$
24.11.11

ואולי עדיף להשקיע דווקא במתקשים?

חבר ועדת ההיגוי לחינוך מחוננים בישראל: "החינוך בישראל ניזון מהשקפת עולם סוציאליסטית: הוא שואף להעלות את השכבות החלשות וכך להביא את כולם לשוויון. אבל זה שוויון מלאכותי"

העיסוק במבדקים מציף שאלה אחרת שעיקרה מחוננים: האם זה נכון להשקיע כל כך הרבה בקבוצה שעתידה ממילא מובטח, פחות או יותר, על חשבון קבוצות אחרות? האם לא עדיף להפנות את המשאבים דווקא לקבוצה חלשה יותר?

"במונחים כלכליים, ההשקעה במחוננים היא ההשקעה הטובה ביותר האפשרית", טוען פרופ'

ברוך נבו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, חבר ועדת ההיגוי לחינוך מחוננים בישראל. "מה יש לנו אם לא מוחות? מחוננים הם יחידת העילית שתקדם אותנו, ושם צריכה להיות השקעה מאסיבית.

 

"מעבר לזה, תוכניות המחוננים נועדו לענות גם על הצורך האישי של הילדים האלה להיות מאותגרים. לא נכון להתבונן במחונן כאילו דרכו אל ההצלחה סלולה: בהמון מקרים הכיתות הרגילות מעכבות אותם ומעוררות אצלם תסכולים".

אי אפשר להשוות את הקושי הזה לקושי של טעוני טיפוח, למשל.

 

"השאלה היא לא רק מי יותר זקוק, אלא מה קונה כל שקל של השקעה. באופן היסטורי, החינוך בישראל ניזון מהשקפת עולם סוציאליסטית: הוא שואף להעלות את השכבות החלשות וכך להביא את כולם לשוויון. אבל זה שוויון מלאכותי. ההשקפה שהחליפה את ההשקפה הסוציאליסטית אומרת 'כל ילד על פי יכולתו ולפי צרכיו'. ישראל משקיעה היקפים עצומים במאמץ להעלות למעלה את החלשים. ההשקעה בתוכניות המחוננים בישראל היא פעוטה, 50–60 מיליון שקל בשנה. רבים, ואני ביניהם, סבורים שההשקעה הקיימת איננה מספקת".

 

"השאלה היא איך לחלק את המשקלות", אומר מנגד ד"ר מאיר בוזגלו, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ששימש בעבר מנהל המכון לחקר הטיפוח באוניברסיטה. "אפשר להחליט שמשקיעים הכל במעולים ביותר, ואפשר לחשוב במונחי חמלה, להבחין בין מצוינים ומצוינים מאוד, ולהשקיע בשתי הקבוצות. להפוך טובים למצויינים זה לאפשר להם לתפוס את הרכבת ולהצליח.

 

"בישראל יש השקעה בקצה הגבוה, אבל יש קבוצה נוספת שנופלת בין הכיסאות ומוזנחת לגמרי: אלו שטובים מאוד. לפני חמש שנים, במסגרת עמותת מעיינות שעסקה בהוראת מתמטיקה בשכונות ובעיירות פיתוח, לקחנו חבר'ה שמיועדים ל־3 יחידות ועבדנו איתם על כישורי חשיבה ועל איך ניגשים לשאלה. גילינו שבהשקעה לא גדולה, הם יכולים להצטיין ב־4 יחידות. זה גילוי חשוב, משום שילדים שיצליחו ב־4 יחידות מתמטיקה יצליחו יותר בחיים. רק ב־4 יחידות התלמיד מתחיל להבין ששווה לו לחשוב. ילדה שהיתה במסלול להיות מלצרית, ופתאום מקבלת 95 ב־4 יחידות, מגלה פתאום התעוררות מוטיבציונית. לכן, בעיניי, ההשקעה כאן נותנת הכי הרבה תשואה. אני לא פוסל את ההשקעה במצוינים; הם אלה שיעשו את פריצות הדרך. אבל מדינה לא יכולה להתמקד רק בילדים שימציאו את הפטנט".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x