסקנות הועדה שגם כך הלכה לקראתם כמה צעדים יותר מדי".

 

התכנית לאינטרס הציבור בשוק ההון להמלצותיה של ועדת הריכוזיות: "המלצות הוועדה לגבי חברות הפירמידה מאכזבות ומותירות את ציבור החוסכים לפנסיה חסר הגנות. כל עוד לא יהיו כללים ברורים לגבי מה מותר ומה אסור לבעלי השליטה - למשל לגבי עסקאות בעלי עניין, חלוקת דיבידנדים, ועסקאות מינוף - לא יעזרו כל ההגדרות המסורבלות לגבי מספר הקומות בפירמידה".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x