$
בארץ

הצעת חוק: יבוטלו המועצות הדתיות

ח"כ מאיר שטרית הציע לבטל את חוק שירותי הדת היהודיים, מהלך שצפוי להביא לסגירתן של המועצות הדתיות

תומר אביטל 16:3615.01.12

המשבר הקואליציוני הבא? ח"כ מאיר שטרית (קדימה) הגיש היום (א') הצעת חוק לביטול המועצות הדתיות. שר הפנים לשעבר הציע לבטל את חוק שירותי הדת היהודיים, מה שצפוי להביא לסגירתן של המועצות הדתיות הפזורות בישראל.

 

לאחרונה התבטא שר החוץ אביגדור ליברמן בנושא, והביע תמיכה

ברעיון שכזה. מבחינת ש"ס, מנגד, מדובר בהצעה שהיא בגדר "ייהרג ובל יעבור". אולם בעוד ליברמן הסתפק בהתבטאות בנושא, שטרית החליט להרים את הכפפה. לדבריו, "המועצות הדתיות הן גופים פוליטיים מיותרים לחלוטין והעיריות יכולות לתת שירותי דת טובים יותר. גם בקואליציה מבינים שמדובר במנגנון מושחת, ובעקבות דברי ליברמן וגפני על פירוק המועצות הדתיות נראה שאין סיבה שהם לא יתמכו בחוק".

 

שטרית הוסיף כי "המועצות הדתיות אינן חשופות לביקורת ציבורית אפקטיבית, וגורמים שונים יכולים לפעול לקידום האינטרסים האישיים שלהם מבלי להיות נתונים להשפעת דעת קהל או גורמי פיקוח ובקרה. הגיע הזמן לשים סוף לחגיגות הג'ובים למקורבים ופוליטיזציה במועצות הדתיות".

 

מתחקיר שערך בנושא "כלכליסט" עלה כי תושבי המדינה משלמים יותר מחצי מיליארד שקל בכל שנה עבור מימון מערך שירותי הדת. זאת על אף שמרבית הציבור הישראלי נפגש לעתים רחוקות בלבד עם מערך שירותי הדת הממלכתיים. למען הסר ספק, גם הציבור החרדי, שייסד מערכת עצמאית פרטית מקבילה, פוגש את שירותי הדת הממלכתיים מעט מאוד.

 

המשרד לשירותי דת, שמוחזק כיום בידי השר יעקב מרגי מש"ס, הוא הרגולטור הראשי בתחום הדת. בהתאם לכללים שקבע המשרד, אזרחי המדינה מתקצבים את שירותיו בשני ערוצים: באמצעות מסים ישירים ובאמצעות מסים עירוניים.

 

המדינה מממנת 40% מתקציב המועצות הדתיות, והרשויות המקומיות נושאות בנטל של 60% בממוצע (רשויות מבוססות מסבסדות חלקים גדולים יותר). למועצות הדתיות יש גם הכנסות עצמיות מאגרות, אך הן זניחות. הסכום הסופי - כחצי מיליארד שקל בשנה - מוזרם למועצות ולרבנים כדי שיספקו לתושבים שירותים כגון ייעוץ, רישום נישואים, מתן תעודות כשרות לעסקים ותחזוק מקוואות.

 

סכום נוסף של כ־75 מיליון שקל בשנה מממן את העסקתם של 530 רבנים ובלניות שעובדים באזורים שבהם לא הוקמו מועצות דתיות. הרשימה אינה עוצרת כאן וכוללת עוד כמה וכמה סעיפים: מדי שנה משלם הציבור הישראלי 20 מיליון שקל עבור החזקת הרבנות הראשית, ומחצית מהסכום מופנית לטובת תשלום משכורות; 20 מיליון שקל מועברים לתקצוב המשרד לשירותי דת עצמו; 3 מיליון שקל מועברים לטובת עירובין (הקפת שטח בחוט עליון במטרה לאפשר 'טלטול' חפצים בשבת).

 

 

בדיקת הנתונים הממשלתיים מגלה כי אם המועצות היו עסק פרטי, הן היו פושטות את הרגל מזמן. מתוך 132 המועצות הדתיות הקיימות, 83 מועצות סיימו תהליך בחינה של תוכניות הבראה. גירעון המועצות עמד לפני כשנתיים על כ־120 מיליון שקל, כלומר כרבע מתקציבן הכולל, למרות התקציבים העירוניים שמגיעים לכמה מיליונים לכל מועצה בשנה, ובאים על חשבון שירותים עירוניים אחרים.

 

יתר על כן, הביקורת כלפי המועצות הדתיות חורגת בהרבה מעבר לחוסר יעילות כלכלית. ב־2009 בדק מבקר המדינה מדגם של 68 רבני שכונות ברחבי ישראל, ומצא, בין השאר, כי במשך שנתיים בילה כל רב כ־50 יום בממוצע בחו"ל, ומרביתם כלל לא דיווחו על היעדרותם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x