• תפריט
בארץ

מחקר חדש: הציבור החרדי כלל לא רצה בקווי המהדרין

לדברי ד"ר נויה רימלט, עסקנים במגזר הפעילו לחץ ליצור הפרדה, ואגד יצאה נשכרת: "זה סיפור של כוח, אגד הרוויחה קהל שבוי בלי אלטרנטיבה"

ליאור גוטמן 08:1228.12.11

הפעלת קווי התחבורה המהדרין, שם ננקטת הפרדה בין גברים לנשים, היא עסק כלכלי - כך טוענת דוקטור נויה רימלט, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במחקר פרי עטה, שמתפרסם לראשונה ב"כלכליסט", היא מגלה שבשנת 2000 ערך קואופרטיב אגד סקר בקרב האוכלוסייה החרדית בניסיון לברר "האם הדרישה

להנהגת קווי מהדרין מייצגת את גישתו של כלל הציבור החרדי".

 

המחקר של אגד, שכלל עשר קבוצות מיקוד נפרדות לנשים ולגברים, גילה ש"הזרם החסידי תומך בשיעור נמוך בהנהגת קווי מהדרין, בעוד שהזרם הליטאי מתנגד לכך נחרצות". עוד גילה המחקר ש"נשים חרדיות ובהן נשים המשתייכות לזרם המחמיר 'תולדות אהרן', הביעו התנגדות לקווי מהדרין בעיקר בגלל טעמי נוחות והצורך בעזרה לילדים".

 

רימלט מציינת שאגד עצמה, שהיתה בין הגורמים שדחפו להקמת ועדת לנגנטל (ועדה שהוקמה במשרד התחבורה ב־1997 לבחינת הנושא - ל"ג), "הגדירה את הנתון ביחס למידת התנגדות הנשים החרדיות להפרדה כ'מפתיע ביותר".

 

אז מדוע נוצרו קווי המהדרין אם הציבור החרדי התנגד להם? "אגד הכריזה יותר מפעם אחת שתחבורת מהדרין זה עניין כלכלי", מסבירה רימלט. לטענתה, נקודת המוצא היתה ששנים רבות האוכלוסייה החרדית לא נסעה בתחבורה ציבורית שלא בתנאים של הפרדה "ואף רב לא ראה בזה בעיה הלכתית". עם זאת, בלחץ עסקנים בעדה פנו ב־1997 מאגד ודן לשר התחבורה דאז יצחק לוי בבקשה לבחון את הנושא, וכך הוקמה ועדת לנגנטל.

 

לדברי רימלט, נתוני הוועדה הראו שחלק מהאוכלוסייה החרדית משתמשת באוטובוסים ל־12 עד 15 נסיעות ביממה. רימלט מסבירה שמדובר במשפחות מרובות ילדים שחלקן לא רוצה או לא יכול להחזיק רכב. במקביל, עסקנים במגזר החרדי אמרו שינטשו את התחבורה לטובת הסעות פיראטיות וכך נולדו קווי ההפרדה, שמספרם בארץ כיום מגיע לכ־70.

 

"זה סיפור של כוח. גורמים קיצוניים לא היו מצליחים לייצר לבדם תנאים לנסיעות הפרדה, ואגד הרוויחה קהל שבוי ללא אלטרנטיבה. בעדה החרדית אי אפשר להיות מסומן כחריג ושני הצדדים מרוויחים - חברת התחבורה מצד אחד והעסקנים מהצד השני", סיכמה רימלט.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x