שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

שטייניץ הכריז: נקלוט את עובדי ההוסטלים לניצולי השואה כעובדי מדינה

בתום הישיבה בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בנושא עובדי הקבלן הסכימו השניים על קליטת עובדי ההוסטלים כמחווה של רצון טוב והסכימו על הצורך להגביר את אכיפת זכויות העובדים בישראל; בימים הקרובים יתנהלו פגישות נוספות לפתרון יתר המחלוקות

מיקי פלד ותומר אביטל 13:4608.11.11

לאחר שהשבית אתמול (ב') את המגזר הציבורי למשך ארבע שעות, נפגש הבוקר (ג') יו"ר ההסתדרות עופר עיני עם שר האוצר יובל שטייניץ כדי לדון בנושא עובדי הקבלן. הפגישה נערכה בלשכתו של עיני בבית ההסתדרות בתל אביב, בהתאם להחלטת בית הדין הארצי לעבודה לחייב את הצדדים במו"מ אינטנסיבי.

 

סדקים ראשונים בעמדת האוצר התגלו לאחר ששטייניץ הודיע כי בניגוד לעמדתו ב-3 השנים האחרונות, האוצר יהיה מוכן לקלוט את 300 עובדי ההוסטלים לניצולי שואה, המועסקים עתה תחת האגודה לבריאות הציבור, כעובדי מדינה. עד כה, סירבו באוצר לדרישה ואף גרמו לביקורת קשה מצד עיני, כשאמרו כי "ניצולי השואה זה דבר זמני" ולכן אין לקלוט את העובדים המטפלים בהם כעובדי מדינה. העובדים מאוגדים בהסתדרות, ולכן סביר להניח שייקלטו כעובדי מדינה תחת החוזה הקיבוצי ולא בחוזה אישי.

 

מלבד זאת, לא נרשמה התקדמות בפערים בין הצדדים, שכן שטייניץ הודיע כי הוא עדיין מתנגד להעסקה ישירה של עובדי הקבלן במגזר הציבורי וכי יש לשפר את תנאי עבודתם ולאכוף את קיום תנאים אלו טוב יותר, בעיקר ברשויות המקומיות ושאר הגופים הציבוריים כגון אוניברסיטאות ובתי חולים. בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה לפיה המשא-ומתן בין ההסתדרות למעסיקים לא מוצה, יצורף מרכז השלטון המקומי לשיחות החל ממחר - אז יתכנסו הדרגים המקצועיים של ההסתדרות והאוצר יחד עם נציגי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ומרכז השלטון המקומי.

 

בתוך כך נודע ל"כלכליסט" כי משרד מבקר המדינה בודק בימים אלו את העסקת עובדי הקבלן על ידי גופים ציבוריים, כולל משרדי הממשלה. הדו"ח כבר נמצא בשלביו האחרונים, ובקרוב ייצאו הטיוטות למבוקרים להתייחסותם. עם זאת, טרם הוחלט אם הנושא ייכלל בדו"ח השנתי הבא שיתפרסם במאי 2012, או יתפרסם כדו"ח מיוחד במועד מוקדם יותר. במשרד המבקר אישרו את הדברים.

 

הממונה על אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, אמר בדיון שלשום בבית הדין הארצי לעבודה, כי האוצר מוכן לקליטתם של מאות ואף אלפי עובדים. עם זאת, מספר שכזה לא מספק את עיני, שכן על-פי הערכות שונות, מספר עובדי הקבלן במשק עולה על 250 אלף. גורם באוצר אמר לאחר הפגישה, כי "דרישות ההסתדרות לא סבירות. הכוונה שלנו היא לעגן בתקנות וחקיקה פיקוח הדוק על זכויות עובדי הקבלן, כך שכל הפרה, כל הלנת שכר וכדומה תוביל לעונשים כבדים אף לא מידתיים, כולל על בעל החברה. בנוסף, אנחנו מציעים שכספי הזכויות הסוציאליות יופקדו עם תחילת ההתקשרות עם הקבלן בנאמנות, ויחולטו במקרה של הפרת זכויות והקבלן לא יוכל יותר לגשת למכרזי מדינה למשך שנים ארוכות". באוצר לא ציינו בכמה יסכימו להעלות את שכרם של עובדי הקבלן.

 

השביתה אתמול: נוסעים ממתינים להתחדשות הפעילות בנתב"ג השביתה אתמול: נוסעים ממתינים להתחדשות הפעילות בנתב"ג צילום: יסמין גיל

 

העסקה ישירה של עובדי קבלן היא לא צעד קל למשרד האוצר, בלשון המעטה. במשך שנים רבות העדיפו במשרד האוצר להגדיל עד כמה שאפשר את היקף צורות ההעסקה שאינן תחת חוזה קיבוצי - כלומר העסקה באמצעות חוזים אישיים, חברות כוח אדם ובשלוש השנים האחרונות חברות קבלני שירותים.

 

צורת ההעסקה הזו לא ייחודית רק לעובדי הניקיון והשמירה, אלא גם לכ־30 אלף עובדים סוציאליים ומורים המועסקים דרך עמותות שעובדות מטעם משרדי הרווחה, החינוך ועוד, ואף לעובדי יחידות פיקוח, כמו פקחי מע"צ ובניית גדר ההפרדה.

