משרד התקשורת מציג: איך לא לעודד את התחרות
כניסת שני כבלי תמסורת בינלאומית היתה אמורה להוריד את מחירי האינטרנט בישראל, כתוצאה משבירת המונופול של מד־נאוטילוס. אז מדוע המתחרה החדשה טמרס טלקום נלחמת על חייה, וכיצד שוב הצליח משרד התקשורת לסבך את הפתרון?
07:0402.02.12
בנובמבר 2009 נאם אילן בן־דב, בעל השליטה הטרי בפרטנר, בכנס "כלכליסט". "יש לשבור את המונופול של ספקית התמסורת הבינלאומית מד־נאוטילוס, כדי להוריד את מחירי האינטרנט בישראל", אמר בן־דב. לפי תחשיב שהוצג בפניו, טען, כל לקוח משלם בממוצע לספקית האינטרנט שלו 20–30 שקלים עודפים רק מכיוון שלמד־נאוטילוס, המחזיקה בכבל התת־ימי היחיד המחבר את ישראל לשדרת התקשורת העולמית, אין תחרות בשוק הישראלי.
שנתיים חלפו. בין ישראל לאירופה נפרסו שני כבלי תמסורת בינלאומית נוספים, של בזק בינלאומי ושל טמרס טלקום; הכבל של בזק נכנס לפעילות בחודש שעבר, וכמה ימים אחריו החל לפעול גם הכבל של טמרס טלקום. לכאורה, בעייתו של בן־דב נפתרה. והנה, הפלא ופלא, בנובמבר 2011 העבירה ספקית האינטרנט 012 סמייל, שנרכשה בידי פרטנר, מסמך למשרד התקשורת, שבו קראה למשרד לא לסייע לטמרס טלקום באמצעות הגבלת כוחה של מד־נאוטילוס. במקביל העבירה גם נטוויז'ן, כעת בבעלות סלקום, דרישה דומה.
כיצד מתרחש המצב המוזר שבו ספקיות האינטרנט, האמורות לתמוך בכניסתה של מתחרה חדשה לשוק התמסורת הבינלאומית כדי שתדחק את מחירי התמסורת מטה, נמצאות דווקא בצד התומך במונופול מד־נאוטילוס? לכאורה, לספקיות האינטרנט שאינן בזק בינלאומי יש אינטרס ברור בהגנה על טמרס - אם האחרונה תיעלם מהשוק, הן יוכלו לרכוש קיבולת רק מהספק הקיים (מד־נאוטילוס) ומספק המתחרה בהן (בזק בינלאומי), כך שיכולתן להתמקח על המחיר אינה גבוהה. ובכל זאת, כך עולה מהתגובות הקשות שהעבירו למשרד התקשורת בשבועות האחרונים, הן מעדיפות שטמרס לא תקבל הגנה.
"ספקיות האינטרנט בוודאי לא מתנגדות לכניסת ספק תמסורת בינלאומי נוסף, זו הרי שטות להתנגד לכניסה של גורם שאמור להוריד את המחירים שאתה משלם בתחום הזה", מסביר גורם בשוק. "הספקיות מתנגדות למה שמסתמן כפעילות אגרסיבית מאוד של משרד התקשורת, שפשוט החליט שהוא הולך לקבוע למי מותר לקנות ממי. זו לא הסדרה של שוק, זו קביעה של שוק, שדורסת באלימות עקרונות בסיסיים בכלכלה. מי שלא יתנגד לזה עכשיו, ימצא את עצמו בעוד שנה־שנתיים נלחם במשרד התקשורת, שיחליט פתאום שהוא רוצה להתערב בדברים אחרים".
