בלעדי ל"כלכליסט": מי דורש מהמתמחים לעבוד 12 שעות ביום

משרד גורניצקי, בראשות עו"ד פנחס רובין, ונשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש, דורשים ממתמחיהם לעבוד קרוב ל־12 שעות ביום, כשעות העבודה הרשמיות - כך עולה ממסמך של לשכת עורכי הדין שהגיע לידי "כלכליסט". המסמך מרכז את כל הבקשות לקבלת היתר לעבודה נוספת במקביל להתמחות שהגישו המתמחים שהתחילו לאחרונה את התמחותם. מהמסמך עולה כי מתמחה במשרד גורניצקי, שמאמנו הוא עו"ד ירון אלכאוי, נדרש לעבוד חמישה ימים בשבוע מ־8 בבוקר ועד 8 בערב, 12 שעות רצופות. המתמחה ביקש וקיבל היתר לעבודה נוספת כעוזר הוראה באוניברסיטה העברית, ובה יעבוד בכל יום שישי.

גם שופטים מעבידים מתמחים קשה

המתמחה של נשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש, לעומת זאת, נדרשת לעבוד מעט פחות - 11.5 שעות ביום. לפי שעות העבודה הרשמיות שעליהן דיווחה ביניש כמאמנת של המתמחה, זו מתייצבת לעבודה בכל יום בשעה 7:30 בבוקר ומסיימת את יום עבודתה ב־7 בערב. בימי חמישי, לפי המסמך, המתמחה מסיימת את עבודתה ב־5, ובסך הכל עובדת 55.5 שעות בשבוע כשעות רשמיות. המתמחה ביקשה וקיבלה אישור לכהן כדירקטורית בחברת מנועי בית שמש במקביל להתמחותה, ונאמר שמדובר בתפקיד שיגזול ממנה ארבע שעות פעם בשלושה חודשים.

ביניש ומשרד גורניצקי אינם חריגים בדרישותיהם: מהמסמך עולה כי המתמחה של עו"ד עמית לדרמן, ממשרד שלמה נס, מועסק 11 שעות ביום, ובמקביל קיבל היתר לעבודה נוספת כמוכר בחברה במשך 11 שעות בכל יום שישי. המתמחה של שופט העליון, אליקים רובינשטיין, נדרש לעבוד 11 שעות ביום, ובמקביל משמש כמתרגל בקורס דיני חוזים במכללה למינהל. מספר שעות זהה נדרש גם מהמתמחה של שופטת העליון מרים נאור.

נשיאת העליון ביניש. 11.5 שעות התמחות ביום, באופן רשמי צילום: עטא עוויאסת

שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, לעומת זאת, מעסיק את המתמחה שלו במשרה רגילה בת 42.5 שעות שבועיות, ובמקביל המתמחה קיבל היתר לשמש כעוזר הוראה באוניברסיטת תל־אביב, שלוש פעמים בשבוע בשעות אחר הצהריים.

לפי המסמך, במרבית המשרדים הגדולים הדרישה הרשמית היא עשר שעות עבודה ביום, וזו הדרישה מהמתמחים במשרדי גולדפרב, ליפא מאיר, יגאל ארנון, ש' הורוביץ, מיתר־ליקוורניק, גרוס ובמשרדים נוספים. כך, מתמחה במשרד וינרוט מועסק עשר שעות ביום, ובמקביל משמש ככתב משפטי בשבועון הפונה לקהל החרדי.

המשרדים הגדולים נוהגים בדרך כלל להכחיש שמתמחיהם מחויבים בשעות עבודה רבות, וטוענים שהם מחויבים למשרה של 9–10 שעות ביום בלבד. עם זאת, המסמך שבידי "כלכליסט" חושף שהתמונה האמיתית עגומה מאוד, שכן לא רק שמדובר במשרות של 11–12 שעות עבודה רשמיות, הרי שאופי העבודה במשרדים וביהמ"ש העליון מחייב את המתמחים פעמים רבות להישאר במשרד מעבר לשעות הרשמיות, בתקופות עמוסות או לצורך טיפול בתיקים ספציפיים.

ובכל זאת מבקשים היתר לעבודה נוספת

לשכת עוה"ד, חשוב לציין, דורשת מהמתמחים לעבוד רק 36 שעות בשבוע כדי להכיר בהתמחותם, כלומר הרבה פחות ממשרה מלאה רגילה בת 42.5 שעות עבודה בשבוע. המתמחים נחשבים לכוח עבודה זול במיוחד, ושכרם לרוב עומד על שכר מינימום.

הלשכה מציגה עמדה רשמית של מאבק למען זכויות המתמחים, ודורשת לשלם להם שכר מינימום ושעות נוספות. עם זאת, מדי שנה מוגשות ללשכה מאות בקשות של מתמחים לקבלת היתר לעבודה נוספת, ומבדיקת "כלכליסט" עולה שהדרישה היחידה כמעט של הלשכה למתן היתר כזה היא שהמתמחה יבצע את התמחותו בשעות הבוקר. הלשכה אינה נוטה לעסוק בשאלה איך יכול מתמחה המועסק 12 שעות ביום לעבוד אחר כך ב"זמנו הפנוי" עבור מעסיק אחר.

סגן יו"ר ועדת ההתמחות, עו"ד רועי אברהמוביץ', אמר ל"כלכליסט": "אני חושב שגופים ממשלתיים ומשרדים פרטיים לא צריכים להעסיק את המתמחים מעבר לשעות העבודה המקובלות במשק - תשע שעות עבודה ביום. עם זאת, אני יודע שבפועל המתמחים מועסקים שעות רבות מאוד, ואני סבור שזה תפקידה של ועדת ההתמחות לפעול בנושא".

מדוברות ביהמ"ש נמסר: "השעות הרשמיות של מתמחי ביהמ"ש העליון כוללות גם תוספת של שעות נוספות לפי צורכי הלשכות הרלבנטיות והם אינם יכולים להיות מועסקים מעבר לכך. הנהלת בתי המשפט מבצעת מעקב שוטף אחר ניצול השעות הנוספות ובמקום שבו מתבצעת חריגה מתבקשים השופטים שבלשכתם בוצעה חריגה לקזז שעות בחודש שלאחר מכן".

ממשרד גורניצקי נמסר: "שעות עבודת המתמחים הן בהתאם לחוק. המתמחים המשתלבים במשרד הנם חלק מליבת העשייה המשפטית במשרד ומתוגמלים על כך בהתאם".