$
3.11.11

קרן וולף והמשבר הכלכלי: "המדינה חייבת להירתם"

המנכ"לית ליאת בן־דוד: "אנחנו כמו גלגל הצלה במעמדה הרעוע של ישראל בעולם"

עמיר קורץ 10:1903.11.11

קרן וולף נוסדה על ידי ד"ר ריקרדו וולף, יהודי יליד גרמניה, שבצעירותו היגר לקובה ועשה שם הון מהמצאה שאפשרה לייעל את הפקת הברזל. הוא מימן חלק מפעילותו של פידל קסטרו בתקופת המחתרת, ולאות תודה מונה על ידו ב־1961 לשגריר קובה בישראל. וולף המשיך להתגורר בארץ עם רעייתו גם לאחר

ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקובה ב־1973. לזוג לא היו ילדים, וב־1975, שש שנים לפני מותו, ייסד וולף קרן לקידום המדע והאמנות שלה תרם את הונו, כ־13 מיליון דולר.

 

הקרן מנוהלת בהתנדבות באמצעות מועצה ציבורית, נאמנים ומנכ"ל (היחיד שמקבל שכר), שמתמנים על ידי נשיא המדינה בהמלצת שר החינוך. מדי שנה מאז 1978 הקרן מעניקה חמישה פרסים של 100 אלף דולר ברוטציה: ארבעה פרסים בתחומי המדעים (כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, רפואה או חקלאות) ואחד באמנות (מוזיקה, אדריכלות או ציור־פיסול). אפשר לבחור עד שלושה זוכים לכל פרס. הפרס מוענק במשכן הכנסת על ידי נשיא המדינה. עד היום חילקה הקרן פרסים ל־272 איש מ־26 מדינות שונות. 18 ישראלים זכו עד היום, וישראל היא המדינה השלישית אחרי ארצות הברית ואנגליה במניין זוכי פרסי וולף.

 

נוסף על כך הקרן מחלקת גם את פרסי קריל, בסכום של עשרת אלפים דולר האחד, למדענים צעירים בתחומי המדעים שמועסקים באחת האוניברסיטאות בארץ אבל טרם קיבלו קביעות; את פרס קיפר לעידוד אמנים צעירים; ומלגות לסטודנטים מצטיינים בישראל.

 

על פי תקנון קרן וולף, ההון העצמי של הקרן נשמר, ואילו הפרסים ותפעול הקרן ממומנים מההכנסות שמתקבלות מהשקעות הקרן. השיטה הזאת עבדה במשך שנים רבות, אלא שהמשבר העולמי של השנים האחרונות וירידת שיעור הריביות בעולם פגעו קשות בקרן: התשואות שלה ירדו דרסטית, וגם לאחר ההתאוששות בשווקים היא כמעט לא נהנתה מהעליות, כיוון שהשקעותיה הן סולידיות והריביות שהיא מקבלת נותרות נמוכות. "תשואות של 3%–4% לשנה בקושי מספיקות לממן את הפרסים", אומרת המנכ"לית ליאת בן־דוד, שנכנסה לתפקיד רק לפני ארבעה חודשים.

 

בן־דוד ממשיכה את תוכנית ההבראה שהשיק קודמה בתפקיד, אילן פילו, וכללה התייעלות, הסדרת פעילות ועדת ההשקעות (שבראשה עומד יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס) והבאת מקורות מימון נוספים. העיקרי שבהם הוא משרד החינוך, שבשנים 2010–2011 העביר לקרן כמיליון וחצי שקל לשנה. נוסף על כך החלה הקרן לרתום את עולם העסקים ולגייס תרומות מיזמים כמו רפי מהודר, ממציא טפטפות נטפים, ומחברות כמו חברת התרופות רוש.

 

אלא שזה עדיין לא מספיק, ובן־דוד חושבת שהמדינה צריכה להמשיך לתמוך בקרן "עד שהיא תצלח את התקופה הקשה ותעמוד שוב על הרגליים". בן־ראובן מחזק: "המדינה חייבת להירתם לעזרה כדי שקרן וולף לא תיעלם מהנוף. אנחנו כמו גלגל הצלה במעמדה הרעוע של ישראל בעולם".

 

יכול להיות שמצב הקרן היה אחר לחלוטין לולא החלטה אחת נמהרת באמצע שנות השמונים: גם אז הקרן היתה צריכה לגייס כסף, ומכרה את הווילה שהוריש לה וולף, ששכנה על צוק הצופה על חוף הים בהרצליה, תמורת 2 מיליון דולר. לימים הפך הבית הזה לאחד היקרים בישראל, ובהמשך הוא נמכר לאחים עופר, שב־2007 מכרו אותו ב־24 מיליון דולר - כמעט פי שניים מערכה של קרן וולף כולה.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x