אין בעיית רוחב פס
כל ביט של מידע הנע בין המחשב, הסמארטפון והטאבלט שלכם לנקודה כלשהי מחוץ לישראל עובר זה יותר מעשור דרך התשתיות של מד־נאוטילוס. גם השיחות הבינלאומיות מועברות דרך אותו נתיב, שמורכב למעשה מזוג כבלים: "לב" ו"מד־נאוטילוס". בניגוד למה שעשוי להצטייר מהצהרות בזק בינלאומי וטמרס טלקום לגבי רוחב הפס שהן מביאות לישראל - 7.2 טרה־ביט (7,200 גיגה־ביט) ו־42 טרה־ביט בהתאמה - הנחת כבל תת־ימי נוסף לא באה לפתור בעיה של רוחב פס בינלאומי בעתיד הנראה לעין;
ספקיות האינטרנט צרכו ב־2011 ממד־נאוטילוס רוחב פס בהיקף 110 גיגה־ביט, בעוד שזוג הכבלים של החברה מסוגל לספק יותר מפי 30 מכך. לפי התחזית, הדרישה לרוחב פס בינלאומי תגדל ב־50–80 גיגה בשנה, כלומר, גם בעוד עשר שנים לא תגיע הצריכה ליותר משליש מהקיבולת של הכבלים הקיימים. הכבלים החדשים נועדו להרחיב את התחרות - פריסת הכבל של בזק בינלאומי נועדה בעיקר לחסוך לקבוצת בזק תשלום למד־נאוטילוס, ובטמרס טלקום האמינו כי יש ביכולתם להציע מוצר מתחרה במחירים נוחים יותר.
בשנתיים האחרונות ניסו שלושה שותפים - שמיר שהרבני, שעבד בתפקיד בכיר במד־נאוטילוס, יהונתן בס ואייל אברמוביץ' למצוא גוף בעל איתנות פיננסית שיסייע להם להגשים את תוכניתם ולהניח כבל תת־ימי נוסף. בתחילה מצאו את דדי בורוביץ', בעל השליטה באל על, שאף הצהיר בראיון שפורסם באמצע 2010 כי הכבל יסייע בהורדת מחירי האינטרנט, אולם, לאחר כמה חודשים החליט לסגת מתמיכתו במיזם.
באוקטובר 2010 התברר כי השלישייה לא אמרה נואש, והצליחה לשכנע את יהודה וזוהר זיסאפל לתמוך במיזם. כמעט במקביל לכך הודיעה בזק בינלאומי כי החלה בפעולות להנחת כבל משלה, ולא הרבה לאחר מכן נסוגו הזיסאפלים מתמיכתם בפריסת כבל נוסף, שכעת נהפך מהכבל השני לשלישי.
גיבוי מכחלון
אחרי הזיסאפלים, היזמים מצאו את השותף הבא והאחרון שלהם: קבוצת טמרס טלקום של פויו זבלודוביץ', שהחליטה לפרוס את הכבל אף שהמיזם המקביל של בזק בינלאומי כבר היה ידוע. לטמרס היה ברור כי ללא סיוע מהרגולטור יקשה עליה להיכנס לשוק, ומי ראוי יותר להעניק לה סיוע כזה מאשר שר התקשורת, שחרת על דגלו את עקרון הרחבת התחרות?
מי ירוויח מהמצב?
כשלון אפשרי של טמרס טלקום עשוי לספק הזדמנות ל־HOT
קריסה אפשרית של טמרס טלקום תאפשר ל־HOT לרכוש את התשתית שבנתה טמרס במחיר נוח יחסית, תוך חיסכון משמעותי בזמן שהיה נדרש לה להקים תשתית זו בעצמה
גילעד נס
לכתבה המלאה 
בכירי טמרס טלקום נפגשו פעמיים עם כחלון, ושמעו ממנו כי אם החברה אכן תניח כבל מתחרה, היא תקבל סיוע מהמשרד. בפברואר 2011 העניק כחלון לטמרס רישיון מתאים, והחברה, שפעלה על סמך הגיבוי המילולי שהוענק לה במשרד התקשורת, החלה בעבודה. עוד לפני כן החלו יזמי הכבל המקוריים, בתמיכת טמרס טלקום, לפעול מול רשות ההגבלים העסקיים כדי שתכריז רשמית על מד־נאוטילוס כמונופול. הכרזה כזו, קיוו בטמרס טלקום, תאפשר להגביל את צעדיה הצפויים של מד־נאוטילוס כאשר זו תנסה לדחוק את טמרס טלקום אל מחוץ לשוק, לפי חששם.
צעדים אלה, טוענים בטמרס, החלו להתבצע בתחילת 2011, כאשר לטענתה מד־נאוטילוס פנתה לספקיות האינטרנט והציעה להן לחדש את חוזיהן לטווח של כמה שנים, במחירים המהווים הנחה מהותית לעומת אלה ששילמו קודם לכן. גורמים בשוק טוענים כי לא כניסתה הצפויה של טמרס טלקום היא שגרמה לספקיות האינטרנט לבחון כיצד יוכלו להוריד את מחירי מד־נאוטילוס, אלא דווקא הפעילות של בזק בינלאומי.
