דעות

אוי ECD

הרווח שגרפו קובעי המדיניות הכלכלית-חברתית בארץ כתוצאה מהצטרפות ישראל למועדון ה-OECD, מתחיל להישחק ולהיסדק בעקבות נושאי בדיקה והשוואה שקובעים לעצמם ראשי המועדון. במקרים מסוימים, הרווח כולו לא שלנו

ברוך מבורך 09:1906.01.12
הצטרפותה של ישראל ל-OECD לוותה בחגיגה תקשורתית גדולה. אישים רבים עמלו בשנים האחרונות על צירוף ישראל לארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי. תרומה משמעותית הייתה כנראה לנגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, שהמוניטין הבינלאומי שלו הפחית התנגדויות לצירוף ישראל לארגון. ואכן ב-10
במאי 2010, לפני כשנה חצי, הצביעו מדינות הארגון פה אחד בעד קבלת ישראל ל"מועדון המדינות העשירות".

 

כשם ששיקולים פוליטיים כבדי משקל היו מעורבים בקבלתה של ישראל לארגון, שיקולים פוליטיים כבדי משקל הנחו גם את קברניטי המשק בנסיונות הקבלה לארגון.

 

מעבר להשתייכות למועדון היוקרתי, לשיפור תדמיתה הכלכלית של ישראל בעולם, להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל ולתרומה מסוימת להחלטות בנוגע לדירוג האשראי של המדינה, חשוב לזכור כי הארגון מציב ראי בפני קובעי המדיניות הכלכלית-חברתית, ובודק את ביצועיה השונים של המדינה מול פרמטרים שונים ומגוונים בהשוואה לשאר 33 מדינות הארגון.

 

ההשוואות הרוחביות ליתר מדינות הארגון מחייבות לעיתים שינוי שיטות חישוב של נתונים שונים. לדוגמה, שינוי שיטת החישוב של התמ"ג בארץ, כך שיתאים לשיטת החישוב של הארגון (השינוי נעשה עוד ב-2006, במסגרת הנסיונות להצטרף לארגון), צורך להתמודד עם דרישות הארגון להארכת זמן תוקף הפטנט עבור תרופות מקור, ואולי אף צורך להתמודד עם שינוי סדר היום הציבורי של הארגון.

 

בשנים האחרונות נראה כי הארגון הרחיב מעט את עקרונות מדיניותו ואת סדר היום הציבורי שלו, ומעבר לפתיחת שוק ההון, הסרת מגבלות על משקיעים זרים ועידוד הסחר החופשי על ידי צמצום סובסידיות ומכסים, הוא מתחיל להתעניין, ולא בכדי, בנתוני שוויון ואי שוויון, עוני, תעסוקת נשים, מדיניות וחדשנות סביבתית וכד'. דו"חות השוואתיים ודו"חות פנים מדינתיים שמוציא הארגון לאחרונה בנושאים מעין אלו מציבים את ישראל במקומות לא מחמיאים ביותר.

 

הרווח הפוליטי הנקודתי המשמעותי ביותר שגרפו קובעי המדיניות הכלכלית-חברתית בארץ כתוצאה מהצטרפות ישראל למועדון היוקרתי, מתחיל להישחק ולהיסדק למול אובדן השליטה על סדר היום הציבורי, נושאי בדיקה והשוואה שקובעים לעצמם ראשי המועדון, ואולי אף חשוב מכך, תיזמון הפירסום של תוצאות הבדיקות וההשוואות השונות.

 

יכול בהחלט להיות, והיום אולי לא רחוק כל כך, שנתוני האבטלה המזהירים (לכאורה) של ישראל יחוייבו על ידי הארגון בתיקון, כך שיכללו כמובטלים גם עובדים במשרות חלקיות, שרוצים לעבור למשרה מלאה, אך האפשרות לא ניתנת להם; גם כאלה שהתייאשו לחלוטין מחיפוש עבודה; גם כאלה שנמצאים בגילאי העבודה הרלבנטיים, אולם אינם מנסים כלל לחפש ולמצוא עבודה, וגם כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה, אך עדיין לא צברו את הותק הנדרש בחיפוש עבודה לצורך תיוגם כמובטלים. נתוני אבטלה אלו, המכונים "אבטלה אמיתית" מפורסמים על בסיס קבוע בארה"ב למשל והם מוסיפים קרוב ל-100% בהשוואה לרמת האבטלה הרשמית בארה"ב (עומדים על למעלה מ-16%).

 

לכן, לא בטוח שקברניטי המשק, משיקולים פוליטיים אגואיסטיים, אלה שמיהרו להתגאות בהשג ההצטרפות למועדון, לא ייאנחו בקרוב: אוי ECD.

 

הכותב הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים, ומנהל מדעי במכון המחקר "מאגר מוחות".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x