 

מדוע בעצם נוקט האוצר את המדיניות הזו? לכך אפשר למצוא שלוש סיבות עיקריות:

 

1. גמישות. הכוח הגדול שיש לוועדי העובדים במגזר הציבורי הוא אדיר. מערכת יחסי העבודה הקשיחה גורמת לכך שכמעט כל ניוד של עובד, כמעט כל שינוי של אופן העבודה, כל תוספת מטלות - כל אלה מעלים דרישה מצד העובדים לתוספות שכר.

 

אין זה אומר שהדבר לא מוצדק מבחינתם. הרי המדינה, כפי שהודה הממונה על השכר בראיון ל"כלכליסט" לפני כחודש, לא יודעת לתגמל את העובדים אלא כאשר הם דורשים זאת. והם דורשים זאת תוך איום בסכסוך עבודה, שיבושים וויכוחים.

 

גם כל ניסיון לפטר עובד שכבר זמן רב אינו עושה את עבודתו נתון לכל כך הרבה בירוקרטיה וקשיים, ששום מנהל במגזר הממשלתי לא רוצה לכלות את זמנו על פיטורי עובד כזה או אחר.

 

עם כל שאר צורות ההעסקה, ובטח עם עובדי הקבלן, אין שום בעיה כזו. "אנחנו צריכים גמישות ניהול", אמר שטייניץ בתוכנית "פגוש את העיתונות" בסוף השבוע - ועובדי הקבלן אכן מאפשרים זאת: הם לא יכולים לשבות ולא יכולים להתווכח על שכרם, שכן הוא נקבע (מלבד אצל עובדי המחשוב) בהצעת המכרז שמגיש המעסיק שלהם.

 

עובדי קבלן מגלמים למעשה את הגמישות המוחלטת, שכן ניתן לפטר אותם - או יותר נכון, להפסיק את ההתקשרות עם הקבלן לאחר תום המכרז; להורות להם לנקות משרד כזה או אחר מבלי שהם יתווכחו; ולעבוד שעות ארוכות יותר, בלי צורך באישור של הוועד.

 

סטודנטים מחכים לפתיחת השערים באוניברסיטת תל-אביב אתמול סטודנטים מחכים לפתיחת השערים באוניברסיטת תל-אביב אתמול צילום: יובל חן

 

2. כסף. באוצר מעריכים כי קליטתם של עובדי הניקיון בלבד, שמספרם מוערך בכ־15 אלף, תעלה לתקציב המדינה כ־250 מיליון שקל בשנים הראשונות. עם הזמן אמור סכום זה לעלות עד ל־700 מיליון שקל בשנה, בשל מנגנון זחילת השכר במגזר הציבורי, כתוצאה מוותק. המספרים האמיתיים כנראה נמוכים יותר, אבל עדיין, העסקתם של עובדי הניקיון באופן קבלני מסתכמת בחיסכון לא קטן, של מאות מיליוני שקלים בשנה.

 

עניין נוסף הוא שהעסקה של עובדים רבים, שהעלות שלהם אינה תלויה בהסכמים הקיבוציים עם ההסתדרות, מקלה על המדינה לחשב את תקציבה לשנה הבאה, ומאפשרת לה להעניק תוספות שכר לעובדים שכן מועסקים בחוזה הקיבוצי, וכך להימנע מחיכוכים מיותרים עמם.

 

3. אידיאולוגיה. באוצר, או יותר נכון באגף התקציבים, מעוניינים לצמצם ככל הניתן את מה שמוגדר כ"שירות הליבה" של המדינה. איש באגף לא יאמר זאת לציטוט, אבל כאשר עובדי ההוסטלים לניצולי שואה דרשו לפני כחודשיים להפוך מעובדי קבלן לעובדי מדינה, או כאשר עובדי הרכבת התנגדו להוצאת תחזוקת הקרונות החדשים למיקור־חוץ - התשובה שלהם (אוף־רקורד כמובן) כללה את הטיעון: "לא מדובר בשירותי הליבה של המדינה".

 

שירות המדינה, יגידו באגף, צריך להתמקד לא באספקת שירותים באופן ישיר, אלא ברגולציה ובמימון. לכן, הרחבת המגזר הציבורי אל תחומים שהמדינה לא יודעת לנהל, כדבריהם, היא מיותרת וסותרת את הכיוון שאליו הם מנסים למשוך. או כפי שסיכם זאת שטייניץ בשבת: "העסקה ישירה של עובדי הקבלן היא קלקול כלכלי שיחזיר אותנו 30 שנה אחורה".

 

נקודה למחשבה. לא משנה איזה הסכם יושג בסופו של דבר, אין סיכוי שכל עובדי הקבלן יועסקו ישירות על ידי מזמין השירות, בין אם במגזר הציבורי ובין אם בפרטי. מי שכן יכולים לצפות להיקלט כעובדים מן המניין במגזר הציבורי הם עובדי הניקיון, חלק גדול מעובדי העמותות (עובדים סוציאליים ומורים) ואף חלק מעובדי השמירה.

 

עובדים אחרים לא יכולים לצפות לגורל דומה. הכוונה היא בעיקר ל־3,000 עובדי המחשוב, שרובם מועסקים במחלקות מערכות המידע של משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים. באוצר דווקא היו מעוניינים לקלוט אותם, אך טבלאות השכר הקיימות במגזר הציבורי פשוט לא יודעות לתת להם שכר מתאים, ושעות העבודה המרובות המקובלות בתחום כמעט לא מאפשרות, במסגרת הקיבוצית, להעסיק אותם שלא כמיקור־חוץ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x