$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מהו ההסבר האלגנטי בעולם?

"מועצת החכמים" של המגזין אדג' התכנסה להחליט

שיזף רפאלי 10:3102.02.12

מדי פתיחת שנה אני סופר את הדקות להופעת השאלה השנתית של Edge.org, מגזין הרשת שיש שמכנים אותו "האתר האינטליגנטי בעולם". ומדי שנה אני שש לספר לחברים מה היתה הפעם השאלה הזהה שפרסם המגזין, ומה השיבו לה כ־200 פילוסופים, סופרים, יזמים ומדענים.

 

בשנים הראשונות של המסורת הועלו שאלות שנוגעות לנושאים אוניברסליים, כגון מהי ההצדקה לקיום האופטימיות. אחרי פיגועי 11 בספטמבר התפרסמה מהדורה מיוחדת ובה השאלה "מה עכשיו?". משנה לשנה השאלות הפכו יותר ויותר אישיות. ב־2005 אנשים כמו ריצ'רד דוקינס ונשיא מכון ויצמן לשעבר חיים הררי השיבו לשאלה: "במה אתה מאמין אך אינך יכול להוכיח?". ב־2009 השאלה היתה: "מה ישנה הכל?", ובשנה שעברה התבקש כל אחד מהנשאלים להמציא מונח חדש שיעזור להבין את העולם.

 

אבולוציה אבולוציה צילום: shutterstock

 

השאלה השתא נוסחה במשותף בידי הפסיכולוג סטיבן פינקר, חלוץ האינטרנט סטיוארט ברנד, מייסד המגזין "Wired" קווין קלי והיסטוריון המדע ג'ורג' דייסון, שכל אחד מהם הופיע לפחות פעם אחת בטור זה. והשאלה: "מהו ההסבר העמוק או האלגנטי החביב עליך?". וכרגיל, אוסף התשובות מעניק את אחד מחומרי הקריאה מרחיבי הדעת ביותר ברשת.

 

בשונה מבעבר, השנה הרבה מהתשובות טכניות מהרגיל. במדגם מתוך 192 התשובות עולה שההסבר האהוב ביותר הוא מודל מולקולת הדנ"א שהרכיבו ווטסון וקריק. מיד אחריו תיאוריית האבולוציה, והגישה האמפיריציסטית, זאת שמבקשת להתנתק מהישענות על "אמיתות מקובלות" ולבחון בקפידה נתונים לגופם.

 

אם השאלה השנתית של אדג' היתה תחרות, הספקנות המדעית היתה זוכה בה מדי שנה. ובכל זאת, כמה מהמשיבים הביעו את חיבתם העזה דווקא למודלים חדשים ונועזים יותר שמנסים להסביר היבטים במציאות. לכמה מחמאות זכה ה"Power Law", החוק המעריכי, שמסביר שבכלכלה, בחיים ובטבע האירועים המשפיעים ביותר אינם אלה ש"במרכז הפעמון", הצפוי והממוצע, אלא אלה ש"בקצה הזנב", האירועים הנדירים והלא סבירים.

 

ייבגני מורוזוב, מחבר הספר "The New Delusion" שמתאר באופן קודר כיצד דיקטטורות מנצלות את האינטרנט לתועלתן, מציע לעיין במודל האלגנטי והכמעט אלמוני "דילמת קולינגרידג'", העובדה שכאשר טכנולוגיה מלווה מראשיתה ברגולציה ותכנון מלמעלה היא לא מגיעה רחוק, בעוד הטכנולוגיות פורצות הדרך הן דווקא אלה שהשלטונות לא הבחינו בהן בזמן. דיוויד קולינגרידג', מנסח הדילמה, רצה בשעתו לפתור את הבעיה, ולאפשר פיתוח מתוכנן של טכנולוגיות משנות עולם. הוא נכשל, אבל הבעיה שניסח מסבירה היטב תופעות בעולם.

 

ריצ'רד תאלר, מאבות הכלכלה ההתנהגותית, מעניק הסברון מקסים לכך שהעלאת ערך המחויבות ותחושת מחויבות אצל אנשים תפתור את רוב בעיות העולם, מהתחממות כדור הארץ ועד השלום במזרח התיכון. היעדר המחויבות והאדרת החירות לבחור, הוא כותב, הם האחראים לחוסר האמון ששורר בעולם ולעובדה שמקומות עבודה, מדינות ומערכות בינלאומיות פועלים לפי עקרון "דילמת האסיר", שבו כל צד ימהר לפגוע בזולתו כדי לא להיפגע ראשון בעצמו.

עוד כמה תשובות מרחיקות למודלים מתקדמים בפיזיקת חלקיקים ואחרות מצטרפות לסקירה של כמה מהרעיונות המכוננים בהבנת המציאות כיום, כגון "התיאוריה של התודעה", וישנן גם הברקות מחוכמות כגון זו של חוקר הרשתות אלברט לנזלו ברבאסי, שמציע לחקור מתכונים ותזונה כפי שחוקרים רשתות.

 

כבכל שנה, גם הפעם התשובות עתידות להתאגד בספר מודפס שיימכר בחנויות. אז אף שאין בהכרח קשר בין שוקולדי התיאוריות שמסודרים באריזת הבונבוניירה הזאת, זו עדיין חוויה יוצאת דופן, וחינם ברשת. אני מציע להסתער עליה עכשיו, לפני שכל האחרים יבואו לקחת. ויש גם שאלה זהה, במחווה לברבאסי: איזו מהתשובות הכי טעימה לכם?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x