השפעה קטנה על הצרכן
שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות הן הלקוחות העיקריים של מד־נאוטילוס: הן חוכרות ממנה רוחב פס בהסכמים ארוכי טווח, ומפעילות אותו לפי הצורך. לפי הערכות, ב־2011 הופעלו בסך הכל כ־110 גיגה־ביט של רוחב פס, מתוך כ־160 גיגה־ביט שהוקצו לספקיות לפי ההסכמים.
בשנים האחרונות הספקיות משלמות במשותף 150–250 מיליון שקל עבור רוחב הפס שהן חוכרות. בשוק מעריכים כי 30%–40% מרוחב פס זה מוחכר הלאה לספקיות אינטרנט קטנות יותר, כדוגמת 018 אקספון, פרטנר, טריפל סי, 019 טלזר, ועוד כ־30 ספקיות קטנות יותר. זו גם הסיבה לכך שהוזלת המחירים המוצעת של טמרס מאבדת מעוצמתה השיווקית. בשורה התחתונה, ספקיות האינטרנט הגדולות מוציאות על רכישת הקיבולת שבה הן משתמשות רק כ־60%–70% מהמחיר שגובה מד־נאוטילוס, כך שמחירי טמרס מתחרים גם בהוצאות אלה ולא במחירי המכירה של מד־נאוטילוס.
האם הכבלים החדשים יורידו את חשבון האינטרנט שלנו? כנראה, אך לא באופן מהותי. הורדת מחיר התמסורת הבינלאומית לא תשפיע על המחיר שמשלם הלקוח על תשתית האינטרנט (בזק ו־HOT), כיוון שתשתית זו מיועדת רק לחיבור הלקוחות למתגי ספקיות האינטרנט. לכאורה, כאשר ספקיות האינטרנט ישלמו פחות על התמסורת הבינלאומית, ובהנחה כי הוזלה זו תגולגל ללקוח הסופי מתוך מטרה להתחרות זו בזו, ייהנה הלקוח מהוזלת התשלום החודשי לספקית האינטרנט שלו. בפועל, מדובר בשינוי של פחות מ־10% במחיר הסופי לצרכן.
מרבית צריכת האינטרנט של הלקוחות הפרטיים מתבצעת משרתים הממוקמים בישראל, ולפי הערכות, רק כרבע מכלל התעבורה של הגולשים הישראלים נעה בכבלים הבינלאומיים. גם כאשר יוצעו יותר ויותר שירותים כמוזיקה, טלוויזיה, גיבוי וכדומה באמצעות האינטרנט, הם יסופקו בתוך גבולות ישראל. לפיכך, הצריכה המקומית צפויה לגדול יותר מהצריכה הבינלאומית, והשפעת מחירי התמסורת הבינלאומית על המחיר הסופי שישלמו הלקוחות הפרטיים תלך ותקטן. ההשפעה הגדולה יותר על החשבון החודשי של לקוחות האינטרנט אמורה להגיע מפעילות בתוך גבולות ישראל - כאשר ספקיות האינטרנט יוכלו לרכוש מבזק ומ־HOT את תשתית האינטרנט במחירים סיטונאיים, במסגרת שוק סיטונאי שיישומו מתעכב זה שלוש שנים שאינו צפוי להפוך למציאות לפני 2013.
באוקטובר 2011, לאחר בדיקה שארכה חודשים רבים, הכריז הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה כי מד־נאוטילוס היא אכן מונופול. בטמרס טלקום קיוו כי להכרזה יתלוו גם מעשים בשטח, אך אז התברר כי העומס על רשות ההגבלים צפוי לעכב פעילות כזו למשך חודשים רבים. לעזרתם הגיע סוף סוף משרד התקשורת, ובנובמבר פרסם מנכ"ל המשרד עדן בר־טל מסמך שבו הצהיר כי המשרד בוחן הטלת מגבלות קשות על מד־נאוטילוס.
המסמך של בר־טל עורר לא רק את זעמה של מד־נאוטילוס, אלא גם של ספקיות האינטרנט. ראשית, במשרד התקשורת שוקלים לפקח על מחירי מד־נאוטילוס כך שייקבע מחיר מינימום שהחברה לא תורשה להציע נמוך ממנו. נוסף על כך, ייאסר עליה למכור ללקוחותיה רוחב פס העולה על 50% מכל צריכת רוחב הפס שלהם, משמע: לכפות על ספקיות האינטרנט שהנן לקוחותיה לחתום על חוזה עם מפעיל נוסף. דרישה נוספת שנשקלה נגעה לחוזים עם מד־נאוטילוס, שיוגבלו לשנה אחת בלבד, וגם חוזים קיימים ארוכי טווח ייפתחו ויוגבלו בדיעבד באותה מידה.
"השוק ייגמר לנו"
בתגובה שהגישה מד־נאוטילוס למשרד התקשורת היא טוענת כי הצעדים המוזכרים במסמך אינם מידתיים וחלקם אף אינם חוקיים, שכן הם נוגדים את עקרון חופש העיסוק. החברה אף עתרה לבג"ץ בניסיון לעכב את המהלך, אך עתירתה נדחתה.
כאמור, גם התגובות למסמך בקרב שאר החברות היו קשות. "היכן נשמע שרגולטור כופה על חברה מסוימת לרכוש לפחות 50% ממוצר כלשהו מספק מסוים?", שואל בזעם בכיר באחת מספקיות האינטרנט. "למה אני צריך לסבסד את הכניסה של טמרס טלקום לשוק, במקום שאוכל להחליט ממי לקנות על סמך השיקולים שטובים לי וללקוחות שלי? למה שימוע שאמור לסייע בגיבוש מדיניות מזכיר באופן מפורש הקלות לשחקן מסוים בשוק, במקום לדבר על מדיניות ארוכת טווח שיכולה להיות תקפה לשחקנים אחרים?".
הביקורת הקשה ביותר נגד המסמך נובעת מכך שהוא מנוסח כפעולה המיועדת לפתור בעיה ספציפית של חברה אחת, ולהתעלם מההשפעות על כלל השוק. כך, המסמך אמנם מציין כי בזק בינלאומי פרסה כבל משלה, אך הוא אינו מתכוון לפעול להגבלתה ולמעשה מתעלם ממנה, מתוך הנחה כי הכבל ישרת רק את בזק. מנכ"ל בזק בינלאומי איציק בנבנישתי הצהיר כמה פעמים כי הוא מתכוון להציע גם למתחריו לחכור ממנו רוחב פס. ההצעה זכתה לתגובות ציניות בענף, אך ל"כלכליסט" נודע כי לפחות אחת ממתחרותיה של בזק בינלאומי קיבלה הצעה כזו. האם על משרד התקשורת להגן על טמרס טלקום גם מפני בזק בינלאומי? המסמך של בר־טל, כאמור, כמעט מתעלם מקיומה.
אפילו אנשי טמרס טלקום הופתעו מעוצמת הצעדים הנשקלים בידי משרד התקשורת. "לא אמרנו אילו הגנות המשרד צריך לתת, אלא רק שהוא צריך לאפשר תחרות הוגנת בשוק ולא לאפשר למונופול הקיים לחסום כניסה של תחרות לשוק", אומר גורם בטמרס טלקום, אך באותה נשימה גם מסביר כי הרכיב הקריטי ביותר הוא לוחות הזמנים של יישום אותם צעדים. "העובדה שאין למשרד בחודשים האחרונים יועצת משפטית וסמנכ"ל כלכלה היא בעיה שלהם שהפכה לבעיה שלנו, והכי גרוע - אין לנו אפילו איתות מהמשרד מתי הם מתכוונים לקבל החלטה. סמכנו על משרד התקשורת, היינו נאיביים והשוק פשוט ייגמר לנו. זו קטסטרופה".
על סמך מקרים דומים בעולם, בטמרס טלקום מאמינים כי ניתן יהיה להתחרות במד־נאוטילוס אם זו תוגבל בהיקף ההנחות שהיא מעניקה ללקוחותיה, עד שטמרס תצבור נתח שוק. לפיכך, טמרס מבקשת כי יוטל רק פיקוח זמני על מחירי המונופול, מבלי להגביל את הלקוחות עצמם. בינתיים, במשרד התקשורת בוחנים את התגובות למסמך ואמורים לקבל החלטה בשבועות הקרובים.
